Page 193 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 193
מתנת גורלה משה גצק
בגללן ,ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו הרשב"א המיוחס לרמב"ן תשובה רפ"ג) ,וביאר הרמב"ן
ההבלים (דברים י"ח י"ג) תמים תהיה עם ה' אלהיך''. שלשון כלדיים שורשו מלשון כשדי"ם ,שהדבר
ידוע שהראשונים שהתעסקו עם חכמת המזלות
אך צריך להבין מדוע הוצרך הרמב"ם לכתוב ואף כתבו בזה ספרים הם האומה של הכשדים
שיש בזה משום ביטול הציווי "תמים תהיה עם ה' הקדמונים[ ,ועיין בזה בספר דניאל ב'] ,ולכן החוזים
אלקיך" ,והרי שיטת הרמב"ם היא שהקוסם ואף בכוכבים כונו על שמם -כלדיי"ם ,ואכן גם רש"י
השואל את הקוסם עוברים על איסור לא תעשה, עצמו בפירושיו במקומות אחרים פירש שכלדיי"ם
וכמו שכתב הרמב"ם במפורש (הלכות עבודה זרה פרק היינו חוזים בכוכבים[ ,ראה דברי רש"י בשבת דף
י"א הלכה ז') ,ומכיון שפירש לנו הרמב"ם שהם עוברים קי"ג עמוד ב' ,ושם בדף קנ"ו עמוד ב' ,וביבמות דף
על איסור לא תעשה אם כן מדוע הוצרך לכתוב
שהם מבטלים את ציווי התורה "תמים תהיה עם ה' כ"א עמוד ב'].
אלקיך". ביטול מצוות עשה
ובאמת מחמת דברי הרמב"ם הללו סבר ומגמרא זו אנו למדים שהחוקרים אחר
התרומת הדשן (חלק ב' סימן צ"ב) ששיטת הרמב"ם העתידות מבטלים את ציווי התורה "תמים תהיה
היא שהחוקר אחר העתידות אינו עובר על איסור עם ה' אלקיך" ,כי אמנם בגמרא ציווי זה הוזכר רק
לא תעשה אלא רק על ביטול ציווי התורה "תמים בהקשר לשואלים את החוזים בכוכבים ,אבל מסבר
תהיה עם ה' אלקיך" ,אך כבר הקשה עליו הים של שהוא הדין לגבי כל נביאי המיסטיקה כי הרי טעם
שלמה (חולין פרק ח' סימן י"ג) שהרי מפורש ברמב"ם הכל אחד הוא ,וכמו שפירש רש"י (דבריםי"ח י"ג)
(הלכות עבודה זרה פרק י"א הלכה ז') שהשואל את הקוסם "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר
עובר על איסור לא תעשה ,וממילא הדבר תמוה העתידות" ,וכן פי' הרשב"ם (פסחים דף קי"ג עמ' ב' ד"ה
למה הוצרך הרמב"ם לכתוב שהם מבטלים את ציווי תמים) "להיות בוטח בו בכל קורות ונולדות הבאות
התורה "תמים תהיה עם ה' אלקיך". לך" ,ולטעמים אלו כל חוקרי העתידות בכלל.
המאמינים בהבלים שיטת הרמב"ם
וביאר בזה הים של שלמה שאכן בוודאי הקוסם וכן הוא ברמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק י"א הלכה
והשואל את הקוסם וכל הדומים להם עוברים על ט"ז) שכתב בסיום של הפרק העוסק באיסורים של
איסור לא תעשה וכדברי הרמב"ם המפורשים (הלכות התעסקות במיסטיקה" ,כל המאמין בדברים האלו
עבודה זרה פרק י"א הלכה ז') ,ומה שכתב הרמב"ם שם וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל
בסוף הפרק שהם מבטלים את ציווי התורה "תמים התורה אסרתן ,אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת
תהיה עם ה' אלקיך" ,שם הרמב"ם לא עוסק בקוסם ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה ,אבל בעלי
או בשואל את הקוסם ,אלא הרמב"ם מדבר על החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו
המאמינים בנביאי המיסטיקה ,כלומר אנשים שכלל הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו
לא פנו אל הקוסמים ולא היה להם עמהם שום זיקה והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת
אלא שאנשים אלו כאשר הם שומעים שהקוסמים
