Page 197 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה זצק‬

‫של עבודה זרה מחמת שיש לדבר זה זיקה לאיסור‬ ‫חולה מסוכן‬
‫החמור של עבודה זרה‪.‬‬
‫אמנם באם נשקפת לחולה סכנה יהיה מותר‬
‫צדדי ההיתר‬ ‫להישאל אצלם‪ ,‬כי הרי פיקוח נפש דוחה את כל‬
‫המצוות שבתורה פרט לג' עבירות חמורות‪ ,‬ומכיון‬
‫אמנם דברים אלו אינם מוחלטים‪ ,‬ראשית כי‬ ‫שהאיסורים הללו אינם בכלל השלושה עבירות‬
‫אמנם בספר החינוך כתב שהעיסוק בכשפים יש‬ ‫חמורות אם כן כשיש חשש סכנה ופיקוח נפש יהיה‬
‫בו ניצוץ מעבודה זרה אך לא נמצא לדבר זה רמז‬ ‫מותר להישאל עבור החולה אצל נביאי המיסטיקה‪.‬‬
‫בשאר ספרי הראשונים והפוסקים‪ ,‬ומלבד זאת אין‬
‫הדבר ברור שניצוץ עבודה זרה מוגדר כאביזרייהו‬ ‫אביזרייהו של עבודה זרה‬
‫של עבודה זרה וכדבר שיש לו זיקה ושייכות לעבודה‬
‫זרה‪ ,‬כי יתכן ולא נתכוון החינוך להורות שהעיסוק‬ ‫אבל המנחת חינוך (מצוה תקי"א אות ג') העלה צד‬
‫בכישוף הוא מהדברים שיש להם שייכות לעבודה‬ ‫לאסור להישאל במכשפים אפילו אם נשקפת‬
‫זרה‪ ,‬אלא עיקר כוונתו לומר שיש בדבר סרך ופגם‬ ‫סכנה לחולה‪ ,‬וזאת מחמת דברי ספר החינוך (מצוה‬
‫של חיסרון באמונה‪ ,‬ולזה הוא מתכוון במטבע הלשון‬ ‫תקי"א) שכתב שהעיסוק בכשפים יש בו ניצוץ של‬
‫עבודה זרה‪ ,‬ויתכן והטעם שהעיסוק בכשפים הוא‬
‫ניצוץ‪.‬‬ ‫ניצוץ מעבודה זרה כמו שאמרו חכמינו (סנהדרין דף‬
‫ס"ו עמוד ב') "אמר רבי יוחנן למה נקרא שמם כשפים‬
‫ועוד שאף אם נחליט שאכן העיסוק בכשפים‬ ‫שמכחישין פמליא של מעלה"‪ ,‬ולאור זאת טוען‬
‫הינו בר זיקה לעבודה זרה ועל כן הוא נכלל‬ ‫המנחת חינוך שאם כן העיסוק בכשפים הוא בכלל‬
‫באביזרייהו של עבודה זרה‪ ,‬אך הרי גם ההנחה‬ ‫אביזרייהו של עבודה זרה‪ ,‬כלומר שאף שהעוסק‬
‫הזאת שמחויבים ליהרג ולא לעבור על כל דבר שיש‬ ‫בכשפים איננו עובד עבודה זרה אך הוא מתעסק‬
‫בו זיקה ושייכות לעבודה זרה איננה דבר מוסכם‪,‬‬ ‫עם דברים שיש להם זיקה ישירה וקשר לעבודה‬
‫אלא דבר זה שנוי במחלוקת גדולה בין הראשונים‪,‬‬ ‫זרה‪ ,‬וישנם שיטות בראשונים שכמו שאם כופים‬
‫[ובמנחת חינוך מצוה רצ"ו אות ט"ו האריך בשיטות‬ ‫יהודי לעבוד עבודה זרה הוא מחויב למסור את נפשו‬
‫וליהרג ולא חלילה לעבור‪ ,‬כמו כן אם כופים יהודי‬
‫הראשונים בזה]‪.‬‬ ‫להתעסק עם דבר שיש לו זיקה לעבודה זרה כך‬
‫שפעולה זו מוגדרת כאביזרייהו של עבודה זרה‪ ,‬הוא‬
‫ואכן להלן יובאו דבריהם של הפוסקים שדנו‬ ‫גם כן מחויב ליהרג ולא לעבור על האיסור‪ ,‬ומכיון‬
‫האם מותר לחולה להישאל אצל המכשפים והדומים‬ ‫שהחינוך כתב שההתעסקות עם הכשפים יש בזה‬
‫להם‪ ,‬אבל זאת היה מוסכם על דעת הכל שאם‬ ‫זיקה לעבודה זרה אם כן מחויבים למסור את הנפש‬
‫מדובר בחולה שנשקפת סכנה לחייו לא יהיה בזה‬ ‫ולא להשתמש בכשפים‪ ,‬ולפי זה אף אם נשקפת‬
‫איסור‪ ,‬והם לא שייכו כלל את ענין זה לאביזרייהו של‬ ‫סכנה לחולה והדרך היחידה למצוא מזור לחוליו‬
‫עבודה זרה‪ ,‬ולא קבעו שההתעסקות עם המכשפים‬ ‫הוא באמצעות כשפים‪ ,‬לא יהיה כל היתר לעשות‬
‫זאת כי הרי מחויבים למסור את הנפש על אביזרייהו‬
‫הינה בכלל העבירות שנצטווינו ליהרג ולא לעבור‪.‬‬

‫סוף דבר מסתבר שיהיה מותר להישאל אצל‬
‫המכשפים עבור חולה שיש בו סכנה‪ ,‬אבל יהיה‬