Page 202 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ג גירש ‪' -‬ה הלע‬ ‫מתנת‬ ‫רב‬

‫סבור המנחת חינוך שהשואל את המכשפים‬ ‫אין צריך לחוש בזה לדברי הזוהר ואין כל מניעה‬
‫יש במעשיו זיקה ושייכות לעבודה זרה‪ ,‬וממילא‬ ‫להישאל אצל מכשף נוכרי‪ ,‬כי הרי מכיון שאין בזה‬
‫התעסקות זאת כרוכה באיסור שהינו אביזרייהו‬ ‫לנוכרי איסור ממילא אין בזה כל נתינת מכשול לפני‬
‫של עבודה זרה‪ ,‬שיש ראשונים הסבורים שאנו‬
‫מחויבים ליהרג ולא לעשות כל פעולה שיש בה‬ ‫העיוור‪.‬‬
‫אף זיקה בלבד לעבודה זרה‪ ,‬וזאת מכיון שגם‬
‫אביזרייהו של עבודה זרה הינם בכלל האיסור‬ ‫ומסקנת הדברים היא שלהלכה הכריעו הבית‬
‫החמור של עבודה זרה שדינו הוא יהרג ועל‬ ‫יוסף והבית חדש כשיטת התרומת הדשן הסבור‬
‫יעבור‪ ,‬אך הארכנו להורות את צדדי ההיתר בזה‪.‬‬ ‫שמותר להישאל אצל המכשפים עבור החולה‪,‬‬
‫ולא כמהרש"ל שהובא בש"ך שלדבריו אסור אף‬
‫אמנם מדברי הזוהר נראה שיש איסור חמור‬
‫להתעסק עם המכשפים והדומים להם‪ ,‬והבית‬ ‫בחולה‪ ,‬אם לא בחולה שיש בו סכנה‪.‬‬
‫יוסף חשש לדבריו‪ ,‬אבל במשכנות יעקב ביאר‬
‫ואף שהמנחת חינוך צידד לאסור להישאל‬
‫שבדבר זה אין ההלכה כדברי הזוהר‪.‬‬ ‫אצל המכשפים ואפילו במקום שיש חשש סכנה‪,‬‬
‫וזאת מחמת שבספר החינוך כתב שההתעסקות‬
‫עם המכשפים הינה ניצוץ של עבודה זרה‪ ,‬ולכן‬

‫עלה ה'‬

‫כישוף נגד כישוף‬

‫אוסרת את השימוש בכשפים אם כן מה תועלת‬ ‫בגמרא במנחות (דף ס"ה עמוד א') התפרשו‬
‫יש בכך שחכמי הסנהדרין יהיו בקיאים בכשפים‪.‬‬ ‫הקריטריונים לבחירת חכמי הסנהדרין "אמר רבי‬
‫יוחנן אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי חכמה‬
‫ומבאר המהרש"ל שחכמי הסנהדרין היו‬ ‫בעלי מראה בעלי קומה בעלי זקנה בעלי כשפים‬
‫מוכרחים להיות בקיאים בכשפים כי הרי מחובתם‬ ‫ויודעים שבעים לשון"‪ ,‬ההנמקה לקריטריונים אלו‬
‫של הסנהדרין לדון את המכשפים‪ ,‬והרי אין ספק‬ ‫הינה מאד ברורה כי הרי חכמי הסנהדרין שהם‬
‫שכאשר ירצו הסנהדרין לדון את המכשפים ינסו‬ ‫הסמכות התורנית הגבוהה הינם האחראים הן‬
‫המכשפים באמצעות כשפים למנוע מהסנהדרין‬ ‫על קבלת ההכרעות התורניות החשובות והן על‬
‫לדון אותם‪ ,‬ולכן היה צורך שהסנהדרין יהיו‬ ‫ישומם‪ ,‬ולכן בוודאי שיש צורך שחברי הסנהדרין‬
‫בקיאים בכשפים כך שיהיה להם את היכולת‬ ‫יהיו אנשי חכמה ובעלי זקנה‪ ,‬ובכדי שדבריהם‬
‫לנטרל את הכשפים של המכשפים‪ ,‬וכן מבואר‬ ‫יהיו נשמעים הם צריכים גם להיות בעלי מראה‬
‫סמכותי שחתתם מוטלת על הכל‪ ,‬אך דבר פלא‬
‫בשו"ת הרשב"א (חלק א' תשובה תי"ג)‪.‬‬ ‫הוא בגין מה הם צריכים להיות בעלי כשפים‪ ,‬ומה‬
‫ענין כשפים לסנהדרין‪ ,‬ובפרט שמאחר והתורה‬
‫ומדברי הגמרא הללו מבסס המהרש"ל חידוש‬
‫הלכתי‪ ,‬שאין איסור להתעסק עם כשפים כאשר‬