Page 202 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 202

‫משה‬  ‫'ג גירש ‪' -‬ה הלע‬                           ‫מתנת‬  ‫רב‬

‫סבור המנחת חינוך שהשואל את המכשפים‬              ‫אין צריך לחוש בזה לדברי הזוהר ואין כל מניעה‬
‫יש במעשיו זיקה ושייכות לעבודה זרה‪ ,‬וממילא‬       ‫להישאל אצל מכשף נוכרי‪ ,‬כי הרי מכיון שאין בזה‬
‫התעסקות זאת כרוכה באיסור שהינו אביזרייהו‬        ‫לנוכרי איסור ממילא אין בזה כל נתינת מכשול לפני‬
‫של עבודה זרה‪ ,‬שיש ראשונים הסבורים שאנו‬
‫מחויבים ליהרג ולא לעשות כל פעולה שיש בה‬                                                ‫העיוור‪.‬‬
‫אף זיקה בלבד לעבודה זרה‪ ,‬וזאת מכיון שגם‬
‫אביזרייהו של עבודה זרה הינם בכלל האיסור‬         ‫ומסקנת הדברים היא שלהלכה הכריעו הבית‬
‫החמור של עבודה זרה שדינו הוא יהרג ועל‬           ‫יוסף והבית חדש כשיטת התרומת הדשן הסבור‬
‫יעבור‪ ,‬אך הארכנו להורות את צדדי ההיתר בזה‪.‬‬      ‫שמותר להישאל אצל המכשפים עבור החולה‪,‬‬
                                                ‫ולא כמהרש"ל שהובא בש"ך שלדבריו אסור אף‬
‫אמנם מדברי הזוהר נראה שיש איסור חמור‬
‫להתעסק עם המכשפים והדומים להם‪ ,‬והבית‬                     ‫בחולה‪ ,‬אם לא בחולה שיש בו סכנה‪.‬‬
‫יוסף חשש לדבריו‪ ,‬אבל במשכנות יעקב ביאר‬
                                                ‫ואף שהמנחת חינוך צידד לאסור להישאל‬
          ‫שבדבר זה אין ההלכה כדברי הזוהר‪.‬‬       ‫אצל המכשפים ואפילו במקום שיש חשש סכנה‪,‬‬
                                                ‫וזאת מחמת שבספר החינוך כתב שההתעסקות‬
                                                ‫עם המכשפים הינה ניצוץ של עבודה זרה‪ ,‬ולכן‬

                                                      ‫עלה ה'‬

     ‫כישוף נגד כישוף‬

‫אוסרת את השימוש בכשפים אם כן מה תועלת‬           ‫בגמרא במנחות (דף ס"ה עמוד א') התפרשו‬
‫יש בכך שחכמי הסנהדרין יהיו בקיאים בכשפים‪.‬‬       ‫הקריטריונים לבחירת חכמי הסנהדרין "אמר רבי‬
                                                ‫יוחנן אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי חכמה‬
‫ומבאר המהרש"ל שחכמי הסנהדרין היו‬                ‫בעלי מראה בעלי קומה בעלי זקנה בעלי כשפים‬
‫מוכרחים להיות בקיאים בכשפים כי הרי מחובתם‬       ‫ויודעים שבעים לשון"‪ ,‬ההנמקה לקריטריונים אלו‬
‫של הסנהדרין לדון את המכשפים‪ ,‬והרי אין ספק‬       ‫הינה מאד ברורה כי הרי חכמי הסנהדרין שהם‬
‫שכאשר ירצו הסנהדרין לדון את המכשפים ינסו‬        ‫הסמכות התורנית הגבוהה הינם האחראים הן‬
‫המכשפים באמצעות כשפים למנוע מהסנהדרין‬           ‫על קבלת ההכרעות התורניות החשובות והן על‬
‫לדון אותם‪ ,‬ולכן היה צורך שהסנהדרין יהיו‬         ‫ישומם‪ ,‬ולכן בוודאי שיש צורך שחברי הסנהדרין‬
‫בקיאים בכשפים כך שיהיה להם את היכולת‬            ‫יהיו אנשי חכמה ובעלי זקנה‪ ,‬ובכדי שדבריהם‬
‫לנטרל את הכשפים של המכשפים‪ ,‬וכן מבואר‬           ‫יהיו נשמעים הם צריכים גם להיות בעלי מראה‬
                                                ‫סמכותי שחתתם מוטלת על הכל‪ ,‬אך דבר פלא‬
             ‫בשו"ת הרשב"א (חלק א' תשובה תי"ג)‪.‬‬  ‫הוא בגין מה הם צריכים להיות בעלי כשפים‪ ,‬ומה‬
                                                ‫ענין כשפים לסנהדרין‪ ,‬ובפרט שמאחר והתורה‬
‫ומדברי הגמרא הללו מבסס המהרש"ל חידוש‬
‫הלכתי‪ ,‬שאין איסור להתעסק עם כשפים כאשר‬
   197   198   199   200   201   202   203   204   205   206   207