Page 205 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 205

‫מתנת גורלה משה רה‬

‫והתעטפו בהן ונכנסו‪ ,‬ואחז כל אחד את אחת מהן‬           ‫את ההיזק שהסבו לו הכשפים‪ ,‬בכשפים נגד כשפים‬
           ‫והגביהה‪ ,‬ויכלו להם והוציאום ותלאום‪.‬‬                                        ‫אין כל איסור‪.‬‬

‫ורואים אנו ממעשה זה שבכדי להצליח ללכוד‬               ‫ומפני כן חכמי הסנהדרין היו צריכים להיות‬
‫את המכשפים ולעשות בהם דין יש צורך להיות בקי‬          ‫בקיאים בכשפים‪ ,‬בכדי שיהיה להם את היכולת‬
‫בכשפים‪ ,‬ורק כך הצליח שמעון בן שטח ללכוד את‬           ‫למצות את הדין עם המכשפים באמצעות נטרול‬
‫שמונים המכשפות‪ ,‬ומפני כן כחלק מהקריטריונים‬           ‫הכשפים שלהם‪ ,‬והרי אין כל איסור להתעסק עם‬
‫להיות מבין חכמי הסנהדרין צריך גם להיות בקי‬            ‫הכשפים כשהמטרה בזה היא לנטרל את הכשפים‪.‬‬

                                     ‫בכשפים‪.‬‬                   ‫שמונים מכשפות‬

          ‫לדון את המכשפים‬                            ‫ובהקשר לזה מן הראוי להביא מעשה מופלא‬
                                                     ‫שמוכיח את הצורך שיש לסנהדרין להיות בקיאים‬
‫אמנם ברמב"ם (הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א') נראה‬      ‫בכשפים בכדי להצליח ללכוד את המכשפים‬
‫שהסנהדרין היו צריכים להיות בקיאים בכשפים‬             ‫ולעשות בהם דין‪ ,‬מעשה המובא ברש"י (סנהדרין דף‬
‫בכדי שיהיה להם את היכולת לשפוט את מעשיהם‬             ‫מ"ד עמוד ב') אודות אחד מן החכמים שנפטר ולאחר‬
‫של המכשפים‪ ,‬כי הרי אם הם לא היו בקיאים‬               ‫פטירתו הוא התגלה בחלום לתלמידו ואמר לו‬
‫בכישוף אם כן הם לא ידעו לקבוע האם האדם‬               ‫שבשמים יש תביעה גדולה כנגד שמעון בן שטח‬
‫שהובא לפניהם לדין אכן מכשף הוא או שהוא‬               ‫שאיננו עושה דין בשמונים נשים יהודיות שעושות‬
‫כלל לא עסק בכשפים‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ם "אין‬             ‫כשפים באשקלון‪ ,‬למחר סיפר אותו תלמיד את‬
‫מעמידים בסנהדרין בין בגדולה בין בקטנה אלא‬            ‫הדברים לשמעון בן שטח‪ ,‬מיד כינס שמעון בן שטח‬
‫אנשים חכמים ונבונים מופלגים בחכמת התורה‬              ‫שמונים בחורים בעלי קומה והיה אותו היום יום‬
‫בעלי דעה מרובה‪ ,‬ויודעים קצת משאר חכמות כגון‬          ‫גשמים‪ ,‬ונתן כד גדולה ביד כל אחד ואחד‪ ,‬וקיפל‬
‫רפואות וחשבון ותקופות ומזלות ואצטגנינות ודרכי‬        ‫טלית בתוכם‪ ,‬ואמר לתלמידיו היזהרו במכשפות‬
‫המעוננים והקוסמים והמכשפים והבלי עבודה‬               ‫שהן שמונים מכשפות‪ ,‬ובשעה שתכנסו יגביה כל‬
‫זרה וכיוצא באלו‪ ,‬כדי שיהיו יודעים לדון אותם"‪,‬‬        ‫אחד מכם אחת מהן מן הארץ ומכיון שהגביהו אותן‬
‫ולדברי הרמב"ם אין כל מקור מדין זה לקביעתו של‬         ‫מהארץ שוב אין להם את היכולת לעשות כשפים‬
‫המהרש"ל שמותר לעשות כישוף כנגד כישוף‪ ,‬כי‬             ‫וממילא הן לא ישלטו בכם‪ ,‬ואם לאו לא נוכל להם‪,‬‬
‫הרי הסנהדרין כלל לא השתמשו בפועל בכשפים‬              ‫הלך לו שמעון בן שטח לטרקלין שלהם והניח‬
‫אלא רק היה להם צורך להבין בכשפים בכדי שיהיה‬          ‫הבחורים מבחוץ‪ ,‬אמרו לו המכשפות מי אתה‪ ,‬אמר‬
‫להם את היכולת לשפוט את החשודים על הכשפים‬             ‫להן מכשף אני ולנסותכם בכשפים באתי‪ ,‬אמרו‬
                                                     ‫לו ומה כשפים בידך‪ ,‬אמר להן יכולני להביא לכם‬
                         ‫האם אכן מכשפים הם‪.‬‬          ‫שמונים בחורים עטופים בטליתות מנוגבות וזאת‬
                                                     ‫למרות שהיום הוא יום גשמים‪ ,‬אמרו לו הנראה‪,‬‬
             ‫דברי רש"י‬                               ‫יצא לחוץ ורמז להם‪ ,‬הוציאו הטליתות מן הכדים‬

‫אך בפירוש הרמ"ך על דברי הרמב"ם ציין לדברי‬
‫רש"י בסנהדרין (דף י"ז עמוד א' ד"ה ובעלי כשפים)‪ ,‬ששם‬
   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210