Page 210 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 210

‫משה‬  ‫'ג גירש ‪' -‬ו הלע‬                              ‫מתנת‬  ‫רי‬

‫הפילוסופיה הארורה‪ ,‬ולכן כתב שכשפים ושמות‬           ‫כך שלשיטת הרמב"ם אין כל סיבה לחדש ולומר‬
‫ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר‪ ,‬אבל כבר‬                     ‫שבימינו יהיה מותר לשאול במכשפים‪.‬‬
‫הכו אותו על קדקודו שהרי מצינו הרבה מעשיות‬
‫בגמרא על פי שמות וכשפים‪ ...‬והתורה העידה (שמות‬            ‫מכחישים פמליא של מעלה‬
‫ז' י"ב) ויהיו לתנינים‪ ,‬והפילוסופיה הטעה אותו ברוב‬
‫לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם‬         ‫אמנם הסוברים שבזמנינו מותר להישאל‬
‫מפשטן‪ ,‬וחס ושלום איני מאמין בהם ולא מהם ולא‬        ‫במכשפים מפני שכיום אין כישוף בעולם אלא‬
‫מהמונם אלא כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם‬          ‫הכל הבל‪ ,‬דבריהם תואמים את השיטה הרווחת‬
‫פנימיות‪ ,‬לא פנימיות של בעלי הפילוסופיה שזורקים‬     ‫בקדמונים שאכן הקדוש ברוך הוא טבע בעולם‬
‫אותו לאשפה שהם חיצוניות‪ ,‬אלא של בעלי האמת"‪.‬‬        ‫כוחות מיסטיים שביכולתם לחזות את העתידות‬
                                                   ‫ואף יש להם את היכולת במידה מסוימת להשפיע‬
‫ולשיטות אלו שיש ממש באלי המיסטיקה אלא‬              ‫על העתידות‪ ,‬וכדברי הגמרא (סנהדרין דף ס"ז עמוד‬
‫שהתורה אסרה את ההתעסקות עמם‪ ,‬אם כן תיתכן‬           ‫ב') "אמר רבי יוחנן למה נקרא שמם כשפים‬
‫טענת הבאר היטב בשם הנחלת שבעה שבימינו תמו‬          ‫שמכחישים פמליא של מעלה"‪ ,‬וכפירוש רש"י שם‬
‫וגם כלו כל אותם מכשפים ואלו שמתעסקים בזה‬           ‫"כשפים ‪ -‬נוטריקון כחש פמליא של מעלה‪ ,‬שעל מי‬
‫אין זה אלא תרמית והבל ורעות רוח‪ ,‬ולכן בימינו אין‬   ‫שנגזר לחיות ממיתים"‪ ,‬אך כמובן שהכל במסגרת‬
                                                   ‫האוטונומיה שהעניק להם הבורא יתברך שמו‪ ,‬ואין‬
    ‫כל איסור להיוועץ עמם‪ ,‬כי אין בהם ולא כלום‪.‬‬     ‫להם כל יכולת לחרוג מגבולות אלו‪[ ,‬עיין בספר דרך ה'‬

          ‫מכשפים מזויפים‬                                ‫לרבי משה חיים לוצאטו זצ"ל חלק ג' פרק שני אות ב']‪.‬‬

‫ואמנם בעיון בתוך הספר נחלת שבעה רואים‬              ‫וכבר כתב הרמב"ן (בפירושו על התורה פרשת שופטים‬
‫שהעילה לפסקתו של הגאון רבי שמואל הלוי סג"ל‬         ‫דברים י"ח ט') "ורבים יתחסדו בנחשים לומר שאין בהם‬
‫זצ"ל כלל לא היתה מחמת שכיום אין במעשיהם‬            ‫אמת כלל כי מי יגיד לעורב ולעגור מה יהיה‪ ,‬ואנחנו לא‬
‫של המכשפים כלום‪ ,‬אלא שהוא מאריך שם בדבריו‬          ‫נוכל להכחיש דברים יתפרסמו לעיני רואים‪ ,‬ורבותינו‬
‫ומתחקה אחר שורש התופעה של המכשפים והוא‬             ‫גם כן יודו בהם"‪ ,‬ועיין עוד שם ברמב"ן שהאריך‬
‫קובע מסמרות שהמכשפים של היום אינם פועלים‬           ‫להסביר בפרוטרוט את שורשי כוחות הכישוף‬
‫באותם טכניקות שפעלו המכשפים הקדמונים‬
‫שעליהם דיברה התורה‪ ,‬שמכשפים שעליהם דיברה‬                      ‫והדומים להם‪ ,‬והדברים עמוקים מאד‪.‬‬
‫התורה היו פועלים באמצעות הקטרת תקרובות‬
‫לצבא השמים‪ ,‬והם היו בקיאים כיצד להמשיך מהם‬         ‫וגם בדרשות הר"ן (סוף דרוש ד') כתב שם על ענייני‬
‫שפע המכחיש פמליא של מעלה‪ ,‬וכמו שהאריך בזה‬          ‫הכישוף "ואין ספק שהוא ענין אמיתי"‪ ,‬ועיין עוד שם‪,‬‬
‫הרמב"ן (פרשת שופטים‪ ,‬דברים י"ח ט')‪ ,‬אבל המכשפים‬    ‫ובדרוש י"ב שהשיג על שיטת הרמב"ם שכתב שאין‬
‫שהיו בזמנו פעלו באמצעות התקשרות עם שדים‪,‬‬           ‫בדברים אלו ממש‪ ,‬וכן הוא בתשובת הרשב"א (חלק‬
‫ושכן מודות המכשפות שנתפסות על ידי השלטונות‬
‫ובטרם הם מוצאות להורג בשריפה שוטרי המלכות‬                                            ‫א' תשובה תי"ג)‪.‬‬

                                                   ‫ובביאור הגר"א (יורה דעה סימן קע"ט אות י"ג) כתב‬
                                                   ‫על דברי הרמב"ם "כל הבאים אחריו חלקו עליו‬
                                                   ‫שהרי הרבה לחשים נאמרו בגמרא‪ ,‬והוא נמשך אחר‬
   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215