Page 211 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 211

‫מתנת גורלה משה איר‬

‫מפני חשש סכנה‪[ ,‬וכשיטת רבי יוסי המובאת‬                    ‫היו מענים אותן וחוקרים אותן על תעלוליהן‪ ,‬וכולן‬
‫בסנהדרין דף ק"א עמוד א']‪ ,‬כי הרי כאן אין כל‬               ‫מודות ואומרות שהם עושות את כל מעשיהן‬
‫חשש סכנה שהרי לשואל אין כל זיקה ישירה‬
‫לשדים‪ ,‬אלא הוא מתעסק עם אלו המכנות עצמן‬                                                ‫באמצעות השדים‪.‬‬
‫'מכשפות' שכאמור מכשפות אלו הן אינן עוסקות‬
‫במעשי כשפים אלא הם מתעסקות עם השדים‪,‬‬                      ‫ומאחר והוא סבור ששדים לחוד וכשפים לחוד‬
‫ומשמעות הדברים היא שהמכשפות שהיו בזמנו‬                    ‫וכמו שהארכנו בזה (לעיל עלה ב')‪ ,‬ואף שמעשה כשפים‬
‫אינן אלא מתווכות בין השדים לשואל‪ ,‬וממילא‬                  ‫אסרה תורה אבל מעשה שדים התורה לא אסרה‪,‬‬
‫מאחר והשואל אינו מתעסק ישירות עם השדים הרי‬                ‫וממילא המכשפים שהיו בימיו שאינם עוסקים‬
                                                          ‫בכישוף‪ ,‬אלא התעסקותם היא עם שדים על כן אין‬
                         ‫אין לו כל חשש לסכנה‪.‬‬
                                                                       ‫לאסור לשאול אותם אחר העתידות‪.‬‬
‫נמצא שאמנם הנחלת שבעה התיר בימיו‬
‫לשאול את המכשפות אבל אין סיבת ההיתר‬                          ‫היתר זה אמת גם לשיטת הרמב"ם‬
‫מחמת שבטל הכישוף מהעולם וכל מעשיהן אינו‬
‫אלא הבל וכפי שהציג את דבריו הבאר היטב‪ ,‬אלא‬                ‫ואם אכן זו העילה לפסיקתו של הנחלת שבעה‬
‫עילת ההיתר היא מחמת שהמכשפות שהיו בזמנו‬                   ‫אם כן היתר זה שריר וקיים אף לשיטת הרמב"ם‪,‬‬
‫לא התעסקו עם מעשה כשפים אלא עם מעשה‬                       ‫כי אמנם אם היה טעמו ונימוקו של הנחלת שבעה‬
                                                          ‫כפי שכתב בשמו הבאר היטב שסיבת ההיתר הוא‬
                                        ‫שדים‪.‬‬             ‫מחמת שכיום אין כישוף בעולם וכל מעשיהם‬
                                                          ‫אינם אלא הבל‪ ,‬היתר זה לא שייך לשיטת הרמב"ם‬
       ‫התבטלו כוחות הטומאה‬                                ‫הסבור שמאז ומעולם לא היה כל אמת בכשפים‬
                                                          ‫והדומים להם אלא תמיד הכל היה רק תעתועים‬
‫אמנם בספר עץ החיים להגאון רבי יעקב חאגיז‬                  ‫והבל‪ ,‬ואם כן לא השתנה כלום היום מאשר היה‬
‫[שהיה בן דורו של הנחלת שבעה] אכן כתב כדברי‬                ‫מעולמים שנחליט שכיום אין בזה איסור‪ ,‬אבל‬
‫הבאר היטב הטוען שכיום בטל כח הכישוף‪ ,‬ודבריו‬               ‫כפי שנראה כאמור מתוך העיון בתוך הספר נחלת‬
‫הובאו בקיצור בפירושו של התפארת ישראל על‬                   ‫שבעה שהיתרו נובע מחמת שהמכשפות שהיו‬
                                                          ‫בימיו הם אינן המכשפות האוריגינליות אלא הם‬
       ‫המשניות (מסכת סנהדרין פרק ז'‪ ,‬בועז אות ג')‪ ,‬וז"ל‪:‬‬  ‫עובדות בשיטות שונות‪ ,‬ושיטות אלו אינם תואמות‬
                                                          ‫את ההגדרה של מכשפים אלא של מעשה שדים‪,‬‬
‫"עתה קרוב לאחרית הימים שיתפשט האור‬                        ‫אם כן היתרו של הנחלת שבעה אפשרי גם לגישתו‬
‫האלקית על כל בשר‪ ,‬וראו כל בשר כי אין עוד מלבדו‪,‬‬           ‫של הרמב"ם בענייני המיסטיקה‪ ,‬כי הרי יתכן שאף‬
‫לכן האור הזה כבר הבקיע ומאיר ובא‪ ,‬והטומאה כליל‬
‫תחלוף‪ ,‬וכבר גער ה' בשטן ונתבטלו כחות הטומאה‬                            ‫הרמב"ם סבור שמעשה שדים מותר‪.‬‬
‫אלו‪ ,‬וכל בעלי אומנות באלו יבש ידם‪ ,‬הכל סר יחדיו‬
‫נאלחו‪ ,‬ואין גם אחד אשר כח בידו לכשף או לנשף‪,‬‬                         ‫אין חשש סכנה‬
‫והאמונה באלה ובכח הכישוף כעת‪ ,‬לא תקונן רק‬
‫במוחי השוטים והתינוקות‪ ,‬וכבר חיפשו אנשי שם‬                ‫ומוסיף הנחלת שבעה שממילא יהיה מותר‬
                                                          ‫לעשות זאת גם לסוברים שאסור לשאול בשדים‬
   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216