Page 206 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ג גירש ‪' -‬ה הלע‬ ‫מתנת‬ ‫רו‬

‫לא יכלה לנוע]‪ ,‬אמרו אינהו מילתא שריוה‪[ ,‬מיד‬ ‫מבאר רש"י את הצורך שיש לחכמי הסנהדרין להיות‬
‫רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרו כישוף שהינו‬ ‫בקיאים בכישוף בכדי "להמית מכשפים הבוטחים‬
‫כישוף נגד כישוף והם הצליחו לשחרר את הספינה‬ ‫בכשפיהם להינצל מידי בית דין"‪ ,‬והיינו שהמכשפים‬
‫מעוגנה]‪ ,‬אמרה להו מאי איעביד לכו‪ ,‬דלא מקנח‬ ‫בוטחים בכישופיהם ואינם מפחדים כלל מבית הדין‬
‫לכו בחספא‪ ,‬ולא קטיל לכו כינה אמנייכו‪ ,‬ולא אכיל‬ ‫באומרם שהם יצליחו להתגונן מהבית דין באמצעות‬
‫לכו ירקא מכישא דאסר גינאה‪[ ,‬אמרה להם האשה‬ ‫הכשפים‪ ,‬אך כאשר חכמי הסנהדרין יהיו בקיאים‬
‫שהיא מבינה שאין בכוחה לפעול כנגדם וזאת מחמת‬ ‫בכשפים יהיה להם את היכולת לשלוט עליהם‬
‫שהם זהירים בדברים שמונעים את הכישוף‪ ,‬א‪.‬‬ ‫ולנטרל את כישופיהם‪ ,‬ובכך יוכלו למצות עמם את‬
‫שהם לא מקנחים את צואתם בחרס‪ ,‬ב‪ .‬ושהם לא‬
‫הורגים כינה בעודה על בגדם‪ ,‬ג‪ .‬ושאם יש לפניהם‬ ‫הדין‪ ,‬וביאורו של רש"י תואם לדברי המהרש"ל‪.‬‬
‫חבילה שקשרה הירקן‪ ,‬הם לא לוקחים ממנה ירק‬
‫אכילת ירק קשור‬
‫ואוכלים אותו]"‪.‬‬
‫והמהרש"ל מציין הוכחה נוספת לדבריו שאין‬
‫ביטול הכשפים‬ ‫איסור להתעסק עם כשפים כנגד כשפים מדברי‬
‫הגמרא בחולין (דף ק"ה עמוד ב') "ואמר אביי מריש הוה‬
‫ומתקשה המהרש"ל היאך רב חסדא ורבה‬ ‫אמינא האי דלא אכלי ירקא מכישא דאסר גינאה‪,‬‬
‫בר רב הונא עשו כישוף בכדי לשחרר את הספינה‬ ‫משום דמיחזי כרעבתנותא‪[ ,‬אביי אומר שבתחילה‬
‫מעוגנה והרי אסור להתעסק עם כשפים‪ ,‬אלא מוכיח‬ ‫הוא סבר שאם יש ירק הנמצא בתוך חבילת ירקות‬
‫מזה המהרש"ל שאף שאסור להתעסק עם כשפים‪,‬‬ ‫שקשרה הירקן‪ ,‬הטעם שאין ראוי ליטול מחבילה‬
‫אבל כישוף כנגד כישוף‪ ,‬שכל מטרתו היא רק להסיר‬ ‫זו ירק בשביל לאוכלו‪ ,‬מחמת שהעושה כן נראה‬
‫כישוף אין בזה איסור‪ ,‬ולכן לאחר שהאישה מנעה‬ ‫כרעבתן שאין לו את הסבלנות להמתין עד שהירקן‬
‫מהספינה לנוע באמצעות הכישוף היה מותר לרב‬ ‫יפתח את החבילה של הירקות‪ ,‬ולכן הוא חוטף ירק‬
‫חסדא ולרבה בר רב הונא להפעיל כנגדה כישוף נוגד‬ ‫מהחבילה בעודה קשורה]‪ ,‬אמר לי מר משום דקשי‬
‫כישוף ולשחרר את הספינה מעוגנה‪ ,‬וזאת למרות‬ ‫לכשפים‪[ ,‬אבל רבה הסביר לו שאין זאת הסיבה‬
‫שרב חסדא ורבה בר רב הונא לא היו נתונים כלל‬ ‫לכך אלא שהטעם שראוי להימנע מכך הוא מחמת‬

‫בסכנה‪.‬‬ ‫שהעושה כן יש כוח למכשפים לשלוט בו]‪.‬‬

‫ויתכן ולזה נתכוון רש"י שפירש (על דברי הגמרא‬ ‫רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו קאזלי בארבא‪,‬‬
‫(בחולין דף ק"ה עמוד ב') דיבור המתחיל אמרי אינהו‬ ‫[ובהקשר להסברו של רבה מספרת הגמרא על‬
‫מילתא) "אף הן היו בקיאין בדבר ועושין להציל‬ ‫רב חסדא ורבה בר רב הונא שהיו שטים בספינה]‪,‬‬
‫עצמם מיד המכשול"‪ ,‬כלומר שהוקשה לרש"י היאך‬ ‫אמרה להו ההיא מטרוניתא אותבן בהדייכו‪[ ,‬ואשה‬
‫היה מותר לרב חסדא ולרבה בר רב הונא להתעסק‬ ‫נוכריה חשובה אחת בקשה מהם להצטרף עמהם]‪,‬‬
‫עם כשפים והוא מבאר שהם עשו זאת להציל עצמם‬ ‫לא אותבוה‪[ ,‬והם לא הסכימו שהיא תעלה לספינה]‪,‬‬
‫מהמכשול‪ ,‬ויתכן שאין כוונת רש"י לומר שתמיד‬ ‫אמרה מלתא אסרתה לארבא‪[ ,‬וכשראתה זאת‬
‫מותר לעשות כשפים בכדי להציל את עצמו‪ ,‬אלא‬ ‫האשה היא עשתה כישוף ומחמת זאת הספינה‬