Page 201 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה אר‬

‫חכמת הכישוף‪ ,‬ואמר להם אותו אדם שאכן לפני‬ ‫עוד הוסיף וכתב שם המהריק"ש "ואפשר‬
‫כמה ימים ניזוק שם אדם אבל לאחר שהיו שטענו‬ ‫שהשואל מאותו ששאל בחוזים לא חמיר כולי האי‬
‫שאדם זה היה חולה לכן הם לא חששו להמשיך‬ ‫כל שאינו שואל מהם עצמם‪ ,‬והוא הדין אם אמרו‬
‫להיכנס לבית‪ ,‬ואכן נכנסו לבית עוד אנשים ולא‬ ‫לו בלא שאלה"‪ ,‬כלומר שעיקר האיסור הוא לשאול‬
‫ניזוקו‪ ,‬אך כשלאחר מכן בנו נכנס לבית הוא ניזוק‬ ‫את החוזים בכוכבים עצמם‪ ,‬אבל השואל מאחרים‬
‫עד למאוד‪ ,‬ומסיים הזוהר‪" :‬היינו דאמרי חברייא‪,‬‬ ‫ששאלו את החוזים בכוכבים אין איסורו חמור כל‬
‫[כלומר שמפני סכנה זאת אסרו החכמים להיכנס‬ ‫כך‪ ,‬וכן מי שהחוזים בכוכבים ניבאו לו את העתידות‬
‫לבית שעוסקים שם בכישוף]‪ ,‬ווי לאינון דעברין על‬
‫מלייהו‪[ ,‬ואוי לאלו שעוברים על דברי החכמים]"‪,‬‬ ‫ללא שהוא שאל אותם אין איסורו חמור כל כך‪.‬‬
‫ומדברי הזוהר הללו למד הבית יוסף לאסור להתעסק‬
‫מערת המכשפים‬
‫עם המכשפים‪.‬‬
‫אמנם להלכה ולמעשה כתב הבית יוסף בסוף‬
‫רשב"י לשיטתו‬ ‫דבריו שמספר הזוהר נראה שאיסור גדול הוא‬
‫לדרוש במכשפים ואפילו לחולה‪ ,‬והעתיקו הש"ך‪,‬‬
‫ובשו"ת משכנות יעקב (יורה דעה סימן מ"א‪ ,‬הובא‬ ‫וכוונת הבית יוסף [כפי שציין בבאר הגולה] לדברי‬
‫בפתחי תשובה סימן קע"ט אות ב') כתב שאין להוכיח מדברי‬ ‫הזוהר (פרשת תזריע דף נ"א) ששם מאריך הזוהר אודות‬
‫הזוהר שקיים איסור לשאול את המכשפים‪ ,‬כי הרי‬ ‫הסכנה שיש לשואלים את המכשפים‪ ,‬ומסופר שם‬
‫בעל הזוהר הינו רבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬והרי בגמרא‬ ‫על ר' יצחק שראה אדם נכנס לתוך מערה ונעלם‬
‫(סנהדרין דף נ"ו עמוד ב') מבואר שרבי שמעון ורבי יוסי‬ ‫באופן פלאי לתוך חור קטן שהיה שם בקיר‪ ,‬ובעוד‬
‫סבורים שיש איסור גם לנוכרי לעסוק בכישוף‪ ,‬ואם‬ ‫רבי יצחק עומד ומשתומם ממה שראו עיניו‪ ,‬עברו‬
‫כן בוודאי שאין כל היתר לשאול את המכשפים‬ ‫שם במקום רבי יהודה ורבי חזקיה והם הסבירו לו‬
‫אפילו אם הם גויים כי הרי הוא מכשילם באיסור‪,‬‬ ‫שזו מערה של אנשים מכשפים שנעשו מצורעים‬
‫והמכשיל את השני באיסור עובר על לפני עיור לא‬
‫תתן מכשול כי בכלל זה אף נאמר שלא להכשיל‬ ‫מחמת הכשפים שהם עושים‪.‬‬
‫גוי לעבור על איסורים שעל פי התורה אסור לגוי‬
‫לעשותם‪ ,‬וכגון המאכיל גוי אבר מן החי יעבור על‬ ‫ובהמשך מובא שם בזוהר המעשה שעמו פתחנו‬
‫לפני עיור לא תתן מכשול וכמפורש כן בגמרא (עבודה‬ ‫את המאמר כאשר בעוד שרבי יצחק ורבי יהודה‬
‫זרה דף ו' עמוד ב')‪ ,‬ולכן רבי שמעון בר יוחאי בזוהר אוסר‬ ‫ורבי חזקיה עומדים בפתחה של המערה לפתע הגיע‬
‫להישאל אצל המכשפים וזה כשיטתו בתלמוד בבלי‬ ‫לשם יהודי עם בנו שהיה מורכב על החמור‪ ,‬והוא‬
‫שיש בזה משום לפני עיוור לא תתן מכשול‪[ ,‬כי הרי‬ ‫סיפר לחכמים שבנו זה לאחר שהיה עוסק בתורה‬
‫כידוע רבי שמעון הנזכר בגמרא הוא רבי שמעון בר‬ ‫היה שב הביתה ולומד שם את ענייני הכישוף‪ ,‬ועתה‬
‫הוא ניזוק מזה עד שמחמת זאת התעקמו פניו עיניו‬
‫יוחאי בעל הזוהר‪ ,‬עיין שבת דף ל"ג עמוד ב']‪.‬‬ ‫וידיו ואף פסק ממנו כח הדיבור‪ ,‬ולכן הוא בא עם‬
‫בנו למכשפים הנמצאים במערה בכדי שימצאו מזור‬
‫אבל מאחר ואין ההלכה בזה כרבי שמעון ורבי‬ ‫לחולי של בנו‪ ,‬ושאלוהו החכמים האם ידוע לו על‬
‫יוסי ומותר לנכרים להתעסק בכשפים אם כן להלכה‬ ‫אנשים אחרים שניזוקו בבית ששם למד בנו את‬