Page 199 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 199

‫מתנת גורלה משה טצק‬

‫ליראיו לבטל מהם גזירת הכוכבים‪ ,‬והם מן הניסים‬      ‫תהיה עם ה’ אלקיך”‪ ,‬אבל הרי הרמב"ן בהשגותיו‬
‫הנסתרים שהם בדרך תשמישו של עולם שכל התורה‬         ‫על הרמב"ם (מצוה ח' ששכחה הרב) הוסיף וצירף למניין‬
‫תלויה בהם‪ ,‬ולפיכך אין נשאלים בהם אלא מהלך‬         ‫המצוות גם את הציווי הזה‪ ,‬כך שאף שלשיטת‬
‫בתמימות שנאמר תמים תהיה עם ה' אלקיך‪ ,‬ואם‬          ‫הרמב"ן אין כאן איסור לא תעשה אך הרי יש כאן‬
‫רואה בהם דבר שלא כרצונו עושה מצוות ומרבה‬          ‫ביטול מצות עשה‪ ,‬ואם כן גם בהסתמך על שיטת‬
‫בתפילה"‪ ,‬ואם כן לדברי הרמב"ן היה מקום לצדד‬        ‫הרמב"ן לא ניתן להעניק היתר להישאל למכשפים‪,‬‬
‫להתיר לחולה להישאל אצלם כי הרי יש יסוד ואמת‬       ‫ומדוע התעלם המהרש"ל מדברי הרמב"ן בספר‬
‫בדבריהם‪ ,‬כנגד זאת טוען המהרש"ל שכל דברי‬
‫הרמב"ן זה רק בחכמת הכוכבים אבל כישוף לדעת‬                    ‫המצוות בהשגותיו על הרמב"ם‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
‫הכל אינה חכמה אלא ענין רע הוא שניתן לבני אדם‪,‬‬
‫ואפילו חכמי אומות העולם מודים בזה ושורפים כל‬                   ‫הבל הבלים‬
‫המכשפים מכיון שהכישוף הינו ענין רע להשחית‬
‫ולחבל ולהריע ואילו להיטיב בדרך כלל הם לא ידעו‪,‬‬    ‫ואמנם המהרש"ל מסייג את דבריו וכותב‪ ,‬שאף‬
                                                  ‫לשיטת הרמב"ן שאין בזה איסור מוחלט אין מן‬
       ‫ואם כן אף לחולה אין ראוי להישאל אצלם‪.‬‬      ‫הראוי להישאל אף לחולה‪ ,‬כי הרי הסיבה שהתורה‬
                                                  ‫הורתה לנו שלא להישאל אצל המכשפים והדומים‬
             ‫פיקוח נפש‬                            ‫להם אלא "תמים תהיה עם ה’ אלקיך"‪ ,‬זאת מחמת‬
                                                  ‫שדבריהם דברי הבלים וכזבים ודברי תעתועים‪ ,‬וכפי‬
‫אך אם מדובר בחולה שיש בו סכנה במקרה זה‬            ‫שכתב הרמב"ם (הלכות עבודה זרה סוף פרק י"א) "ודברים‬
‫יש להתיר להישאל אצל המכשפים‪ ,‬כי מכיון שיש‬         ‫האלו כולן דברי שקר וכזב הן‪ ...‬ומפני זה אמרה תורה‬
‫פעמים שהם יכולים להועיל‪ ,‬ואף שמקרים אלו‬           ‫כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה'‬
‫מועטים הם אך כשמדובר בפיקוח נפש מותר לעבור‬
‫איסור אם יש אפילו רק צד שזה יועיל לרפואתו‪,‬‬                                              ‫אלהיך''‪.‬‬
‫ושלא כשיטת המנחת חינוך (מצוה תקי"א אות ג') הסבור‬
‫שמאחר והכשפים הינם בר זיקה ושייכות לעבודה‬         ‫ומאחר וכל דבריהם שקר וכזב ותוכנם תוהו‬
‫זרה וממילא הם בכלל אביזרייהו של עבודה זרה‬         ‫והבל‪ ,‬אם כן אין ראוי להישאל ולחקור אצלם אחר‬
‫שיש לאסור זאת אף במקום של חשש סכנה‪ ,‬אלא‬
                                                                        ‫העתידות אף בעבור חולה‪.‬‬
                ‫כנזכר לעיל שיש בזה צדדי היתר‪.‬‬
                                                               ‫ענין רע הוא‬
‫אמנם כל זאת דוקא בחולי שיש בו סכנה‪ ,‬אבל‬
‫בסתם חולי מסקנתו של המהרש"ל היא "לא אוכל‬          ‫והגם שהרמב"ן (בתשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן‬
                                                  ‫תשובה רפ"ג) השיג בזה על הרמב"ם והוא סבור שיש‬
                             ‫למצוא היתר כלל"‪.‬‬     ‫אמיתות בחכמת האצטגנינות "אלא שהתורה אסרה‬
                                                  ‫את זה מחמת שפעמים הקדוש ברוך הוא עושה נס‬
   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204