Page 200 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 200

‫משה‬  ‫'ג גירש ‪' -‬ד הלע‬                                ‫מתנת‬  ‫ר‬

‫כישוף לרפואה ‪ -‬המסקנה‬

‫ובשולחן ערוך (יורה דעה סימן קע"ט סעיף א') נפסק‬       ‫נמצא שלהלכה נחלקו התרומת הדשן‬
‫להלכה "אין שואלין בחוזים בכוכבים ולא בגורלות"‪,‬‬       ‫והמהרש"ל האם מותר להישאל למכשפים בשביל‬
‫והוסיף הרמ"א "משום שנאמר תמים תהיה עם ה'‬             ‫החולה‪ ,‬ששיטת התרומת הדשן היא שמאחר ואין‬
‫אלקיך‪ ,‬וכל שכן שאסור לשאול בקוסמים ומנחשים‬           ‫בזה איסור לא תעשה אלא רק ביטול הציווי של‬
‫ובמכשפים"‪ ,‬ומדויק מלשונו שהשואל אינו עובר על‬         ‫“תמים תהיה עם ה’ אלקיך” שאינו איסור מוחלט‪,‬‬
‫איסור לא תעשה‪ ,‬אלא האיסור הוא מחמת הציווי‬            ‫לכן יהיה מותר להישאל בשביל חולה‪ ,‬ואילו‬
‫“תמים תהיה עם ה’ אלקיך”‪ ,‬וכן כתב במפורש‬              ‫המהרש"ל סובר שמאחר ולדעת הרמב"ם יש בדבר‬
‫בביאור הגר"א (שם אות ג')‪ ,‬ובש"ך (שם ס"ק א') הביא את‬  ‫זה איסור לא תעשה על כן אף בשביל חולה אסור‬
‫שיטת התרומת הדשן שמפני זאת בחולה יש להתיר‪,‬‬           ‫להישאל‪ ,‬ואף לשיטת הרמב"ן שאין בזה איסור לא‬
‫אך ציין לדברי המהרש"ל שהשיג על התרומת הדשן‬           ‫תעשה אלא רק ביטול הציווי של “תמים תהיה עם‬
‫והוא סבור שאין כל היתר לשאול למכשפים אפילו‬           ‫ה’ אלקיך” שאינו איסור מוחלט‪ ,‬עם זאת מאחר וכל‬
                                                     ‫דבריהם הבל על כן אין כל מקום להתיר זאת אף‬
  ‫בעבור חולה‪ ,‬אם לא בשביל חולה שיש בו סכנה‪.‬‬          ‫לחולה‪ ,‬אם לא לחולה שיש בו סכנה שבאופן כזה‬
                                                     ‫מותר לעבור על איסור אם יש אפילו רק צד הצלה‬
         ‫הלכה כתרומת הדשן‬
                                                                                             ‫רחוק‪.‬‬
‫העולה ומתחוור מכל זאת שהכרעת הפוסקים‬
‫(בית יוסף‪ ,‬ב"ח‪ ,‬רמ"א‪ ,‬וביאור הגר"א) כשיטת התרומת‬     ‫שיטת הטור והשולחן ערוך והנלווים עליהם‬
‫הדשן שהשואל למכשפים והדומים להם אינו עובר‬
‫על איסור לא תעשה‪ ,‬ומחמת כן הכריעו הבית יוסף‬          ‫ובטור (יורה דעה בתחילת סימן קע"ט העוסק בהלכות קוסם‬
‫והבית חדש להתיר להישאל אצל המכשפים לצורך‬             ‫ומעונן) ציטט את לשון הרמב"ם "אחד הקוסם ואחד‬
‫חולה אפילו שאין בו סכנה‪ ,‬אך הש"ך ציין בזה גם‬         ‫השואלו אסורין‪ ,‬אלא שהקוסם לוקה והשואלו אינו‬
                                                     ‫לוקה‪ ,‬אבל מכין אותו מכת מרדות"‪ ,‬ומשמעות‬
                     ‫לשיטת המהרש"ל שאוסר‪.‬‬            ‫הדברים היא שהטור סבור כשיטת הרמב"ם שאף‬
                                                     ‫השואל את המכשפים והדומים להם עובר על איסור‬
          ‫אינו איסור מוחלט‬
                                                                                         ‫לא תעשה‪.‬‬
‫ובהגהות ערך לחם למהריק"ש (הנדפס על גליון‬
‫השולחן ערוך ביורה דעה בתחילת סימן קע"ט) כתב על דברי‬  ‫ושם בסוף הסימן הובא בבית יוסף ובבית‬
‫השולחן ערוך שאסר לשאול את החוזים בכוכבים‪,‬‬            ‫חדש שיטת התרומת הדשן שמתיר להישאל אצל‬
‫"ומכל מקום אין מדקדקין בזה עם בני אדם יותר‬           ‫המכשפים והקוסמים בשביל חולה‪ ,‬וזאת מאחר‬
‫מדאי"‪ ,‬ולכאורה כוונתו להורות שהציווי של "תמים‬        ‫שאין איסור לא תעשה להישאל למכשפים אלא רק‬
‫תהיה עם ה' אלקיך" איננו איסור מוחלט‪ ,‬אלא שכך‬         ‫ביטול ציווי התורה 'תמים תהיה'‪ ,‬וכתב הבית יוסף‬
‫ראוי להתנהג‪ ,‬ולכן אין להקפיד כל כך על אנשים‬          ‫שכן מוכח מתשובת הרמב"ן (שו"ת הרשב"א המיוחס‬
‫שאינם נזהרים בזה ונשאלים אצל החוזים בכוכבים‬
                                                                                   ‫לרמב"ן תשובה רפ"ג)‪.‬‬
                                 ‫והדומים להם‪.‬‬
   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205