Page 192 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 192

‫משה‬  ‫'ג גירש ‪' -‬ג הלע‬                           ‫מתנת‬  ‫בצק‬

                                                      ‫עלה ג'‬

     ‫ביטול מצוות עשה‬

‫אלו שאירעו עם הכלדיים שאין מזל לישראל‪ ,‬אם‬       ‫בספר תרומת הדשן (חלק ב' סימן צ"ו)‪ ,‬ובים של‬
‫כן מוכח שהכלדיים הם אנשים המתמחים במזלות‬        ‫שלמה (חולין פרק ח' סימן י"ג) כתבו שאף לשיטות שאין‬
‫וזה תואם את ההנחה שכלדיים היינו חוזים בכוכבים‬   ‫איסור לשאול את הקוסמים ושאר נביאי המיסטיקה‬
                                                ‫(כנזכר לעיל עלה א')‪ ,‬היינו שאין בזה איסור לא תעשה‪,‬‬
     ‫ולא כפירוש רש"י שכלדיים היינו בעלי האוב‪.‬‬   ‫כי האיסור לא תעשה נאמר רק בשואל אוב וידעוני‬
                                                ‫שנתפרש בהם איסור בתורה‪ ,‬אבל השואל את שאר‬
        ‫ילמד סתום מהמפורש‬                       ‫נביאי המיסטיקה אף שאינו עובר על איסור לא‬
                                                ‫תעשה אך הינו מבטל מצוות עשה של "תמים תהיה‬
‫ועוד הקשו התוספות שכבר מפורש בפסוק‬              ‫עם ה' אלקיך"‪ ,‬וכן מבואר בפירוש בתשובת הרמב"ן‬
‫(ויקרא י"ט ל"א) "אל תפנו אל האבת ואל הידענים"‪,‬‬
‫ומכיון שבפסוק זה מפורש באופן פרטני האיסור‬                               ‫(המיוחסת לרשב"א סימן רפ"ג)‪.‬‬
‫להישאל באוב אם כן אין כל צורך ללמוד זאת‬
‫מהפסוק שבחומש דברים "תמים תהיה עם ה'‬                    ‫אין שואלים בכלדיי"ם‬
‫אלקיך"‪ ,‬שהינו פסוק כוללני ולא מפורש בו איסור‬
‫להישאל אצל בעלי אוב‪ ,‬אלא בהכרח שכלדיים‬          ‫והמקור לדברים היינו מהגמרא בפסחים (דף קי"ג‬
‫אינם בעלי אוב אלא חוזים בכוכבים‪ ,‬ועל הנשאלים‬    ‫עמוד ב') "אמר רב משום רבי יוסי איש הוצל‪ ,‬מניין‬
‫בחוזים בכוכבים אין פסוק מפורש אלא האיסור‬        ‫שאין שואלין בכלדיים שנאמר תמים תהיה עם ה'‬
‫נלמד מהפסוק "תמים תהיה עם ה' אלקיך"‪ ,‬וכן‬        ‫אלהיך"‪ ,‬ופי' רש"י "כלדיים ‪ -‬בעלי אוב"‪ ,‬אמנם‬
‫בספרי דרשו "מנין שאין שואלין בגורלות [כלומר‬     ‫התוס' במסכת שבת (דף קנ"ו עמוד ב') כתבו שמכל‬
‫מנין שאסור להישאל אצל המבינים בגורלות דהיינו‬    ‫הסוגיא שם משמע דכלדיים היינו חוזים בכוכבים‪,‬‬
‫המבינים במזלות]‪ ,‬שנאמר תמים תהיה" ומכיון‬        ‫ולא כמו שפירש"י דהיינו אוב‪ ,‬והיינו ששם הסוגיא‬
‫שגורל וחוזה בכוכבים הרי הם דברים זהים אם‬        ‫עוסקת בנידון אם יש מזל לישראל‪ ,‬ועל נידון זה‬
‫כן מוכח מהספרי שהאיסור להישאל מהם נלמד‬          ‫מביאה הגמרא את המעשה המפורסם עם בתו של‬
‫מהפסוק "תמים תהיה עם ה' אלקיך"‪[ ,‬וראה להלן‬      ‫רבי עקיבא שהכלדיים אמרו לרבי עקיבא שהיא‬
                                                ‫תמות ביום חתונתה ורבי עקיבא היה מאד מודאג‬
     ‫יישוב מהרמב"ן על קושיא זו של התוספות]‪.‬‬     ‫מדבריהם‪ ,‬ולבסוף בזכות שבמהלך סעודת הנישואין‬
                                                ‫היא נתנה לעני צדקה היה לה נס והיא ניצלה מהנחש‬
           ‫החוזים בכוכבים‬                       ‫שניסה להכיש אותה‪ ,‬ועוד שם בגמרא על אמו של‬
                                                ‫רב נחמן בר רב יצחק שהכלדיים אמרו לה שבנה‬
‫ומחמת כל אלו הקושיות חולקים התוספות‬             ‫יהיה גנב ולכן היא הקפידה מאד שיהיה עליו כל‬
‫על פירושו של רש"י והם לומדים שכלדיים היינו‬      ‫העת כיסוי ראש ובזכות זאת הוא גדל ונעשה לאחד‬
‫חוזים בכוכבים ונלמד מהפסוק "תמים תהיה עם ה'‬     ‫מגדולי הדורות‪ ,‬ומזה שהגמרא מוכיחה ממקרים‬
‫אלקיך" לאסור להישאל בחוזים בכוכבים‪ ,‬וכדברי‬
‫התוספות סבור גם הרמב"ן (בתשובה הנדפסת בשו"ת‬
   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197