Page 218 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה גירש ‪' -‬א הלע‬ ‫מתנת‬ ‫חיר‬

‫רבי יוחנן‬ ‫נירון קיסר‬

‫ובחולין (דף צ"ה עמוד ב') מסופר על רבי יוחנן שרצה‬ ‫ונוהג זה לשאול את התינוקות 'פסוק לי פסוקך'‬
‫לילך לבבל בכדי לראות את שמואל והוא פגש‬ ‫מתוך ניסיון להתחקות אחר העתידות מצינו בדומה‬
‫תינוק וביקש ממנו פסוק לי פסוקך‪ ,‬אמר לו התינוק‬
‫"ושמואל מת" (שמואל א' כ"ח ג') והבין מזה רבי יוחנן‬ ‫לזה בכמה מקומות בגמרא‪.‬‬
‫ששמואל נפטר ולכן הוא ביטל את הליכתו לבבל‪,‬‬
‫אבל האמת היתה ששמואל עדיין היה בחיים רק‬ ‫בגיטין (דף נ"ו עמוד א') מסופר על נירון קיסר‬
‫מן השמים עיכבו את רבי יוחנן שלא ילך לבבל בכדי‬ ‫שבשעה שהוא הגיע לירושלים מתוך ניסיון‬
‫שלא יטרח‪ ,‬ומן הענין לציין שמעשיה זאת מובאת‬ ‫לכובשה‪ ,‬הוא פגש תינוק אחד ונירון קיסר דרש‬
‫גם בתלמוד ירושלמי (שבת סוף פרק ו') אך שם כתוב‬ ‫מהתינוק שיפסוק לו את פסוקו‪ ,‬ואמר לו אותו‬
‫שאכן כך היה שבאותה השעה בדיוק נפטר שמואל‪.‬‬ ‫תינוק שזה עתה למדתי את הפסוק ביחזקאל (כ"ה‬
‫י"ד) "ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל"‪ ,‬הבין‬
‫בית תינוק ואשה‬ ‫נירון קיסר שמשמעות הדברים היא שלאחר שהוא‬
‫יחריב את בית המקדש הקדוש ברוך הוא יתנקם בו‪,‬‬
‫ושם בגמרא "תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר‬ ‫מיד ברח נירון קיסר והתגייר‪ ,‬ומיוצאי חלציו היה‬
‫בית תינוק ואשה אף על פי שאין נחש יש סימן"‪,‬‬
‫וביאר רש"י שאם אדם בנה בית או שנולד לו בן או‬ ‫התנא הקדוש רבי מאיר‪.‬‬
‫שהוא נשא אשה‪ ,‬והוא רואה שבעסקה הראשונה‬
‫שהוא עושה לאחר מכן הוא גורף הצלחה‪ ,‬הוא יכול‬ ‫רב ששת‬
‫ללמוד מזה שבעקבות השינוי בחייו מזלו השתפר‬
‫ומעתה הוא הולך ומצליח‪ ,‬וכן להיפך אם אדם‬ ‫ובגיטין (דף ס"ח עמוד א') מסופר שרב ששת‬
‫רואה שבעסקה הראשונה שהוא ביצע לאחר השינוי‬ ‫התארח בביתו של ראש הגולה ומשרתיו של ראש‬
‫בחייו התוצאה היתה כישלון חרוץ‪ ,‬עליו ללמוד מזה‬ ‫הגולה ניסו להתנקש בחייו של רב ששת‪ ,‬ולשם כך‬
‫שמצבו רע ומעתה עליו לחשוש שמזלו התהפך עליו‬ ‫הם ניצלו את העובדה שרב ששת היה עיוור והם‬
‫כרו בור במקום שרב ששת היה צריך ללכת‪ ,‬ולשם‬
‫לרעה ומיום זה מעשה ידיו לא יצליחו‪.‬‬ ‫הסוואה הם כיסו את הבור במחצלת‪ ,‬כך שהבור‬
‫לא יהיה ניכר ורב ששת יפול לתוכו‪ ,‬אך כאשר רב‬
‫אמנם הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק י"א הלכה ה')‬ ‫ששת הגיע סמוך למחצלת השמיע רב חסדא קול‬
‫פירש שמה שאמרו בגמרא 'תינוק' אין הפירוש בזה‬ ‫נחירה ומזה הבין רב ששת שעליו להיזהר‪[ ,‬ומבואר‬
‫כדברי רש"י‪ ,‬אלא הכוונה בזה היא שמותר לשאול‬ ‫במפרשים שרב חסדא עמד רחוק ממנו ולכן הוא‬
‫את התינוק איזה פסוק אתה לומד ואם אמר לו פסוק‬ ‫לא היה יכול להזהירו במפורש אלא רק באמצעות‬
‫מן הברכות ישמח ויאמר זה סימן טוב‪ ,‬וכמבואר‬ ‫השמעת קול כאות אזהרה]‪ ,‬ולכן פנה רב ששת‬
‫במאירי (סנהדרין דף ס"ח עמוד א') כן הוא גם לצד הרע‬ ‫לתינוק שהיה על ידו ואמר לו פסוק לי פסוקך‪,‬‬
‫שאם התינוק יאמר לו פסוק שעינינו רע עליו‬ ‫וענה לו התינוק "נטה לך על ימינך או על שמאלך"‬
‫להצטער ולבקש על עצמו רחמים‪ ,‬וזה כמבואר שכן‬ ‫(שמואל ב' ב' כ"א)‪ ,‬ומזה הבין רב ששת שעליו לפנות‬
‫היה מקובל לשאול את התינוקות 'פסוק לי פסוקך'‪,‬‬ ‫ימין ושמאל ולא להמשיך ישר‪ ,‬ובזכות זאת ניצל רב‬

‫ששת מהמוקש שהניחו לו עבדיו של ראש הגולה‪.‬‬