Page 166 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ב גירש ‪ -‬ד"י הלע‬ ‫מתנת‬ ‫קסו‬

‫מיסטיים‪ ,‬ואם כן אין זה נכלל באיסור ניחוש‪ ,‬כי הרי‬ ‫שונים‪ ,‬ורק סוג כזה של ניחוש התורה אסרה‪ ,‬אבל‬
‫כמבואר איסור ניחוש הוא רק כאשר הנחש נעשה‬ ‫התולה עיניו לשמים ומבקש לקבל אות וסימן‬
‫באמצעות כוחות מיסטיים ולא כמייחל ומצפה‬
‫משמים על העתידות אין זה נכלל באיסור ניחוש‪.‬‬
‫לאיתות משמים לדעת כיצד לפעול‪.‬‬
‫אליעזר ויהונתן ליבם לשמים‬
‫ורב שאמר כל נחש שאינו נחש כאליעזר עבד‬
‫אברהם וכיהונתן בן שאול אינו נחש‪ ,‬אין כוונתו‬ ‫ועל פי הדברים הללו הוא מיישב גם את‬
‫לומר שצדיקים אלו נכשלו חלילה באיסור ניחוש‪,‬‬ ‫קושיית הראב"ד על הרמב"ם שהרי הראב"ד תמה‬
‫אלא כוונתו לומר שהעושה נחש הדומה לנחש של‬ ‫על הרמב"ם שלא יתכן שצדיקים גדולים כאליעזר‬
‫אליעזר ויהונתן אלא שהוא מתכוון בניחוש לפעול‬ ‫ויהונתן נכשלו באיסור ניחוש‪ ,‬אך למבואר הרי ודאי‬
‫באמצעים מיסטיים‪ ,‬בשונה מאליעזר ויהונתן‬ ‫לא היה כל איסור במעשיהם של אליעזר ויהונתן כי‬
‫שעיניהם היו לשמים‪ ,‬אזי דבר זה הוא בכלל איסור‬ ‫הרי הם פנו לשמים וביקשו שינתן להם משמים אות‬
‫וסימן‪ ,‬והם כלל לא ניסו לפעול באמצעות כוחות‬
‫ניחוש‪.‬‬

‫להלכה ולמעשה‪:‬‬

‫אלא שקשה לקבל את דבריו של הגאון רבי מנחם קרקובסקי זצ"ל להלכה ולמעשה‪,‬‬
‫מאחר שכפי שראינו באריכות הראשונים והאחרונים הרבו להתפלפל בסוגיא זו ולא מצינו‬
‫מי שיאמר שלא היה במעשיהם של אליעזר ויהונתן משום ניחוש מחמת שליבם היה לשמים‪.‬‬

‫אך כדבריו מתפרש מתוך דברי הרד"ק (שמואל א'‪ ,‬י"ד ט') "כי הנה אלו המנחשים בחולדה‬
‫ובעופות אינו כנחש אליעזר וכיהונתן‪ ,‬והוא היה אסור כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה‬
‫'לא תנחשו אלו המנחשים בחולדה ובעופות ובכוכבים והאומר פתו נפלה מפיו מקלו נפל‬
‫מידו צבי הפסיקו עורב קורא לו שועל מימינו ונחש משמאלו אל תתחיל בי שחרית הוא ראש‬
‫חודש הוא מוצאי שבת הוא' הנה אלו הדברים וכיוצא בהן שנהגו בהן בעלי הדעות הרעות‬
‫וקבעום חוק ומנהג עליהם‪ ,‬וחושבים כי הם המטיבים והמריעים זה הוא שאסרה התורה אבל‬
‫אם ירצה אדם לעשות מעשה ויעשה דבר אחד לאות וסימן למעשה ההוא כדי לחזק לבו‬
‫ולעורר לבו לדבר ההוא‪ ,‬זה הדבר מותר כי אילו היו עושים רע בדבר הזה אליעזר ויהונתן לא‬

‫היה עונה אותן הקדוש ברוך הוא כהוגן ומסייע את מעשיהם ועוזרם"‪.‬‬

‫הרי מפורש בדבריו שעיקר האיסור הוא מחמת המחשבה שהנחש עצמו הוא המטיב‬
‫והמריע‪ ,‬ומדבריו יש סעד ויסוד לדברי הגאון רבי מנחם קרקובסקי זצ"ל שמתיר לעסוק‬

‫בניחוש באם המנחש ליבו לשמים‪.‬‬

‫ולפי הדברים האלו יימצא שיואב לא נכשל כלל באיסור ניחוש מכיון שבודאי יואב לא‬
‫כיוון כלל להיעזר בכוחות מיסטיים אלא הוא ייחל וציפה לקבל משמים אות וסימן האם‬