Page 169 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 169

‫מתנת גורלה משה קסט‬

‫בכוכבים ולא בגורלות"‪ ,‬והוסיף על זה הרמ"א "משום‬                 ‫גורל על העתיד‬
‫שנאמר תמים תהיה עם ה' אלקיך"‪ ,‬הרי לנו שמפורש‬
                                                    ‫ובפרט שכבר הארכנו [בשריג א' עלה ב' ועלה‬
     ‫בשולחן ערוך שיש בגורלות משום איסור נחש‪.‬‬        ‫ג'] להוכיח שהיה נפוץ בישראל לערוך גורל על‬
                                                    ‫העתידות‪ ,‬כגון גורל הגר"א שנעשה על ידי רבים‬
‫והמקור לדברי השולחן ערוך הוא מדברי‬                  ‫מגדולי ישראל‪ ,‬וכן ראינו שהמהריק"ש התיר‬
‫התוספות בשבת (דף קנ"ו עמוד ב' ד"ה כלדאי) שהביאו‬     ‫לערוך גורל לחקר העתידות באמצעות פתיחת‬
‫מדברי הספרי [ואינו נמצא בספרי שלפנינו] "מנין‬        ‫ספר‪ ,‬וכתב שכן נהגו בישראל‪ ,‬והוא הביא מקור‬
‫שאין שואלים בגורלות שנאמר תמים תהיה"‪,‬‬               ‫לנוהג זה מהמלך יאשיהו שחשש לעתידות‬
‫מעתה הדבר תמוה מאד היאך מתיישב יחדיו פסק‬            ‫מחמת שספר התורה נפתח בחומש דברים (כ"ח‬
‫השולחן ערוך האוסר לערוך גורלות עם הנהוג והנפוץ‬      ‫ל"ו) בפסוק "יולך ה' אתך ואת מלכך אשר תקים‬
                                                    ‫עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך"‪ ,‬וגם‬
                  ‫בישראל להתיר לערוך גורלות‪.‬‬        ‫מפורש בגמרא (חולין דף צ"ה עמוד ב') ששמואל היה‬
                                                    ‫נוהג לעשות כן‪ ,‬ובספר שבט מוסר כתב שרבותיו‬
          ‫גורל ‪ -‬חכמי המזל‬                          ‫היו עושים כן‪ ,‬וגם החיד"א כתב שהוא ראה לזקני‬
                                                    ‫הדור שעשו גורלות כאלו בעת צרה‪ ,‬והרי גורלות‬
‫ואמנם יש אפשרות לפרש שהתוספות בשבת‬                  ‫על חקר העתיד בודאי אינם על צד המקרה‪ ,‬אלא‬
‫(דף קנ"ו עמוד ב' ד"ה כלדאי) שכתבו שאסור לשאול‬       ‫עורך הגורל מקווה לקבל שדר שמימי באמצעות‬
‫בגורלות‪ ,‬אין כוונתם לגורלות הנעשים בקלפי או‬         ‫הגורל‪ ,‬וכפי שהארכנו בכל זה לעיל‪( ,‬שריג א' עלה ב'‬
‫באמצעות פתיחת ספר וכל והדומה להם‪ ,‬ובאלו‬
‫באמת אין כל איסור‪ ,‬אלא הכוונה היא לנשאלים‬                                                  ‫ועלה ג')‪.‬‬
‫אצל אנשים חכמים המבינים במזלות‪ ,‬ולשון גורל‬
‫היינו מזל‪ ,‬ועל זה כתבו התוספות שכמו שאסור‬                      ‫גורלות על העבר‬
‫להישאל אצל החוזים בכוכבים כך גם אסור להישאל‬
‫אצל המבינים במזלות‪ ,‬וכן משמע מלשון התוספות‬          ‫ומלבד זאת גם הגורלות שהוזכרו בתנ"ך יש‬
‫שכתבו "וגורל וחוזה בכוכבים חדא מילתא היא"‪,‬‬          ‫בהם כאלו שבהכרח נעשו מתוך מטרה לקבל שדר‬
‫הרי שהתוספות השוו בין החוזים בכוכבים לגורלות‪,‬‬       ‫שמימי‪ ,‬כגון הגורל שעשה שאול שבו נלכד יהונתן‪,‬‬
‫וכך גם אפשר לפרש את פסק השולחן ערוך האוסר‬           ‫(שמואל א'‪ ,‬י"ד מ'‪-‬מ"ב)‪ ,‬וכן הגורל שעשה יהושע שבו‬
‫להישאל אצל החוזים בכוכבים ובגורלות‪ ,‬ולפי זה‬         ‫נלכד עכן‪( ,‬יהושע ז' י"א)‪[ ,‬וכמו שהובא באורך לעיל‬
‫לא היה מקור בהלכה לאסור להישאל בגורל מחמת‬           ‫שריג א' עלה א']‪ ,‬והרי רק בדרכים שמימיות ניתן‬
                                                    ‫לחקור את העבר באמצעות הגורל‪ ,‬כך שצריך להבין‬
                                   ‫איסור נחש‪.‬‬
                                                         ‫מדוע בכל אלו הגורלות אין בהם איסור נחש‪.‬‬
‫אך מדברי רבותינו האחרונים נראה שהם פירשו‬
‫את דברי התוספות ופסק השולחן ערוך לענין גורל‬                     ‫הלכה פסוקה‬
‫הנעשה בקלפי וכדומה‪[ ,‬עיין ערוך לנר סנהדרין‬
‫דף ס"ו עמוד א'‪ ,‬ובשו"ת האלף לך שלמה להגאון‬          ‫וביותר דבר פלא הוא שבשולחן ערוך (יורה דעה‬
‫רבי שלמה קלוגר זצ"ל (חלק אורח חיים סימן ס"ב)‪ ,‬ובס'‬  ‫סימן קע"ט סעיף א') נפסק במפורש "אין שואלים בחוזים‬
‫טהרת המים (מערכה ג' אות ט"ז) בשם ספר המצרף (סי'‬
   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173   174