Page 169 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 169
מתנת גורלה משה קסט
בכוכבים ולא בגורלות" ,והוסיף על זה הרמ"א "משום גורל על העתיד
שנאמר תמים תהיה עם ה' אלקיך" ,הרי לנו שמפורש
ובפרט שכבר הארכנו [בשריג א' עלה ב' ועלה
בשולחן ערוך שיש בגורלות משום איסור נחש. ג'] להוכיח שהיה נפוץ בישראל לערוך גורל על
העתידות ,כגון גורל הגר"א שנעשה על ידי רבים
והמקור לדברי השולחן ערוך הוא מדברי מגדולי ישראל ,וכן ראינו שהמהריק"ש התיר
התוספות בשבת (דף קנ"ו עמוד ב' ד"ה כלדאי) שהביאו לערוך גורל לחקר העתידות באמצעות פתיחת
מדברי הספרי [ואינו נמצא בספרי שלפנינו] "מנין ספר ,וכתב שכן נהגו בישראל ,והוא הביא מקור
שאין שואלים בגורלות שנאמר תמים תהיה", לנוהג זה מהמלך יאשיהו שחשש לעתידות
מעתה הדבר תמוה מאד היאך מתיישב יחדיו פסק מחמת שספר התורה נפתח בחומש דברים (כ"ח
השולחן ערוך האוסר לערוך גורלות עם הנהוג והנפוץ ל"ו) בפסוק "יולך ה' אתך ואת מלכך אשר תקים
עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך" ,וגם
בישראל להתיר לערוך גורלות. מפורש בגמרא (חולין דף צ"ה עמוד ב') ששמואל היה
נוהג לעשות כן ,ובספר שבט מוסר כתב שרבותיו
גורל -חכמי המזל היו עושים כן ,וגם החיד"א כתב שהוא ראה לזקני
הדור שעשו גורלות כאלו בעת צרה ,והרי גורלות
ואמנם יש אפשרות לפרש שהתוספות בשבת על חקר העתיד בודאי אינם על צד המקרה ,אלא
(דף קנ"ו עמוד ב' ד"ה כלדאי) שכתבו שאסור לשאול עורך הגורל מקווה לקבל שדר שמימי באמצעות
בגורלות ,אין כוונתם לגורלות הנעשים בקלפי או הגורל ,וכפי שהארכנו בכל זה לעיל( ,שריג א' עלה ב'
באמצעות פתיחת ספר וכל והדומה להם ,ובאלו
באמת אין כל איסור ,אלא הכוונה היא לנשאלים ועלה ג').
אצל אנשים חכמים המבינים במזלות ,ולשון גורל
היינו מזל ,ועל זה כתבו התוספות שכמו שאסור גורלות על העבר
להישאל אצל החוזים בכוכבים כך גם אסור להישאל
אצל המבינים במזלות ,וכן משמע מלשון התוספות ומלבד זאת גם הגורלות שהוזכרו בתנ"ך יש
שכתבו "וגורל וחוזה בכוכבים חדא מילתא היא", בהם כאלו שבהכרח נעשו מתוך מטרה לקבל שדר
הרי שהתוספות השוו בין החוזים בכוכבים לגורלות, שמימי ,כגון הגורל שעשה שאול שבו נלכד יהונתן,
וכך גם אפשר לפרש את פסק השולחן ערוך האוסר (שמואל א' ,י"ד מ'-מ"ב) ,וכן הגורל שעשה יהושע שבו
להישאל אצל החוזים בכוכבים ובגורלות ,ולפי זה נלכד עכן( ,יהושע ז' י"א)[ ,וכמו שהובא באורך לעיל
לא היה מקור בהלכה לאסור להישאל בגורל מחמת שריג א' עלה א'] ,והרי רק בדרכים שמימיות ניתן
לחקור את העבר באמצעות הגורל ,כך שצריך להבין
איסור נחש.
מדוע בכל אלו הגורלות אין בהם איסור נחש.
אך מדברי רבותינו האחרונים נראה שהם פירשו
את דברי התוספות ופסק השולחן ערוך לענין גורל הלכה פסוקה
הנעשה בקלפי וכדומה[ ,עיין ערוך לנר סנהדרין
דף ס"ו עמוד א' ,ובשו"ת האלף לך שלמה להגאון וביותר דבר פלא הוא שבשולחן ערוך (יורה דעה
רבי שלמה קלוגר זצ"ל (חלק אורח חיים סימן ס"ב) ,ובס' סימן קע"ט סעיף א') נפסק במפורש "אין שואלים בחוזים
טהרת המים (מערכה ג' אות ט"ז) בשם ספר המצרף (סי'
