Page 164 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ב גירש ‪ -‬ג"י הלע‬ ‫מתנת‬ ‫קסד‬

‫וסימן לנחש‪ ,‬אלא שלאחר שהתרחש הנחש הם‬ ‫חכמה שלאחר מעשה‬
‫ראו בזה איתות משמים על העתיד להתרחש‪ ,‬והרי‬
‫לדברי המאירי אין איסור נחש אלא אם כן הוחלט‬ ‫אמנם דוקא במקרה של יואב שהוא החליט‬
‫מלכתחילה להעמיד את עיתוי הגעת האוטובוס‬
‫עליו מלכתחילה‪.‬‬ ‫לאות ולסימן לכן יש חשש שהוא עבר על איסור‬
‫ניחוש‪ ,‬אבל באופן שאדם יוצא לתחנת האוטובוס‬
‫וכהנה וכהנה רבות בחיי היום יום שאנשים‬ ‫מתוך החלטה לנסוע‪ ,‬וכאשר האוטובוס מתעכב‬
‫הרואים עיכובים בעיסוקיהם הם מושכים מזה את‬ ‫הוא רואה בזה איתות משמים לסוב על עקבותיו‪,‬‬
‫ידם‪ ,‬כי בכגון זאת אין בו משום איסור ניחוש כי הרי‬ ‫במקרה זה מאחר ורק לאחר שאירע האות הוא‬
‫הם לא מחליטים על כך מלכתחילה אלא שלאחר‬ ‫החליט לראות במאורע זה אות משמים לשוב‬
‫שמתרחשים העיכובים הם חשים שיש בזה שדר‬ ‫לביתו‪ ,‬לכן לכל הדעות אין בזה משום ניחוש‪ ,‬וכמו‬
‫משמים שעליהם לסוב על עקבותיהם ולא להמשיך‬ ‫שכתב המאירי (סנהדרין דף ס"ח עמוד א')‪ ,‬וכבר הסברנו‬
‫בעלה ז' שמפני כן היה מותר לחתם סופר להימנע‬
‫בעיסוקם‪.‬‬ ‫מלהשתתף בהיתר העגונה בעקבות זאת שהוא‬
‫ראה בעיכובים שהיו לו בזמן כתיבת הנימוקים‬
‫התרים נוספים‬ ‫להיתר כאיתות משמים שעליו למשוך את ידו‬
‫מההיתר‪[ ,‬שו"ת חתם סופר אבן העזר חלק א'‬
‫היתר נוסף לביצוע ניחוש למדנו מדברי‬
‫המהרש"א (הוריות דף י"ב עמוד א') שאם מחליטים לקבל‬ ‫תשובה פ']‪.‬‬
‫את תוצאותיו של הניחוש רק לצד החיובי שוב אין‬
‫בזה משום ניחוש‪ ,‬וכמו שמפורש שם בגמרא שמותר‬ ‫וסעד ליסוד זה‪ ,‬מזה שרבי יהושע בן לוי חדל‬
‫בעשרת ימי תשובה לעשות מבדק האם האדם יזכה‬ ‫מלנסות לקלל את האפיקורוס שהטרידו מחמת‬
‫לסיים את שנתו‪ ,‬וטעם ההיתר בזה מאחר והמבדק‬ ‫שהוא ראה בזה שהוא נמנם בדיוק בשעה המסוגלת‬
‫הוא רק לצד החיובי שאם הנר ימצה את עצמו יהיה‬ ‫לקללה איתות משמים שיחדל מזה‪[ ,‬עבודה זרה דף‬
‫זה אות חיים‪ ,‬אך אם הנר לא ימצה את עצמו לא יראו‬ ‫ד' עמוד ב'‪ ,‬הובא לעיל בפתיחה]‪ ,‬כי כאמור בכל זה‬
‫בזה אות מבשר רע‪ ,‬וכעין זה לענין המעוניין לעשות‬ ‫אין משום איסור ניחוש מכיון שלא הוחלט על כך‬
‫עסק‪ ,‬או המעוניין לצאת לדרך‪ ,‬וכמבואר לעיל עלה‬ ‫מלכתחילה‪ ,‬אלא רק שלאחר שהתרחש האות ראו‬

‫ח'‪.‬‬ ‫בזה איתות משמים כיצד לנהוג‪.‬‬

‫ומלבד כל זאת ישנו היתר נוסף המוסכם‬ ‫ולפי דברי המאירי הללו יהיה לנו פתח גדול‬
‫בראשונים שאם המנחש לא מסתמך בהחלט על‬ ‫ללמד זכות על מקרים רבים שאנשים מסתמכים על‬
‫הנחש שוב אין זה בכלל איסור ניחוש‪ ,‬וכמבואר כל‬ ‫הנחש שאכן אין במקרים אלו משום איסור ניחוש‪,‬‬
‫זה בשם הר"ן לעיל עלה ז'‪ ,‬וכן מתבאר מדברי רש"י‬ ‫וזאת מחמת שהנחש לא הוצב מלכתחילה כאות‬

‫(חולין דף צ"ה עמוד ב')‪ ,‬והובאו לעיל עלה י"א‪.‬‬

‫אך כל זאת לא יועיל לר' יואב שהשתמש בניחוש כאות וסימן מוחלט‪ ,‬והוא החליט‬
‫על כך מלכתחילה‪ ,‬והוא גם קבע את הנחש כסימן גם לצד החיובי וגם לצד השלילי‪,‬‬