Page 163 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 163
מתנת גורלה משה קסג
אמנם אם עובר מביתו לא מתוך תלייה בנסיבות המאורעות אלא מחמת שהוא
מעוניין לשנות את מקומו בכדי שיקרע גזר דינו ,כי הרי שינוי מקום מקרע את גזר
הדין ,ממילא אין במעשיו ענין של ניחוש ולכל השיטות אין בזה חשש איסור ,אך
להבנת החתם סופר שגם קריעת גזר הדין הינה מחמת שינוי המזל יתכן ויש בזה
משום ניחוש ,ואם כן לשיטת הרמב"ם אף זה יהיה בכלל האיסור( ,עלה י"ב).
אך אם אינו מחליט זאת רק מחמת שלשה אירועים נקודתיים אלא שמצבו העגום
ברור לכל ,אם כן יתכן שאין כאן כלל ניחוש ,ולכל הדעות יהיה מותר לו לעבור
ולהתגורר בבית אחר( ,עלה י"ב).
להלכה ולמעשה עלה י"ג
בפתיחה הצגנו את המעשה עם ר' יואב מאשקלון שהתלבט האם לעזוב את
ביתו ולעלות לירושלים בגלל המצב הביטחוני ,ומאחר והוא לא הצליח להכריע את
התלבטותו לכן הוא מסר את ההכרעה לשמים וזאת על ידי שהוא העמיד לעצמו
סימן ,שאם מיד כאשר הם יגיעו לתחנה יגיע האוטובוס לירושלים יהיה זה אות
שעליהם לנסוע לירושלים ,ואם האוטובוס יתעכב הם יראו בזה הוראה שמימית
להישאר באשקלון ,והעירו להם שיתכן והיה במעשיהם איסור נחש.
ולהלכה פסק הרמ"א (יורה דעה סימן קע"ט סעיף ד') ולאחר שביארנו היטב את שיטות הראשונים
"יש אומרים שאדם מותר לעשות לו סימן בדבר בסוגיא מתבאר לנו שנידון זה תלוי במחלוקת
שיבא לעתיד כמו שעשה אליעזר עבד אברהם או הראשונים ,כי הרי יואב הוא זה שהמציא את הניחוש
יהונתן ,ויש אוסרים ,וההולך בתום ובוטח בה' חסד הזה ואין זה כלל נחש מקצועי ,ואם כן אף שלשיטת
יסובבנו" ,כלומר שמאחר ודבר זה שנוי במחלוקת הרמב"ם וההולכים בשיטתו[ ,והם תוספות,
בין הראשונים לכן ממליץ הרמ"א שלא לעשות והסמ"ג ,והר"ן] גם זה נכלל באיסור ניחוש ,כי לפי
סוג כזה של נחש אלא לבטוח בבורא עולם שיאיר הרמב"ם נכלל באיסור ניחוש הן נחשים מפורסמים
את עיניו ויכוונו בדרך הראויה ,ובזכות הביטחון וידועים והן ניחוש שהאדם מעמיד לעצמו ,אך
בה' יתקיים בו הפסוק "והבוטח בה' חסד יסובבנו" לשיטת הראב"ד וההולכים בשיטתו[ ,והם הרשב"א
(תהילים ל"ב י') ,ואשר לפי זה אף שאין הדבר מוחלט והמאירי והרד"ק והטור] ,מכיוון שיואב המציא את
שיואב נכשל באיסור ניחוש אך הוראתו של הרמ"א הניחוש הזה אין ניחוש זה כלול באיסור ניחוש ,וכמו
היא שלא לעשות כן. שנתבאר זאת היטב בעלה ג'.
