Page 158 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ב גירש ‪ -‬א"י הלע‬ ‫מתנת‬ ‫חנק‬

‫מקצועיים אלא הם ניחושים שהאדם עושה לעצמו‪,‬‬ ‫שיטת הראב"ד‬
‫ודבריו של רבי שמעון בן אלעזר ש'אף על פי שאין‬
‫נחש יש סימן' מתייחסים אודות רמת האמינות‬ ‫מאידך הראב"ד סבור שמותר לעשות ניחושים‬
‫של ניחושים אלו‪ ,‬ששלושת הניחושים הללו מכיון‬ ‫כאלו‪ ,‬ולכן הוא מפרש שהגמרא כאן כלל לא עוסקת‬
‫שהם אינם נחש אלא סימן לכן אין להסתמך עליהם‬ ‫בשאלת האסור והמותר‪ ,‬אלא כל דברי הגמרא נסובו‬
‫אלא אם הם חזרו על עצמם שלושה פעמים‪ - ,‬וכן‬ ‫אודות רמת האמינות של ניחושים אלו‪ ,‬ועל זאת‬
‫פירש המאירי (סנהדרין דף ס"ח עמוד א') את שיטתו של‬ ‫אומרת הגמרא ששלושת סוגי הניחושים הללו אין‬
‫בהם נחש מוחלט‪ ,‬אלא הם רק יכולים להוות כסימן‪,‬‬
‫הראב"ד‪.‬‬ ‫ומשמעות הדברים הוא ששלושת הניחושים הללו‬
‫שאינם נחש אלא סימן הם אינם אמינים עד שיופיעו‬
‫חוסר אמינות‬ ‫שלושה פעמים וזאת בשונה מנחש אותנטי שניתן‬
‫להסתמך עליו אפילו כאשר הוא קרה רק פעם אחת‪.‬‬
‫ומוסיף המאירי ומסביר שהטעם שניחושים אלו‬
‫אינם ברמת אמינות של נחש אלא הינם רק כסימן‬ ‫וכמו שהשיג הראב"ד על הרמב"ם (הלכות עבודה‬
‫ומפני כן יש צורך שיחזרו על עצמם שלושה פעמים‬ ‫זרה פרק י"א הלכה ה') "אמר אברהם אף זאת שאמרו‬
‫בכדי שיהיו אמינים‪ ,‬זאת מחמת שבדברים הללו‬ ‫בית תינוק ואשה אף על פי שאין נחש יש סימן‪,‬‬
‫המנחש לא החליט מלכתחילה להסתמך עליהם‪,‬‬ ‫לא אמרו לענין איסור והיתר‪ ,‬אלא לענין סמיכה‪ ,‬אם‬
‫אלא שלאחר שהם התרחשו הוא רואה בהם סימן‪,‬‬ ‫ראוי לסמוך על סימניהם‪ ,‬ואמרו שראוי לסמוך אחר‬
‫ונחש שלא הוחלט עליו מראש אינו נחש אמין דיו עד‬
‫שהוחזקו שלש פעמים"‪.‬‬
‫שהתופעה תחזור על עצמה שלושה פעמים‪.‬‬
‫הרמב"ם והראב"ד לשיטתם‬
‫נמצא מתבאר‪:‬‬
‫ומחלוקת זו של הרמב"ם והראב"ד הינה מקבילה‬
‫לשיטת הרמב"ם לא הותרה ההשתמשות‬ ‫למחלוקתם של הרמב"ם והראב"ד שעסקנו בה עד‬
‫בשלושת הסימנים הללו בית תינוק ואשה אלא רק‬ ‫כה‪ ,‬בהקשר לדברי רב שכל ניחוש שאינו כניחוש של‬
‫בכדי לדעת האם מצבו טוב או רע‪ ,‬אך אסור לפעול‬ ‫אליעזר ויהונתן אינו ניחוש‪ ,‬שהרמב"ם סבר שדברי‬
‫על פי זה כי הפועל על פי סימנים אלו יעבור על‬ ‫רב נאמרו בסוגיית האסור והמותר בניחוש‪ ,‬ואילו‬
‫הראב"ד סבר שנחש שאדם עושה לעצמו אינו נכלל‬
‫איסור ניחוש‪.‬‬ ‫באיסור ניחוש‪ ,‬ולכן הוא פירש שבהכרח דברי רב לא‬
‫נסובו אודות האסור והמותר בניחוש אלא דברי רב‬
‫אך לשיטת רש"י אף שאסור להסתמך על‬ ‫נאמרו על רמת האמינות שבניחוש‪ ,‬ובמקביל לזה‬
‫הסימנים הללו בהחלטיות‪ ,‬אך מותר לחשוש‬ ‫נחלקו אף כאן הרמב"ם והראב"ד שלדברי הרמב"ם‬
‫לתוצאות של הסימנים הללו‪ ,‬ומחמת כן לכלכל את‬ ‫דברי רבי שמעון בן אלעזר ש'אף על פי שאין נחש‬
‫יש סימן' נאמרו אודות האסור והמותר בניחוש‪,‬‬
‫צעדיו העתידיים בזהירות ובתבונה‪.‬‬ ‫ואילו לראב"ד בדברים אלו אין בהן כלל איסור‬
‫ניחוש מכיוון שסוגי הנחש הללו אינם ניחושים‬
‫אמנם לשיטת הראב"ד אין כל סרך איסור‬
‫להסתמך על סימנים אלו‪ ,‬אלא שסימנים אלו אינם‬
‫אמינים אלא אם כן הם חזרו ונשנו שלושה פעמים‪.‬‬