Page 155 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה הנק‬

‫תהיה ברכה בסעודה זו‪ - ,‬הוי אומר שלפירוש זה רב‬ ‫וכיהונתן בן שאול אינו נחש"‪ ,‬לזאת שרב נמנע‬
‫לא מנע את עצמו מלאכול את הבשר כקנס על איסור‬ ‫מלאכול את הבשר כקנס על כך שנכשל באיסור‬
‫ניחוש‪ ,‬כפי שמתפרשת הגמרא על פי פשוטו‪ ,‬אלא‬ ‫ניחוש‪ ,‬והרי לפי הבנתו של הראב"ד שמאמר זה‬
‫להיפך רב נמנע מלאכול מחמת הניחוש שרב ראה בו‬ ‫עוסק בשאלת אמינותם של הניחושים ולא בשאלת‬
‫האסור והמותר בניחוש‪ ,‬אם כן אינו ענין לכך שרב‬
‫איתות משמים להימנע מליטול חבל בסעודה‪.‬‬
‫קנס את עצמו על שנכשל באיסור ניחוש‪.‬‬
‫ודוחה הגמרא שפרשנות זאת בסיבה שרב נמנע‬
‫מלאכול את הבשר לא אפשרית‪ ,‬כי הרי רב אמר‬ ‫ואכן מחמת קושי זה דחה הר"ן את שיטתו‬
‫שכל נחש שאינו כנחש של אליעזר ויהונתן אינו‬ ‫של הראב"ד והכריע כשיטתו של הרמב"ם שאכן‬
‫נחש אמין ואין להסתמך עליו‪ ,‬ואם כן לא יתכן שרב‬ ‫רב שאמר "כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם‬
‫ראה בזה שכל בני הסעודה יוצאים לקראתו נחש‬ ‫וכיהונתן בן שאול אינו נחש" עסק במאמר זה‬
‫אמין שהינו סימן רע על הסעודה‪ ,‬כי הרי נחש זה‬ ‫בשאלת האסור והמותר בניחוש‪ ,‬והוא הורה שנחש‬
‫איננו נחש אמין מאחר ואינו כניחושם של אליעזר‬ ‫שאינו כנחש של אליעזר ויהונתן אינו כלול באיסור‬
‫ויהונתן‪ ,‬וזאת מחמת שרב לא החליט מלכתחילה‬ ‫נחש‪ ,‬ולכן שואלת הגמרא מדוע רב קנס את עצמו‬
‫שאם כל בני הסעודה יצאו לקראתו הוא יראה בזה‬ ‫ולא אכל מהבשר מחמת שעבר על איסור ניחוש‬
‫אות מבשר רע‪ ,‬אלא שלאחר שכולם יצאו לקראתו‬ ‫והרי ניחושו של רב אינו עומד בקריטריונים של‬
‫והניחו את הסעודה ראה בזה רב אות מבשר לא‬
‫טוב‪ ,‬ואינו כנחש של אליעזר ויהונתן שהם החליטו‬ ‫איסור ניחוש‪.‬‬
‫מלכתחילה על הנחש שהוא יהווה כאות על העתיד‪,‬‬
‫וממילא נחש זה איננו נחש אמין ולא יתכן שמחמתו‬ ‫סימן רע‬

‫רב נמנע מלהשתתף בסעודה‪.‬‬ ‫ומפני קושי זה מבארים המאירי והרד"ק פירוש‬
‫אחר בגמרא התואם לשיטתו של הראב"ד‪ ,‬והם‬
‫נמצא שיש שתי אפשרויות לפרש את דברי‬ ‫מפרשים שכאשר רב הגיע לבית חתנו כבר הייתה‬
‫הגמרא‪:‬‬ ‫הסעודה בעיצומה‪ ,‬וכשהסועדים הבחינו שרב נמצא‬
‫בפתח הבית מיד קמו כל בני הסעודה ועזבו את‬
‫שרב נמנע מלאכול את הבשר כקנס על שנכשל‬ ‫השולחנות הערוכים ויצאו לחלוק כבוד לרב‪ ,‬ומאחר‬
‫באיסור נחש‪ ,‬ופירוש זה תואם את שיטת הרמב"ם‬ ‫וכל בני הסעודה נטשו את הסעודה לכן רב ראה בזה‬
‫שרב הציג את הנחש של אליעזר ויהונתן כדוגמא‬ ‫סימן רע על הסעודה ומפני כן הוא נמנע מלאכול‬
‫בשר בסעודה‪ ,‬ולדבריהם הסיבה שרב נמנע לאכול‬
‫לניחוש אסור‪.‬‬ ‫את הבשר מחמת הנחש אין הכוונה כלל לניחוש‬
‫שעשה רב מזה שהמעבורת היתה זמינה עבורו‪ ,‬כי‬
‫והפירוש השני הוא שרב נמנע מלאכול את הבשר‬ ‫כמבואר ששיטת הראב"ד היא שסוג ניחוש כזה‬
‫מחמת שהוא ראה בכך שבני הסעודה עזבו את הסעודה‬ ‫לא נכלל באיסור ניחוש וממילא אינו מהווה סיבה‬
‫ויצאו לקראתו כאות מבשר רע‪ ,‬ופירוש זה תואם את‬ ‫להימנע מאכילת הבשר‪ ,‬אלא שבזה שהסועדים‬
‫שיטת הראב"ד שרב לא עסק כלל בשאלת האסור‬ ‫נטשו את הסעודה היה זה נחש המאותת על כך שלא‬
‫והמותר בניחוש אלא הוא הציג את הנחוש של אליעזר‬
‫ויהונתן כדוגמא לניחוש שניתן להסתמך על אמינותו‪.‬‬