Page 152 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 152

‫משה‬  ‫'ב גירש ‪' -‬ט הלע‬                               ‫מתנת‬  ‫בנק‬

         ‫ביאור שיטת הראב"ד‬                          ‫מוחלט לשני הצדדים של הניחוש‪ ,‬אך הם הסתמכו‬
                                                    ‫על הנחש בהחלטיות וכסוף פסוק לצד אחד של‬
‫ולשיטת הראב"ד [ושאר הראשונים המחזיקים‬
‫בשיטתו] מובן היטב היאך אליעזר ויהונתן עסקו‬                                          ‫הניחוש‪( ,‬עלה ז')‪.‬‬
‫בניחוש ולא חשו לצו התורה האוסר לנחש כי הרי‬
                                                    ‫והמאירי (סנהדרין דף ס"ח עמוד א') פירש שרב הציג‬
                  ‫באופן כזה אין כלל איסור נחש‪.‬‬      ‫את מעשיהם של אליעזר ויהונתן כדוגמא לניחוש‬
                                                    ‫קלסי בזה שהם החליטו על הניחוש לפני שהוא‬
‫אך צריך לבאר לשיטת הראב"ד במה שונה‬
‫הניחוש שעשו אליעזר ויהונתן שהוא מותר לעומת‬                                         ‫התרחש‪( ,‬עלה ז')‪.‬‬
‫הניחושים האסורים כגון אלו שהוזכרו בגמרא‬
‫בסנהדרין (דף ס"ה עמוד ב')‪ ,‬וכן צריך לבאר במה נחלקו‬  ‫והמהרש"א (חולין דף צ"ה עמוד ב') פירש שהדימוי‬
                                                    ‫לאליעזר ויהונתן הוא בזה שנחש זה רק כאשר רואים‬
                                    ‫הראשונים‪.‬‬       ‫בניחוש אות וסימן הן לצד החיובי והן לצד השלילי‪,‬‬

‫והתבאר בעלה א' שישנם שני סוגי ניחושים‪:‬‬                                                     ‫(עלה ח')‪.‬‬

‫'הנחש המקצועי'‪ ,‬שמוסכם על כל הראשונים‬                          ‫השגת הראב"ד‬
             ‫שיש בסוג זה של נחש איסור מנחש‪.‬‬
                                                    ‫אבל הראב"ד (בהשגותיו על הרמב"ם הלכות עבודה זרה‬
‫סוג נוסף של נחש הוא הנחש שהאדם מציב‬                 ‫פרק י"א הלכה ד') חולק וסובר שהמקרה של אליעזר‬
‫לעצמו כאות וסימן‪ ,‬ונחש זה שנוי במחלוקת‬              ‫עבד אברהם ויהונתן בן שאול אינו נכלל באיסור נחש‪,‬‬
‫הראשונים‪ ,‬שלרמב"ם ושאר הראשונים העומדים‬             ‫ואין כוונת רב להביא את המקרים הללו כדוגמא‬
‫בשיטתו גם סוג זה של נחש הינו בכלל האיסור‪ ,‬ואילו‬     ‫לאיסור נחש כי רב אינו עוסק כלל בשאלת האסור‬
‫לראב"ד ושאר הראשונים העומדים בשיטתו נחש זה‬          ‫והמותר בניחוש‪ ,‬אלא רב מביא את המקרים הללו‬
‫שהאדם מציב לעצמו לאות ולסימן אינו בכלל איסור‬        ‫כדוגמאות לניחוש שמההיבט המקצועי הם אמינים‬
‫ניחוש‪ ,‬ולכן לשיטתם הנחש שעשו אליעזר ויהונתן‬         ‫ואפשר להסתמך עליהם‪( ,‬עלה ב')‪ ,‬וזאת מאחר‬
‫אינו נכלל באיסור נחש כי הרי לא היה זה נחש מקצועי‬    ‫ואליעזר ויהונתן החליטו מלכתחילה להסתמך על‬
                                                    ‫התוצאות של הניחוש‪ ,‬בשונה מהניחושים שרק‬
    ‫אלא מסוג הנחש שהאדם מציב לעצמו‪( ,‬עלה ג')‪.‬‬       ‫לאחר שהתרחשו ראו בהם אות וסימן על העתיד‪,‬‬

‫ונתבאר עוד שנחש לא הוי נחש אלא אם כן‬                                                       ‫(עלה ג')‪.‬‬
‫הוחלט עליו מלכתחילה בטרם התרחש הנחש‪,‬‬
‫וקביעה זו לא נאמרה אלא רק ביחס לסוג הניחוש‬          ‫וכשיטת הראב"ד סבורים גם הרשב"א (שו"ת‬
‫שהאדם בחר לעצמו באופן אקראי‪ ,‬אבל סוגי‬               ‫הרשב"א חלק א' תשובה תי"ג)‪ ,‬והמאירי (סנהדרין דף ס"ח עמוד‬
‫הניחוש שהוזכרו בגמרא בסנהדרין הינם ניחושים‬          ‫א')‪ ,‬ורבי דוד קמחי (פירוש הרד"ק על שמואל א' פרק י"ד‪,‬‬
‫מקצועיים ולכן הם מהווים אות וסימן על העתידות‬        ‫הובא בדרכי משה יורה דעה סימן קע"ט אות ב')‪ ,‬וכן הכריע‬

                ‫אף ללא כל התניה מראש‪( ,‬עלה ג')‪.‬‬                      ‫הטור (יורה דעה סימן קע"ט)‪( ,‬עלה ב')‪.‬‬
   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157