Page 147 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה זמק‬

‫ולסימן עוד בטרם התרחש הנחש‪ ,‬כלומר שכאשר‬ ‫המיועדת ליצחק‪ ,‬אלא הוא המשיך לבדוק ולברר‬
‫הם היו על פרשת דרכים ולא ידעו כיצד להמשיך‬ ‫אודותיה בכדי לקבל הכרעה שכלתנית שאכן רבקה‬
‫ולפעול הם הציבו לעצמם אות וסימן שבהתאם‬ ‫היא המיועדת ליצחק‪ ,‬וכן ביהונתן אילו היו אומרים‬
‫לתוצאותיו הם יפעלו‪ ,‬ולא שלאחר שארע הנחש‬ ‫לו הפלישתים שיעמוד במקומו והם יגיעו אליו‬
‫הם ראו בזה אות וסימן כיצד להמשיך ולפעול‪ ,‬כי‬ ‫הוא היה רואה בזה אות ברור ומוחלט לסגת ולא‬
‫הרי עוד בטרם אמרה רבקה לאליעזר שתה וגם‬ ‫לעלות להילחם בפלישתים‪ ,‬אבל כשהפלישתים‬
‫גמלך אשקה הוא כבר החליט שאם הנערה תגיד‬ ‫אמרו לו 'עלו עלינו' אז הוא הותיר לשיקול דעתו‬
‫לו כך יהיה זה אות כי היא הנערה המיועדת ליצחק‪,‬‬ ‫להחליט האם לעלות או לחזור למחנה ישראל‪,‬‬
‫וכן יהונתן קיבל את ההחלטה לראות בתשובה של‬ ‫והוא לא הסתמך על הנחש כגורם מכריע וכסוף‬
‫פלישתים אות וסימן אם לעלות ולהילחם בהם עוד‬ ‫פסוק‪[ ,‬וביאורו של הב"ח מוקשה כי הרי מפורש‬
‫לפני שהפלישתים אמרו לו עלו עלינו‪ ,‬ורב מלמדינו‬ ‫בתוספות שגם אם הפלישתים היו אומרים ליהונתן‬
‫שהניחוש שהתורה אסרה אותו הוא רק כאשר‬ ‫ונערו 'דומו עד הגיענו אליכם' הם גם היו עולים‬
‫המנחש מקדים ומחליט לפעול על פי תוצאותיו של‬ ‫ונלחמים בפלישתים‪ ,‬כך שיהונתן כלל לא הסתמך‬
‫הניחוש עוד בטרם שהנחש התרחש‪ ,‬בשונה מאדם‬ ‫על הנחש אלא היה מוחלט אצלו מלכתחילה לעלות‬
‫שיצא לדרכו והוא רואה שמיד בתחילת דרכו‬ ‫ולהילחם‪ ,‬והנחש לא נעשה אלא רק בכדי לזרז את‬
‫ההצלחה האירה לו פנים ולכן הוא החליט להמשיך‬
‫בדרכו‪ ,‬או אם הוא חש שיש לו כל העת עיכובים‬ ‫הנער שהלך עמו]‪.‬‬
‫ולכן הוא מחליט לסוב על עקבותיו ולחזור לביתו‪,‬‬
‫במקרים אלו מאחר והוא לא הציב מראש את‬ ‫כך שלמרות שהתוספות פירשו שהסיבה שלא‬
‫ההצלחה או העיכובים כאות וסימן אם להמשיך‬ ‫היה במעשיהם של אליעזר ויהונתן משום איסור‬
‫בדרכו‪ ,‬אלא שלאחר שארע לו האות הוא החליט‬ ‫ניחוש מחמת שהם לא הסתמכו בהחלטיות על‬
‫לראות בזה שדר על הצפוי לו בעתיד‪ ,‬אזי במקרים‬ ‫הניחוש‪ ,‬היינו שהם לא הסתמכו בהחלטיות על‬
‫הניחוש לב' צדדי תוצאותיו של הנחש‪ ,‬ולכן אין‬
‫אלו אין בהם משום ניחוש‪.‬‬ ‫זה בכלל הנחש האסור‪ ,‬אך רב הביא את מעשיהם‬
‫ללמדנו שניחוש זה רק כאשר מסתמכים בהחלטיות‬
‫ולפי דברי המאירי הללו יהיה לנו פתח גדול‬ ‫על הניחוש‪ ,‬שכמו שאליעזר ויהונתן הסתמכו‬
‫ללמד זכות על מקרים רבים שאנשים מסתמכים על‬ ‫על הניחוש בהחלטיות לצד אחד‪ ,‬כך המסתמך‬
‫הנחש שאכן אין במקרים אלו משום איסור ניחוש‪,‬‬ ‫בהחלטיות על הניחוש לב' צדדיו הרי זה בכלל ניחוש‪.‬‬
‫וזאת מחמת שהנחש לא הוצב מלכתחילה כאות‬
‫וסימן לנחש‪ ,‬אלא שלאחר שהתרחש הנחש הם ראו‬ ‫סוף מעשה במחשבה תחילה‬
‫בזה איתות משמים על העתיד להתרחש‪ ,‬והרי לדברי‬
‫המאירי אין איסור נחש אלא אם כן הוחלט עליו‬ ‫המאירי (סנהדרין דף ס"ח עמוד א' ד"ה וזה שהביאו) פירש‬
‫בשיטת התוספות שהמאפיין של הנחש של אליעזר‬
‫מלכתחילה‪.‬‬ ‫ויהונתן היה שהם החליטו שהניחוש יהיה לאות‬