Page 144 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 144

‫משה‬  ‫'ב גירש ‪' -‬ו הלע‬                                ‫מתנת‬  ‫דמק‬

‫צרוף‪ ,‬ורב לא ציין את מאורעות אלו כמאורעות‬            ‫שהפלישתים עומדים בעוזם וגברותם ואין זה שעת‬
‫שהיה בהם איסור ניחוש אלא רב אמר שאם אדם‬              ‫הכושר להילחם עמם‪ ,‬אבל אם הם יאמרו ליהונתן‬
‫יעשה כעין זה אך בהתניה חסרת תוכן והיגיון אז‬          ‫ונערו 'עלו עלינו' משפט זה מאותת על מצוקתם‬
‫יהיה במעשיו משום ניחוש‪ ,‬וכעין ביאורו של הר"ן‬         ‫ורפיון רוחם של הפלישתים‪ ,‬כי מפני זאת הם יראים‬
                                                     ‫לרדת אל יהונתן אלא מבקשים שהוא יגיע אליהם‪,‬‬
   ‫ביאר גם רבי אלעזר ממי"ץ (ספר היראים סימן של"ד)‪.‬‬   ‫וכאשר צבא מגלה רפיון רוח אף אם רב הוא סופו‬
                                                     ‫לכישלון חרוץ ואפילו שנים או שלשה גיבורים‬
        ‫ספורנו ‪ -‬בדרך תפילה‬                          ‫יכולים להדוף אותו ולהטיח בו מכת מחץ עד אובדן‪.‬‬

‫ביאור נוסף מדוע אליעזר ויהונתן לא עברו‬                          ‫גבורה מול פחד‬
‫על איסור ניחוש ביאר הספורנו בפירושו לתורה‬
‫(בראשית כ"ד י"ד)‪" ,‬שאליעזר התפלל שיהיה כך לא‬         ‫ובדרשות הר"ן יש בזה תוספת הסבר מתוך‬
‫שסמך על נחש וכן היה ביהונתן בן שאול ומה‬              ‫הבנה עמוקה בכוחות הנפש של המין האנושי‪,‬‬
‫שאמרו 'כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם ויהונתן‬        ‫שהאדם יש בו שני מצבים הופכיים שלא ישכנו יחדיו‬
‫בן שאול אינו נחש' (חולין דף צ"ה עמוד ב')‪ ,‬הכונה היא‬  ‫והם הגבורה מול הפחד‪ ,‬ומי שמתגבר בו הפחד הוא‬
‫שיאמר המנחש כדבריהם אבל יאמר זה שלא בדרך‬             ‫נכנס למעגל חוזר של פחד מעורר פחד עד כי אין לו‬
‫תפלה אלא דרך נחש שאם יקרה כן יעשה כך וכך"‪,‬‬           ‫תקומה‪ ,‬לעומת זאת מי שיש בו רוח גבורה גבורתו‬
‫והיינו שאליעזר ויהונתן לא עשו זאת כניחוש אלא‬         ‫מצמיחה חיזוק ותוספת גבורה‪ ,‬וכמו שמסביר שם‬
‫שהם התפללו על כך‪ ,‬ורב לא הביא מאורעות אלו‬            ‫הר"ן בהרחבה שמקור תחושת הפחד מסובבת מדם‬
‫כמאורעות שהיה בהם איסור ניחוש אלא רב רק‬              ‫דק וקר ומפני קרירותו ודקותו היא גורמת לכבדות‬
‫הביא את המעשים הללו כדוגמא לכך שמי שיאמר‬             ‫התנועה מבחוץ לפנים‪ ,‬ולכן אדם זה ימהר לקלוט‬
‫כן שלא בדרך תפילה אלא כניחוש הוא יעבור על‬            ‫בדמיון שלו מאורעות ותמונות שיוסיפו לעורר בו‬
                                                     ‫פחד וחלחלה‪ ,‬אבל תנועת הגבורה מקורה מדם עב‬
                                 ‫איסור ניחוש‪.‬‬        ‫וחם ולרוב חומו ודקותו יקל עליו התנועה מבפנים‬
                                                     ‫לחוץ‪ ,‬ויוסיף בו עוד אומץ וגבורה‪ ,‬ולא ישכון‬
     ‫ב"ח ‪ -‬כשואל באורים ותומים‬                       ‫בליבו העצבות‪ .‬ולכן כאשר יהונתן ראה שמתחיל‬
                                                     ‫להתעורר בפלישתים סימנים המגלים על תחילת‬
‫והב"ח (טור יורה דעה סימן קע"ט אות ה'‪ ,‬ובתוספת‬        ‫פחד וחולשה הוא הבין שעתה היא שעת הכושר‬
‫ביאור בסוף אות ו') כתב בזה ביאור נוסף מדוע לא היה‬    ‫לקום ולהילחם בפלישתים כי הפחד שהתחיל‬
‫במעשיהם של אליעזר ויהונתן משום ניחוש‪ ,‬וזאת‬           ‫להתעורר בהם יוליד בהם עוד ועוד מורך ורפיון רוח‪,‬‬
‫מאחר וניחוש שייך רק כאשר אדם אין לו קשר ישיר‬         ‫כך שהוא ונערו יוכלו להכניע ולמגר את הפלישתים‪.‬‬
‫עם בורא העולם‪ ,‬ולכן כאשר הוא עומד בפרשת‬
‫דרכים והוא נלאה למצוא את הדרך הוא מנסה לקבל‬          ‫אשר לפי זה נמצא שלא היה במעשיהם של‬
‫הכרעה באמצעות כלים שונים המהווים תיווך בינו‬          ‫אליעזר ויהונתן משום נחש אלא היה זה אות וסימן‬
‫לבין הבורא‪ ,‬ואחד מהאמצעים זה העיסוק בנחש‪,‬‬            ‫שעזר להם לקבל הכרעה על פי עיון עמוק והגיון‬
‫ואת התופעה הזאת אסרה התורה‪ ,‬אבל צדיקים‬
‫גדולים כאליעזר ויהונתן שכל מעשיהם היו בהשגחה‬
   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149