Page 144 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 144
משה 'ב גירש ' -ו הלע מתנת דמק
צרוף ,ורב לא ציין את מאורעות אלו כמאורעות שהפלישתים עומדים בעוזם וגברותם ואין זה שעת
שהיה בהם איסור ניחוש אלא רב אמר שאם אדם הכושר להילחם עמם ,אבל אם הם יאמרו ליהונתן
יעשה כעין זה אך בהתניה חסרת תוכן והיגיון אז ונערו 'עלו עלינו' משפט זה מאותת על מצוקתם
יהיה במעשיו משום ניחוש ,וכעין ביאורו של הר"ן ורפיון רוחם של הפלישתים ,כי מפני זאת הם יראים
לרדת אל יהונתן אלא מבקשים שהוא יגיע אליהם,
ביאר גם רבי אלעזר ממי"ץ (ספר היראים סימן של"ד). וכאשר צבא מגלה רפיון רוח אף אם רב הוא סופו
לכישלון חרוץ ואפילו שנים או שלשה גיבורים
ספורנו -בדרך תפילה יכולים להדוף אותו ולהטיח בו מכת מחץ עד אובדן.
ביאור נוסף מדוע אליעזר ויהונתן לא עברו גבורה מול פחד
על איסור ניחוש ביאר הספורנו בפירושו לתורה
(בראשית כ"ד י"ד)" ,שאליעזר התפלל שיהיה כך לא ובדרשות הר"ן יש בזה תוספת הסבר מתוך
שסמך על נחש וכן היה ביהונתן בן שאול ומה הבנה עמוקה בכוחות הנפש של המין האנושי,
שאמרו 'כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם ויהונתן שהאדם יש בו שני מצבים הופכיים שלא ישכנו יחדיו
בן שאול אינו נחש' (חולין דף צ"ה עמוד ב') ,הכונה היא והם הגבורה מול הפחד ,ומי שמתגבר בו הפחד הוא
שיאמר המנחש כדבריהם אבל יאמר זה שלא בדרך נכנס למעגל חוזר של פחד מעורר פחד עד כי אין לו
תפלה אלא דרך נחש שאם יקרה כן יעשה כך וכך", תקומה ,לעומת זאת מי שיש בו רוח גבורה גבורתו
והיינו שאליעזר ויהונתן לא עשו זאת כניחוש אלא מצמיחה חיזוק ותוספת גבורה ,וכמו שמסביר שם
שהם התפללו על כך ,ורב לא הביא מאורעות אלו הר"ן בהרחבה שמקור תחושת הפחד מסובבת מדם
כמאורעות שהיה בהם איסור ניחוש אלא רב רק דק וקר ומפני קרירותו ודקותו היא גורמת לכבדות
הביא את המעשים הללו כדוגמא לכך שמי שיאמר התנועה מבחוץ לפנים ,ולכן אדם זה ימהר לקלוט
כן שלא בדרך תפילה אלא כניחוש הוא יעבור על בדמיון שלו מאורעות ותמונות שיוסיפו לעורר בו
פחד וחלחלה ,אבל תנועת הגבורה מקורה מדם עב
איסור ניחוש. וחם ולרוב חומו ודקותו יקל עליו התנועה מבפנים
לחוץ ,ויוסיף בו עוד אומץ וגבורה ,ולא ישכון
ב"ח -כשואל באורים ותומים בליבו העצבות .ולכן כאשר יהונתן ראה שמתחיל
להתעורר בפלישתים סימנים המגלים על תחילת
והב"ח (טור יורה דעה סימן קע"ט אות ה' ,ובתוספת פחד וחולשה הוא הבין שעתה היא שעת הכושר
ביאור בסוף אות ו') כתב בזה ביאור נוסף מדוע לא היה לקום ולהילחם בפלישתים כי הפחד שהתחיל
במעשיהם של אליעזר ויהונתן משום ניחוש ,וזאת להתעורר בהם יוליד בהם עוד ועוד מורך ורפיון רוח,
מאחר וניחוש שייך רק כאשר אדם אין לו קשר ישיר כך שהוא ונערו יוכלו להכניע ולמגר את הפלישתים.
עם בורא העולם ,ולכן כאשר הוא עומד בפרשת
דרכים והוא נלאה למצוא את הדרך הוא מנסה לקבל אשר לפי זה נמצא שלא היה במעשיהם של
הכרעה באמצעות כלים שונים המהווים תיווך בינו אליעזר ויהונתן משום נחש אלא היה זה אות וסימן
לבין הבורא ,ואחד מהאמצעים זה העיסוק בנחש, שעזר להם לקבל הכרעה על פי עיון עמוק והגיון
ואת התופעה הזאת אסרה התורה ,אבל צדיקים
גדולים כאליעזר ויהונתן שכל מעשיהם היו בהשגחה