Page 145 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה המק‬

‫השימוש בבת קול‬ ‫מיוחדת מהבורא ואת כל ספקותיהם הם פשטו על‬
‫ידי שדר ישיר מבורא העולם כאשר השכילו להבין‬
‫ובמגילה (דף ל"ב עמוד א') "ואמר רבי שפטיה אמר‬ ‫הדברים ברוח הקודש שחפפה עליהם תמיד‪ ,‬אם‬
‫רבי יוחנן‪ ,‬מנין שמשתמשין בבת קול‪ ,‬שנאמר (ישעיה‬ ‫כן לא היה במעשיהם כלל נחש אלא היה זה קבלת‬
‫ל' כ"א) ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר" ופרש‬ ‫תשדורת ישירה מהבורא עולם מה שהם ראו וחזו‬
‫רש"י "אם בלבו להתחיל דבר‪ ,‬ושמע קול או הין או‬ ‫ברוח קודשם‪ ,‬ודבר זה בודאי אינו בכלל איסור‬
‫לאו הולך אחריו‪ ,‬ואין כאן משום ניחוש"‪ ,‬מבואר‬ ‫ניחוש‪ ,‬ורב לא הביא מאורעות אלו כמאורעות שהיה‬
‫שהזוכה לשמוע הוראות שמימיות כיצד לפעול הוא‬ ‫בהם איסור ניחוש אלא רב אמר זאת בכדי ללמדנו‬
‫רשאי לפעול על פיהם ואין בזה כל זיקה לניחוש‪ ,‬וזה‬ ‫שאם אדם סטנדרטי שאיננו במדרגת רוח הקודש‬
‫כמבואר שניחוש הוא רק על ידי אמצעים אבל כל‬ ‫פועל בדרך זו הרי יש במעשיו בכלל נחש‪ ,‬אבל בודאי‬
‫שזוכה לקשר ישיר לבורא אין כל סרך איסור לפעול‬ ‫כאשר צדיקים גדולים פועלים כן אין לזה כל ענין עם‬
‫על פי זה‪ ,‬ולכן אין כל זיקה בין איסור ניחוש לבין‬ ‫ניחוש אלא הרי זה כשואל באורים ותומים ומקבל‬
‫מעשיהם של אליעזר ויהונתן שפעלו על פי הוראות‬
‫תשובה האם לעשות או לחדול‪.‬‬
‫ישירות שקיבלו משמים‪.‬‬

‫עלה ז'‬

‫המיוחד בניחושם של אליעזר ויהונתן‬

‫הב"ח ביאר שאליעזר ויהונתן שרוח הקודש‬ ‫נתבאר בארבעה דרכים מדוע אף לשיטת‬
‫חפפה עליהם תדיר ממילא לא עסקו בניחוש‬ ‫הרמב"ם אליעזר ויהונתן לא עברו על צו התורה‬
‫שהינו כאמצעי בין האדם לשמים אלא היה להם‬
‫קשר ישיר לבורא עולם שהורה להם כיצד לנהוג‪,‬‬ ‫לא תנחשו‪:‬‬

‫(עלה ו')‪.‬‬ ‫לפירוש התוספות אליעזר ויהונתן לא עברו‬
‫על איסור לא תנחשו מחמת שהם לא ביצעו את‬
‫וביאור מחודש בשיטת הרמב"ם כתב בספר‬ ‫הניחוש מתוך כוונה להסתמך עליו ולפעול על פיו‬
‫עבודת המלך לגאון רבי מנחם קרקובסקי זצ"ל‪,‬‬
‫הלכה למעשה‪( ,‬עלה ה')‪.‬‬
‫ודבריו יובאו להלן עלה י"ד‪.‬‬
‫הר"ן ביאר שאין כל זיקה בין מעשיהם של‬
‫ולפי כל הביאורים הללו דברי רב זקוקים‬ ‫אליעזר ויהונתן ובין ניחוש‪ ,‬וזאת מאחר ואליעזר‬
‫לתוספת ביאור כי מכיון שאליעזר ויהונתן לא‬ ‫ויהונתן הציבו לעצמם סימנים שמחמתם היה‬
‫עברו על איסור נחש אם כן מה ראה רב במעשיהם‬
‫שהביא את מאורעות אלו כדוגמא קלסית לאיסור‬ ‫ביכולתם להכריע בהיגיון כיצד לפעול‪( ,‬עלה ו')‪.‬‬
‫נחש‪ ,‬והרי אדרבה במעשיות אלו לא היה כלל‬
‫איסור נחש‪ ,‬אם מחמת שהם לא סמכו על הניחוש‬ ‫הספורנו ביאר שאליעזר ויהונתן כלל לא‬
‫בהחלטיות‪ ,‬וכדברי התוספות‪ ,‬או מחמת שהם לא‬ ‫עסקו בנחש אלא הם עשו זאת בדרך תפילה‬
‫ובקשה מהבורא שיעזור להם בקבלת ההכרעה‪,‬‬

‫(עלה ו')‪.‬‬