Page 146 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ב גירש ‪' -‬ז הלע‬ ‫מתנת‬ ‫ומק‬

‫מחמת שהם לא פעלו בהחלטיות על פי הניחוש‪,‬‬ ‫עשו זאת אלא בדרך תפילה‪ ,‬וכביאור הספורנו‪,‬‬
‫וזה היפך הסברו של הר"ן שביאר שאליעזר ויהונתן‬ ‫או מחמת שהם קיבלו את התשובה ברוח הקודש‬
‫פעלו בהחלטיות על פי הנחש‪ ,‬ומחמת זאת אמר רב‬ ‫ולא באמצעות הניחוש‪ ,‬כדברי הב"ח‪ ,‬ובפרט לפי‬
‫שכל נחש שאינו מתבצע בנחישות והחלטיות כנחש‬ ‫הביאור של הר"ן שלא היה כאן כל נחש אלא‬
‫של אליעזר ויהונתן אינו נחש‪ ,‬עובדה שהיא איננה‬ ‫הכרעה שכלתנית‪ ,‬אם כן צריך לבאר מפני מה רב‬
‫נכונה לפירוש התוספות‪ ,‬כך שלפירוש התוספות‬ ‫הביא את המאורעות הללו כדוגמא לאיסור ניחוש‪.‬‬
‫אנו צריכים למצוא מאפיין אחר לנחש של אליעזר‬
‫ויהונתן שמחמת זאת רב הציג את המאורעות הללו‬ ‫וביאר הר"ן שהמקרים הללו התאפיינו בנתון‬
‫ספציפי המשמש כמוטיב מרכזי באיסור ניחוש‪,‬‬
‫כדגם קלסי לאיסור ניחוש‪.‬‬ ‫כך שלמרות שאליעזר ויהונתן לא עברו על איסור‬
‫ניחוש‪[ ,‬וכמו שהוסבר בכמה אופנים]‪ ,‬עם זאת‬
‫וישנם במפרשים ג' פירושים לבאר את דברי‬ ‫ניתן להשתמש במעשיהם בכדי להבליט את אותו‬
‫רב לשיטת התוספות‪:‬‬ ‫מוטיב מרכזי באיסור נחש שאפיין את מעשיהם‬
‫של אליעזר ויהונתן‪ ,‬ומזה נלמד על מקרים אחרים‬
‫א ‪ .‬פירושו של הב"ח (יורה דעה סימן קע"ט אות ה')‪.‬‬ ‫הכלולים בקריטריונים של איסור ניחוש‪ ,‬שאם יהיה‬
‫ב ‪ .‬פירושו של המאירי (סנהדרין דף ס"ח עמוד א')‪.‬‬ ‫במקרים הללו את הנתון הנלמד מיהונתן ואליעזר‬

‫ג ‪ .‬פירוש המהרש"א (חולין דף צ"ה עמוד ב')‪.‬‬ ‫הם יהיו בכלל איסור ניחוש‪.‬‬

‫נחש חד צדדי‬ ‫הסתמכות מוחלטת‬

‫הב"ח כתב בכדי ליישב את קושייתו על שיטת‬ ‫ומוסיף הר"ן ומפרש שהנתון שאפיין את‬
‫התוספות‪ ,‬שאמנם התוספות כתבו שאליעזר‬ ‫המקרים של אליעזר ויהונתן היה שהם הסתמכו‬
‫ויהונתן לא הסתמכו בהחלטיות על הנחש ומפני כן‬ ‫בהחלטיות הלכה למעשה על תוצאות הנחש‪ ,‬אלא‬
‫לא היה במעשיהם משום איסור ניחוש‪ ,‬אך עדיין‬ ‫שאליעזר ויהונתן עשו זאת בדרך היתר [וכביאורים‬
‫ניתן להביא את האות והסימן שהם הציבו כדוגמא‬ ‫הנזכרים]‪ ,‬אך המציב לעצמו אות וסימן העומד‬
‫להסתמכות מוחלטת על הניחוש‪ ,‬ואין בזה סתירה‬ ‫בקריטריונים של איסור ניחוש‪ ,‬והוא פועל באופן‬
‫מיניה וביה כי אמנם הם לא הסתמכו על הנחש באופן‬ ‫מוחלט על פי תוצאותיו של הניחוש יהיה במעשיו‬
‫מוחלט לשני הצדדים של הניחוש‪ ,‬אך הם הסתמכו‬ ‫משום איסור נחש‪ ,‬וכעין דברי הר"ן ביארו גם האור‬
‫על הנחש בהחלטיות וכסוף פסוק לצד אחד של‬ ‫זרוע (הובא בשלטי גיבורים סנהדרין דף ט"ז עמוד ב' מדפי הרי"ף)‪,‬‬
‫הניחוש‪ ,‬כלומר שאם רבקה לא היתה אומרת‬
‫לאליעזר שתה וגם לגמלך אשקה אז אליעזר היה‬ ‫והכסף משנה (הלכות עבודה זרה פרק י"א הלכה ד')‪.‬‬
‫רואה בזה אות ברור ומוחלט שרבקה איננה הנערה‬
‫המיועדת ליצחק‪ ,‬והוא היה ממשיך בניסיונותיו‬ ‫בשיטת התוספות‬
‫לאתר נערה אחרת עבור יצחק‪ ,‬אבל כשהיא אמרה‬
‫לו שתה וגם לגמלך אשקה אז הוא לא הסתמך על‬ ‫אך הב"ח תמה שביאור זה אינו משתלב עם‬
‫הניחוש באופן החלטי לקבוע סופית שרבקה היא‬ ‫ההבנה של תוספות בסוגיא‪ ,‬כי הרי תוספות ביארו‬
‫שהסיבה שאליעזר ויהונתן לא עברו על איסור ניחוש‬