Page 143 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה גמק‬

‫למעשה והעושה כן עובר על האיסור אף אם לא‬ ‫על לאו שיש בו מעשה‪ ,‬אבל איסור יש גם אם לא‬
‫פעל על פי תוצאות הניחוש‪ ,‬אבל במקרה של‬ ‫פועלים על פי תוצאות הניחוש‪ ,‬וכן מתבאר מדברי‬
‫אליעזר ויהונתן שלכתחילה הניחוש לא נעשה בכדי‬ ‫רש"י (חולין דף צ"ה עמוד ב' ד"ה אע''פ שאין נחש) "שאסור‬
‫להכריע על פיו‪ ,‬באופן כזה יתכן שלכל השיטות אין‬ ‫לנחש ולסמוך על הנחש"‪ ,‬ומשמע שנכלל באיסור‬

‫כל איסור בניחוש‪.‬‬ ‫הן הניחוש והן ההסתמכות על הניחוש‪.‬‬

‫נמצא שלפי ביאור התוספות הסיבה שאליעזר‬ ‫ולכאורה מדברי התוספות שכתבו שאליעזר‬
‫ויהונתן לא עברו על צו התורה לא תנחשו‪ ,‬מחמת‬ ‫ויהונתן לא עברו על איסור ניחוש מחמת שלא‬
‫שהם לא הסתמכו על הניחוש בצורה מוחלטת‪,‬‬ ‫הסתמכו על תוצאותיו של הניחוש‪ ,‬מבואר‬
‫ואיסור ניחוש הינו רק כאשר מסתמכים על הניחוש‬ ‫בדבריהם שלא כרש"י ורמב"ם שכתבו שהניחוש‬
‫הלכה למעשה‪ ,‬אלא שרב אומר שאם מאן דהוא‬
‫יעשה כמעשיהם של אליעזר ויהונתן אך בשונה‬ ‫אסור אף אם לא מבצעים על פיו הלכה למעשה‪.‬‬
‫מאליעזר ויהונתן שלא הסתמכו על הניחוש הלכה‬
‫למעשה הוא יסתמך על הניחוש בהחלטיות הוא‬ ‫אך אין זה מוכרח כי יתכן שאף לדברי רש"י‬
‫והרמב"ם לא עוברים על איסור ניחוש רק כאשר‬
‫יעבור על איסור ניחוש‪.‬‬ ‫מבצעים את הניחוש בכדי להסתמך עליו הלכה‬

‫עלה ו'‬

‫ביאורים נוספים‬

‫זיווג הגון‬ ‫הר"ן (חולין דף צ"ה עמוד ב' ובדרשות הר"ן דרוש י"ב)‬
‫האריך בענין הנחש של אליעזר ויהונתן והוא ביאר‬
‫ומרחיב הר"ן ומסביר שההתניה של אליעזר‬ ‫בזה ביאור מחודש‪ ,‬ובסוף דבריו הוא נוטה לומר‬
‫היתה הכרעה הגיונית מחמת שאליעזר הבין שכאשר‬ ‫ששיטתו תואמת לשיטת הרמב"ם‪ ,‬ותורף דבריו הם‬
‫בוחרים זיווג ליצחק אבינו בוודאי שהמיועדת צריכה‬ ‫שהרי ברור לכל שאם אדם מעוניין לשים לדרך פעמיו‬
‫להיות נאה במעשיה ושלמה במידותיה‪ ,‬ולכן אם‬ ‫והוא אומר שאם ירדו גשמים הוא לא יצא לדרך הרי‬
‫כאשר אליעזר יבקש ממנה לשאוב עבורו מים‬ ‫פשוט שאין לזה כל ענין עם ניחוש כי ההיגיון הפשוט‬
‫מהבאר והיא ברוח נדיבה תאמר שתה וגם לגמליך‬ ‫שאם יורד גשם לא יוצאים לדרך הוא היה הגורם‬
‫אשקה הרי בוודאי שהיא זאת המתאימה להיות‬ ‫המכריע‪ ,‬ומבאר הר"ן שכך גם ההתניה של אליעזר‬
‫ויהונתן לא היתה בכלל ניחוש אלא היא היוותה אות‬
‫אשתו של יצחק‪.‬‬ ‫וסימן לקבלת הכרעה הגיונית‪ ,‬ולכן אין במעשיהם‬
‫של אליעזר ויהונתן שום זיקה לאיסור ניחוש‪ ,‬אלא‬
‫מבחן הלך הרוח‬ ‫שרב הורה לנו שאם מאן דהוא יעשה התניה בדומה‬
‫לזה אך ללא שיש בה הכרעה הגיונית‪ ,‬הוא יעבור על‬
‫וכן יהונתן לא עשה כלל ניחוש אלא קבע לעצמו‬
‫אות וסימן שיורה לו על הלך רוח של הפלישתים‪,‬‬ ‫איסור ניחוש‪.‬‬
‫שאם כאשר יהונתן ונערו יתגלו לפניהם הם יאמרו‬
‫להם 'דומו עד הגיענו אליכם' אם כן אות הוא‬