Page 87 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 87
מתנת שחנ אל יכ משה פז
יש סימן ,לא אמרו לענין איסור והיתר אלא לענין סימן על מה שעשה כבר האם הצליח דרכו או
סמיכה אם ראוי לסמוך על סימניהם ,ואמרו שראוי לא ,ולא יהיה לו בגין כך כל השלכה על פעולותיו
העתידיות אלא רק ישתמש בתוצאות הניחוש בכדי
לסמוך אחר שהוחזקו שלש פעמים". לדעת האם לשמוח במצבו החדש או להתעצב
הרמב"ם והראב"ד לשיטתם ולהתפלל לעתיד טוב יותר.
ומחלוקת זו של הרמב"ם והראב"ד הינה וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק
מקבילה למחלוקתם של הרמב"ם והראב"ד י"א הלכה ה')" מי שאמר דירה זו שבניתי ,סימן טוב
שעסקנו בה עד כה ,בהקשר לדברי רב שכל ניחוש הייתה עלי ,אישה זו שנשאתי ובהמה זו שקניתי
שאינו כניחוש של אליעזר ויהונתן אינו ניחוש, מבורכת הייתה ,ומעת שקניתיה העשרתי ,וכן
שהרמב"ם סבר שדברי רב נאמרו בסוגיית האסור השואל לתינוק איזה פסוק אתה למד ,אם אמר לו
והמותר בניחוש ,ואילו הראב"ד סבר שנחש שאדם פסוק מן הברכות ,ישמח ויאמר זה סימן טוב ,כל אלו
עושה לעצמו אינו נכלל באיסור ניחוש ,ולכן הוא וכיוצא בהן ,מותר :הואיל ולא כיוון מעשיו ולא נמנע
פירש שבהכרח דברי רב לא נסובו אודות האסור מלעשות ,אלא עשה זה סימן לעצמו לדבר שכבר
והמותר בניחוש אלא דברי רב נאמרו על רמת היה ,הרי זה מותר ובמאירי (סנהדרין דף ס"ח עמוד
האמינות שבניחוש ,ובמקביל לזה נחלקו אף א') הוסיף שדבר זה מהווה גם סימן לצד הרע שאם
כאן הרמב"ם והראב"ד שלדברי הרמב"ם דברי יאמר לו התינוק פסוק לא טוב יתעצב על מצבו
רבי שמעון בן אלעזר ש'אף על פי שאין נחש יש החדש וירבה בתפילות ותחנונים שישפר עליו גורלו.
סימן' נאמרו אודות האסור והמותר בניחוש ,ואילו
לראב"ד בדברים אלו אין בהן כלל איסור ניחוש שיטת הראב"ד
מכיוון שסוגי הנחש הללו אינם ניחושים מקצועיים
אלא הם ניחושים שהאדם עושה לעצמו ,ודבריו של מאידך הראב"ד סבור שמותר לעשות ניחושים
רבי שמעון בן אלעזר ש'אף על פי שאין נחש יש כאלו ,ולכן הוא מפרש שהגמרא כאן כלל לא עוסקת
סימן' מתייחסים אודות רמת האמינות של ניחושים בשאלת האסור והמותר ,אלא כל דברי הגמרא
אלו ,ששלושת הניחושים הללו מכיון שהם אינם נסובו אודות רמת האמינות של ניחושים אלו ,ועל
נחש אלא סימן לכן אין להסתמך עליהם אלא אם זאת אומרת הגמרא ששלושת סוגי הניחושים הללו
הם חזרו על עצמם שלושה פעמים - ,וכן פירש אין בהם נחש מוחלט ,אלא הם רק יכולים להוות
המאירי (סנהדרין דף ס"ח עמוד א') את שיטתו של כסימן ,ומשמעות הדברים הוא ששלושת הניחושים
הללו שאינם נחש אלא סימן הם אינם אמינים עד
הראב"ד. שיופיעו שלושה פעמים וזאת בשונה מנחש אותנטי
שניתן להסתמך עליו אפילו כאשר הוא קרה רק
חוסר אמינות
פעם אחת.
ומוסיף המאירי ומסביר שהטעם שניחושים
אלו אינם ברמת אמינות של נחש אלא הינם רק וכמו שהשיג הראב"ד על הרמב"ם (הלכות
כסימן ומפני כן יש צורך שיחזרו על עצמם שלושה עבודה זרה פרק י"א הלכה ה') "אמר אברהם :אף
זאת שאמרו בית תינוק ואשה אף על פי שאין נחש