Page 87 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 87

‫מתנת שחנ אל יכ משה פז‬

‫יש סימן‪ ,‬לא אמרו לענין איסור והיתר אלא לענין‬  ‫סימן על מה שעשה כבר האם הצליח דרכו או‬
‫סמיכה אם ראוי לסמוך על סימניהם‪ ,‬ואמרו שראוי‬   ‫לא‪ ,‬ולא יהיה לו בגין כך כל השלכה על פעולותיו‬
                                              ‫העתידיות אלא רק ישתמש בתוצאות הניחוש בכדי‬
            ‫לסמוך אחר שהוחזקו שלש פעמים"‪.‬‬     ‫לדעת האם לשמוח במצבו החדש או להתעצב‬

     ‫הרמב"ם והראב"ד לשיטתם‬                                         ‫ולהתפלל לעתיד טוב יותר‪.‬‬

‫ומחלוקת זו של הרמב"ם והראב"ד הינה‬             ‫וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק‬
‫מקבילה למחלוקתם של הרמב"ם והראב"ד‬             ‫י"א הלכה ה')" מי שאמר דירה זו שבניתי‪ ,‬סימן טוב‬
‫שעסקנו בה עד כה‪ ,‬בהקשר לדברי רב שכל ניחוש‬     ‫הייתה עלי‪ ,‬אישה זו שנשאתי ובהמה זו שקניתי‬
‫שאינו כניחוש של אליעזר ויהונתן אינו ניחוש‪,‬‬    ‫מבורכת הייתה‪ ,‬ומעת שקניתיה העשרתי‪ ,‬וכן‬
‫שהרמב"ם סבר שדברי רב נאמרו בסוגיית האסור‬      ‫השואל לתינוק איזה פסוק אתה למד‪ ,‬אם אמר לו‬
‫והמותר בניחוש‪ ,‬ואילו הראב"ד סבר שנחש שאדם‬     ‫פסוק מן הברכות‪ ,‬ישמח ויאמר זה סימן טוב‪ ,‬כל אלו‬
‫עושה לעצמו אינו נכלל באיסור ניחוש‪ ,‬ולכן הוא‬   ‫וכיוצא בהן‪ ,‬מותר‪ :‬הואיל ולא כיוון מעשיו ולא נמנע‬
‫פירש שבהכרח דברי רב לא נסובו אודות האסור‬      ‫מלעשות‪ ,‬אלא עשה זה סימן לעצמו לדבר שכבר‬
‫והמותר בניחוש אלא דברי רב נאמרו על רמת‬        ‫היה‪ ,‬הרי זה מותר ובמאירי (סנהדרין דף ס"ח עמוד‬
‫האמינות שבניחוש‪ ,‬ובמקביל לזה נחלקו אף‬         ‫א') הוסיף שדבר זה מהווה גם סימן לצד הרע שאם‬
‫כאן הרמב"ם והראב"ד שלדברי הרמב"ם דברי‬         ‫יאמר לו התינוק פסוק לא טוב יתעצב על מצבו‬
‫רבי שמעון בן אלעזר ש'אף על פי שאין נחש יש‬     ‫החדש וירבה בתפילות ותחנונים שישפר עליו גורלו‪.‬‬
‫סימן' נאמרו אודות האסור והמותר בניחוש‪ ,‬ואילו‬
‫לראב"ד בדברים אלו אין בהן כלל איסור ניחוש‬                ‫שיטת הראב"ד‬
‫מכיוון שסוגי הנחש הללו אינם ניחושים מקצועיים‬
‫אלא הם ניחושים שהאדם עושה לעצמו‪ ,‬ודבריו של‬    ‫מאידך הראב"ד סבור שמותר לעשות ניחושים‬
‫רבי שמעון בן אלעזר ש'אף על פי שאין נחש יש‬     ‫כאלו‪ ,‬ולכן הוא מפרש שהגמרא כאן כלל לא עוסקת‬
‫סימן' מתייחסים אודות רמת האמינות של ניחושים‬   ‫בשאלת האסור והמותר‪ ,‬אלא כל דברי הגמרא‬
‫אלו‪ ,‬ששלושת הניחושים הללו מכיון שהם אינם‬      ‫נסובו אודות רמת האמינות של ניחושים אלו‪ ,‬ועל‬
‫נחש אלא סימן לכן אין להסתמך עליהם אלא אם‬      ‫זאת אומרת הגמרא ששלושת סוגי הניחושים הללו‬
‫הם חזרו על עצמם שלושה פעמים‪ - ,‬וכן פירש‬       ‫אין בהם נחש מוחלט‪ ,‬אלא הם רק יכולים להוות‬
‫המאירי (סנהדרין דף ס"ח עמוד א') את שיטתו של‬   ‫כסימן‪ ,‬ומשמעות הדברים הוא ששלושת הניחושים‬
                                              ‫הללו שאינם נחש אלא סימן הם אינם אמינים עד‬
                                     ‫הראב"ד‪.‬‬  ‫שיופיעו שלושה פעמים וזאת בשונה מנחש אותנטי‬
                                              ‫שניתן להסתמך עליו אפילו כאשר הוא קרה רק‬
            ‫חוסר אמינות‬
                                                                                  ‫פעם אחת‪.‬‬
‫ומוסיף המאירי ומסביר שהטעם שניחושים‬
‫אלו אינם ברמת אמינות של נחש אלא הינם רק‬       ‫וכמו שהשיג הראב"ד על הרמב"ם (הלכות‬
‫כסימן ומפני כן יש צורך שיחזרו על עצמם שלושה‬   ‫עבודה זרה פרק י"א הלכה ה') "אמר אברהם‪ :‬אף‬
                                              ‫זאת שאמרו בית תינוק ואשה אף על פי שאין נחש‬
   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92