Page 92 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 92

‫משה‬  ‫'ח ףנע ‪' -‬ג גשרי‬                            ‫מתנת‬           ‫צב‬

‫לשנות את מקומו בכדי שיקרע גזר דינו‪ ,‬כי הרי‬                 ‫מסקנת הדברים‪:‬‬
‫שינוי מקום מקרע את גזר הדין‪ ,‬ממילא אין‬
‫במעשיו ענין של ניחוש ולכל השיטות אין בזה‬         ‫א‪ .‬לשיטת הרמב"ם אסור לעבור דירה‬
‫חשש איסור‪ ,‬אך להבנת החתם סופר שגם קריעת‬          ‫בעקבות שלשה מיקרים לא טובים שאירעו לו‬
‫גזר הדין הינה מחמת שינוי המזל יתכן ויש בזה‬       ‫בביתו‪ ,‬וזאת מאחר ויש איסור ניחוש בקביעה‬
‫משום ניחוש‪ ,‬ואם כן לשיטת הרמב"ם אף זה‬            ‫שהצרות אירעו לו מחמת מיקומו‪ ,‬אמנם לשיטת‬
                                                 ‫הראב"ד מותר לעשות כן‪ ,‬ולשיטת רש"י מותר‬
               ‫יהיה בכלל האיסור‪( ,‬עלה י"ב)‪.‬‬      ‫לעשות כן באם הוא אינו מסתמך על הניחוש‬
                                                 ‫בצורה פסקנית אלא עושה כן רק מתוך חשש‬
‫ג‪ .‬אך אם אינו מחליט זאת רק מחמת שלשה‬
‫אירועים נקודתיים אלא שמצבו העגום ברור לכל‪,‬‬                                ‫לגורלו‪( ,‬עלה י"א)‪.‬‬
‫אם כן יתכן שאין כאן כלל ניחוש‪ ,‬ולכל הדעות יהיה‬
 ‫מותר לו לעבור ולהתגורר בבית אחר‪( ,‬עלה י"ב)‪.‬‬     ‫ב‪ .‬אמנם אם עובר מביתו לא מתוך תלייה‬
                                                 ‫בנסיבות המאורעות אלא מחמת שהוא מעוניין‬

                                                       ‫עלה י"ג‬

     ‫להלכה ולמעשה‬

‫וידועים והן ניחוש שהאדם מעמיד לעצמו‪ ,‬אך‬          ‫בפתיחה הצגנו את המעשה עם ר' יואב‬
‫לשיטת הראב"ד וההולכים בשיטתו‪[ ,‬והם הרשב"א‬        ‫מאשקלון שהתלבט האם לעזוב את ביתו ולעלות‬
‫והמאירי והרד"ק והטור]‪ ,‬מכיוון שיואב המציא את‬     ‫לירושלים בגלל המצב הביטחוני‪ ,‬ומאחר והוא‬
‫הניחוש הזה אין ניחוש זה כלול באיסור ניחוש‪ ,‬וכמו‬  ‫לא הצליח להכריע את התלבטותו לכן הוא מסר‬
                                                 ‫את ההכרעה לשמים וזאת על ידי שהוא העמיד‬
                    ‫שנתבאר זאת היטב בעלה ג'‪.‬‬     ‫לעצמו סימן‪ ,‬שאם מיד כאשר הם יגיעו לתחנה‬
                                                 ‫יגיע האוטובוס לירושלים יהיה זה אות שעליהם‬
‫ולהלכה פסק הרמ"א (יורה דעה סימן קע"ט‬             ‫לנסוע לירושלים‪ ,‬ואם האוטובוס יתעכב הם יראו‬
‫סעיף ד') "יש אומרים שאדם מותר לעשות לו‬           ‫בזה הוראה שמימית להישאר באשקלון‪ ,‬והעירו‬
‫סימן בדבר שיבא לעתיד כמו שעשה אליעזר עבד‬
‫אברהם או יהונתן‪ ,‬ויש אוסרים‪ ,‬וההולך בתום‬                ‫להם שיתכן והיה במעשיהם איסור נחש‪.‬‬
‫ובוטח בה' חסד יסובבנו"‪ ,‬כלומר שמאחר ודבר זה‬
‫שנוי במחלוקת בין הראשונים לכן ממליץ הרמ"א‬        ‫ולאחר שביארנו היטב את שיטות הראשונים‬
‫שלא לעשות סוג כזה של נחש אלא לבטוח בבורא‬         ‫בסוגיא מתבאר לנו שנידון זה תלוי במחלוקת‬
‫עולם שיאיר את עיניו ויכוונו בדרך הראויה‪ ,‬ובזכות‬  ‫הראשונים‪ ,‬כי הרי יואב הוא זה שהמציא את הניחוש‬
‫הביטחון בה' יתקיים בו הפסוק "והבוטח בה' חסד‬      ‫הזה ואין זה כלל נחש מקצועי‪ ,‬ואם כן אף שלשיטת‬
‫יסובבנו" (תהילים ל"ב י')‪ ,‬ואשר לפי זה אף שאין‬    ‫הרמב"ם וההולכים בשיטתו‪[ ,‬והם תוספות‪,‬‬
‫הדבר מוחלט שיואב נכשל באיסור ניחוש אך‬            ‫והסמ"ג‪ ,‬והר"ן] גם זה נכלל באיסור ניחוש‪ ,‬כי לפי‬
                                                 ‫הרמב"ם נכלל באיסור ניחוש הן נחשים מפורסמים‬
         ‫הוראתו של הרמ"א היא שלא לעשות כן‪.‬‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97