Page 93 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 93
מתנת שחנ אל יכ משה צג
וכהנה וכהנה רבות בחיי היום יום שאנשים חכמה שלאחר מעשה
הרואים עיכובים בעיסוקיהם הם מושכים מזה את
ידם ,כי בכגון זאת אין בו משום איסור ניחוש כי הרי אמנם דוקא במקרה של יואב שהוא החליט
הם לא מחליטים על כך מלכתחילה אלא שלאחר מלכתחילה להעמיד את עיתוי הגעת האוטובוס
שמתרחשים העיכובים הם חשים שיש בזה שדר לאות ולסימן לכן יש חשש שהוא עבר על איסור
משמים שעליהם לסוב על עקבותיהם ולא להמשיך ניחוש ,אבל באופן שאדם יוצא לתחנת האוטובוס
מתוך החלטה לנסוע ,וכאשר האוטובוס מתעכב
בעיסוקם. הוא רואה בזה איתות משמים לסוב על עקבותיו,
במקרה זה מאחר ורק לאחר שאירע האות הוא
התרים נוספים החליט לראות במאורע זה אות משמים לשוב לביתו,
לכן לכל הדעות אין בזה משום ניחוש ,וכמו שכתב
היתר נוסף לביצוע ניחוש למדנו מדברי המאירי (סנהדרין דף ס"ח עמוד א') ,וכבר הסברנו
המהרש"א (הוריות דף י"ב עמוד א') שאם מחליטים בעלה ז' שמפני כן היה מותר לחתם סופר להימנע
לקבל את תוצאותיו של הניחוש רק לצד החיובי מלהשתתף בהיתר העגונה בעקבות זאת שהוא ראה
שוב אין בזה משום ניחוש ,וכמו שמפורש שם בעיכובים שהיו לו בזמן כתיבת הנימוקים להיתר
בגמרא שמותר בעשרת ימי תשובה לעשות מבדק כאיתות משמים שעליו למשוך את ידו מההיתר,
האם האדם יזכה לסיים את שנתו ,וטעם ההיתר
בזה מאחר והמבדק הוא רק לצד החיובי שאם הנר [שו"ת חתם סופר אבן העזר חלק א' תשובה פ'].
ימצה את עצמו יהיה זה אות חיים ,אך אם הנר לא
ימצה את עצמו לא יראו בזה אות מבשר רע ,וכעין וסעד ליסוד זה ,מזה שרבי יהושע בן לוי חדל
זה לענין המעוניין לעשות עסק ,או המעוניין לצאת מלנסות לקלל את האפיקורוס שהטרידו מחמת
שהוא ראה בזה שהוא נמנם בדיוק בשעה המסוגלת
לדרך ,וכמבואר לעיל עלה ח'. לקללה איתות משמים שיחדל מזה[ ,עבודה זרה דף
ד' עמוד ב' ,הובא לעיל בפתיחה] ,כי כאמור בכל זה
ומלבד כל זאת ישנו היתר נוסף המוסכם אין משום איסור ניחוש מכיון שלא הוחלט על כך
בראשונים שאם המנחש לא מסתמך בהחלט על מלכתחילה ,אלא רק שלאחר שהתרחש האות ראו
הנחש שוב אין זה בכלל איסור ניחוש ,וכמבואר כל
זה בשם הר"ן לעיל עלה ז' ,וכן מתבאר מדברי רש"י בזה איתות משמים כיצד לנהוג.
(חולין דף צ"ה עמוד ב') ,והובאו לעיל עלה י"א. ולפי דברי המאירי הללו יהיה לנו פתח גדול
ללמד זכות על מקרים רבים שאנשים מסתמכים על
אך כל זאת לא יועיל לר' יואב שהשתמש בניחוש הנחש שאכן אין במקרים אלו משום איסור ניחוש,
כאות וסימן מוחלט ,והוא החליט על כך מלכתחילה, וזאת מחמת שהנחש לא הוצב מלכתחילה כאות
והוא גם קבע את הנחש כסימן גם לצד החיובי וגם וסימן לנחש ,אלא שלאחר שהתרחש הנחש הם
לצד השלילי ,והיה על יואב לחשוש לשיטת הרמב"ם ראו בזה איתות משמים על העתיד להתרחש ,והרי
האוסר לעשות אף ניחוש שאינו נחש מקצועי ומפני לדברי המאירי אין איסור נחש אלא אם כן הוחלט
כן היה לו להימנע מלעשות נחש זה. עליו מלכתחילה.
אך בכל זאת יתכן שאכן היה מותר לר' יואב
לעשות זאת וכדלהלן עלה י"ד.