Page 93 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 93

‫מתנת שחנ אל יכ משה צג‬

‫וכהנה וכהנה רבות בחיי היום יום שאנשים‬                     ‫חכמה שלאחר מעשה‬
‫הרואים עיכובים בעיסוקיהם הם מושכים מזה את‬
‫ידם‪ ,‬כי בכגון זאת אין בו משום איסור ניחוש כי הרי‬  ‫אמנם דוקא במקרה של יואב שהוא החליט‬
‫הם לא מחליטים על כך מלכתחילה אלא שלאחר‬            ‫מלכתחילה להעמיד את עיתוי הגעת האוטובוס‬
‫שמתרחשים העיכובים הם חשים שיש בזה שדר‬             ‫לאות ולסימן לכן יש חשש שהוא עבר על איסור‬
‫משמים שעליהם לסוב על עקבותיהם ולא להמשיך‬          ‫ניחוש‪ ,‬אבל באופן שאדם יוצא לתחנת האוטובוס‬
                                                  ‫מתוך החלטה לנסוע‪ ,‬וכאשר האוטובוס מתעכב‬
                                    ‫בעיסוקם‪.‬‬      ‫הוא רואה בזה איתות משמים לסוב על עקבותיו‪,‬‬
                                                  ‫במקרה זה מאחר ורק לאחר שאירע האות הוא‬
           ‫התרים נוספים‬                           ‫החליט לראות במאורע זה אות משמים לשוב לביתו‪,‬‬
                                                  ‫לכן לכל הדעות אין בזה משום ניחוש‪ ,‬וכמו שכתב‬
‫היתר נוסף לביצוע ניחוש למדנו מדברי‬                ‫המאירי (סנהדרין דף ס"ח עמוד א')‪ ,‬וכבר הסברנו‬
‫המהרש"א (הוריות דף י"ב עמוד א') שאם מחליטים‬       ‫בעלה ז' שמפני כן היה מותר לחתם סופר להימנע‬
‫לקבל את תוצאותיו של הניחוש רק לצד החיובי‬          ‫מלהשתתף בהיתר העגונה בעקבות זאת שהוא ראה‬
‫שוב אין בזה משום ניחוש‪ ,‬וכמו שמפורש שם‬            ‫בעיכובים שהיו לו בזמן כתיבת הנימוקים להיתר‬
‫בגמרא שמותר בעשרת ימי תשובה לעשות מבדק‬            ‫כאיתות משמים שעליו למשוך את ידו מההיתר‪,‬‬
‫האם האדם יזכה לסיים את שנתו‪ ,‬וטעם ההיתר‬
‫בזה מאחר והמבדק הוא רק לצד החיובי שאם הנר‬           ‫[שו"ת חתם סופר אבן העזר חלק א' תשובה פ']‪.‬‬
‫ימצה את עצמו יהיה זה אות חיים‪ ,‬אך אם הנר לא‬
‫ימצה את עצמו לא יראו בזה אות מבשר רע‪ ,‬וכעין‬       ‫וסעד ליסוד זה‪ ,‬מזה שרבי יהושע בן לוי חדל‬
‫זה לענין המעוניין לעשות עסק‪ ,‬או המעוניין לצאת‬     ‫מלנסות לקלל את האפיקורוס שהטרידו מחמת‬
                                                  ‫שהוא ראה בזה שהוא נמנם בדיוק בשעה המסוגלת‬
                   ‫לדרך‪ ,‬וכמבואר לעיל עלה ח'‪.‬‬     ‫לקללה איתות משמים שיחדל מזה‪[ ,‬עבודה זרה דף‬
                                                  ‫ד' עמוד ב'‪ ,‬הובא לעיל בפתיחה]‪ ,‬כי כאמור בכל זה‬
‫ומלבד כל זאת ישנו היתר נוסף המוסכם‬                ‫אין משום איסור ניחוש מכיון שלא הוחלט על כך‬
‫בראשונים שאם המנחש לא מסתמך בהחלט על‬              ‫מלכתחילה‪ ,‬אלא רק שלאחר שהתרחש האות ראו‬
‫הנחש שוב אין זה בכלל איסור ניחוש‪ ,‬וכמבואר כל‬
‫זה בשם הר"ן לעיל עלה ז'‪ ,‬וכן מתבאר מדברי רש"י‬                      ‫בזה איתות משמים כיצד לנהוג‪.‬‬

   ‫(חולין דף צ"ה עמוד ב')‪ ,‬והובאו לעיל עלה י"א‪.‬‬   ‫ולפי דברי המאירי הללו יהיה לנו פתח גדול‬
                                                  ‫ללמד זכות על מקרים רבים שאנשים מסתמכים על‬
‫אך כל זאת לא יועיל לר' יואב שהשתמש בניחוש‬         ‫הנחש שאכן אין במקרים אלו משום איסור ניחוש‪,‬‬
‫כאות וסימן מוחלט‪ ,‬והוא החליט על כך מלכתחילה‪,‬‬      ‫וזאת מחמת שהנחש לא הוצב מלכתחילה כאות‬
‫והוא גם קבע את הנחש כסימן גם לצד החיובי וגם‬       ‫וסימן לנחש‪ ,‬אלא שלאחר שהתרחש הנחש הם‬
‫לצד השלילי‪ ,‬והיה על יואב לחשוש לשיטת הרמב"ם‬       ‫ראו בזה איתות משמים על העתיד להתרחש‪ ,‬והרי‬
‫האוסר לעשות אף ניחוש שאינו נחש מקצועי ומפני‬       ‫לדברי המאירי אין איסור נחש אלא אם כן הוחלט‬

             ‫כן היה לו להימנע מלעשות נחש זה‪.‬‬                                    ‫עליו מלכתחילה‪.‬‬

‫אך בכל זאת יתכן שאכן היה מותר לר' יואב‬
                 ‫לעשות זאת וכדלהלן עלה י"ד‪.‬‬
   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98