Page 91 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 91

‫מתנת שחנ אל יכ משה צא‬

‫ומזה למד החתם סופר גם להיפך "דמאן דטב‬            ‫וכמו ש"אמר רבי יצחק‪ :‬ארבעה דברים מקרעין גזר‬
‫ליה בהאי מתא לא ליזל למתא אחריתי [מי שטוב לו‬     ‫דינו של אדם‪ ,‬אלו הן‪ :‬צדקה‪ ,‬צעקה‪ ,‬שינוי השם‪,‬‬
‫בעיר שהוא מתגורר בה שלא יטוש את עירו לטובת‬       ‫ושינוי מעשה"‪ ,‬כי הסיבה שמומלץ להם לעבור דירה‬
‫עיר אחרת]‪ ,‬בלי טעם הגון כי טוב לו עתה‪ ,‬ומי יודע‬  ‫איננה מחמת שבזה אנו מרפאים את שורש הבעיה‬
                                                 ‫שהוא המזל הרע שיש להם בבית זה‪ ,‬כי הרי לשיטת‬
              ‫מה יהיה שמה‪ ,‬על כן ישאר בטוב"‪.‬‬     ‫הרמב"ם ההחלטה שהבית גורם להם מזל רע היא‬
                                                 ‫בכלל איסור ניחוש‪ ,‬אלא הסיבה שהמלצנו להם‬
‫ולביאורו של החתם סופר כאשר האדם מחליט‬            ‫לעבור דירה אינה אלא מחמת ששינוי מקום מסוגל‬
‫שבגלל הצרות שפוקדות אותו הוא יעזוב את ביתו‬       ‫לקרוע את גזר הדין של האדם‪ ,‬ואם כן עלינו להמליץ‬
‫וישנה את מקומו הרי זה בכלל ניחוש‪ ,‬כי הרי לדברי‬   ‫להם לנסות גם את שאר הדברים שחכמינו זיכרונם‬
‫החתם סופר שינוי המקום הוא מחמת שהוא תולה‬
‫את צרותיו במלאך ובמזל של העיר שגר בה ונמצא‬             ‫לברכה הורו שביכולתם לקרוע את גזר הדין‪.‬‬
‫שהוא תולה את רוע מצבו במזלו‪ ,‬ואם כן חוזרת‬
‫הקושיא מהגמרא לשיטת הרמב"ם כי הרי לשיטת‬                       ‫שינוי המזל‬
‫הרמב"ם אסור לעבור דירה מחמת ניחוש המוכיח‬
                                                 ‫אלא שהמהרש"א התקשה מדוע כתוב בגמרא‬
      ‫שמזלו הורע מחמת הבית שהוא מתגורר בו‪.‬‬       ‫שמי שלא משנה את מקומו נחשב כקונה אדון‬
                                                 ‫לעצמו‪ ,‬שאף שאכן הוא האשם במצבו מחמת שהיה‬
             ‫הווה ועתיד‬                          ‫לו פתח מילוט שביכולתו לקרוע את גזר הדין והוא‬
                                                 ‫לא נעזר בו‪ ,‬אך איזה אדון הוא קנה לעצמו‪ ,‬ואם כן‬
‫אך נראה לבאר שגמרא זו אינה מהווה כל קושי‬         ‫מפני מה הגמרא מכנה את זה 'והקונה אדון לעצמו'‪.‬‬
‫לשיטת הרמב"ם וזאת מאחר שהרמב"ם עוסק‬
‫במקרה שבהווה מצבו הכללי של האדם הינו טוב‬         ‫ומפרש החתם סופר (בחידושים לבבא מציעא‬
‫והוא כלל לא חש שמצבו מבשר רע‪ ,‬אלא שמאחר‬          ‫דף ע"ה עמוד ב') שהטעם ששינוי מקום מקרע את‬
‫והיו לו כשלים מסוימים שחזרו ונשנו שלושה‬          ‫הגזר דין הוא מחמת שבאמצעות שינוי המקום ניתן‬
‫פעמים‪ ,‬ולכן הוא מחליט שמקרים אלו אינם כשלים‬      ‫לשנות את המזל‪ ,‬והיינו שכשאדם מבחין שיש לו‬
‫נקודתיים אלא הינם אות וסימן המבשר על כך שמזלו‬    ‫הרבה קשיים מומלץ לו לשנות מקום מפני שיתכן‬
‫רע וצפוי לו עתיד לא טוב‪ ,‬החלטה כזאת הינה בכלל‬    ‫וסיבת הקשיים הינה מחמת שהמלאך או הכוכב‬
‫נחש‪ ,‬ולכן הרמב"ם אסר לעשות זאת‪ ,‬אבל הגמרא‬        ‫האחראים על המקום שהוא גר בו הם אינם טובים‬
‫עוסקת במקרה שהמצב של האדם כבר עכשיו‬              ‫עבורו‪ ,‬ולכן מומלץ שיעזבם וילך להתגורר במקום‬
‫בהווה הינו בכי רע‪ ,‬כך שאין כל צורך לעשות ניחוש‬   ‫אחר ובכך הוא יהיה תחת שליטת מלאך וכוכב אחר‬
‫בכדי לקבוע שמזלו לא טוב ומאליו מתבקש ההקשר‬       ‫ויתכן וישפר עליו מזלו‪ ,‬ואם הוא אינו עושה כן אלא‬
‫בין העיר שהוא מתגורר בה ובין מצבו העגום ואם כן‬   ‫שהוא נשאר תחת שליטתו של אותו מלאך הממונה‬
‫אין כאן כלל נידון של עשיית ניחוש‪ ,‬וממילא מותר‬    ‫על עירו‪ ,‬הרי הוא כקונה אדון לעצמו שבמקום‬
‫ואף חובה לפעול על פי הממצאים שבידו המורים‬        ‫לברוח מהמלאך או הכוכב שמרע לו הוא נשאר דבק‬
‫שמזלו הרע נגרם בגלל העיר שהוא מתגורר בה ועליו‬    ‫לביתו הנתון תחת ממשלתו של אותו שר או כוכב‪.‬‬

       ‫לעקור את דירתו ולעבור לגור בעיר אחרת‪.‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96