Page 94 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ח ףנע ‪' -‬ג גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫צד‬

‫עלה י"ד‬

‫ניחוש כגוים‬

‫ונבואה לדרכי רוח הטומאה"‪ ,‬ושם בבעל הטורים‬ ‫ובספר 'עמק המלך' לגאון ר' מנחם קרקובסקי‬
‫כתב שהרוצחים אחר שהיו רוצחים היו עוסקים‬ ‫זצ"ל [ששימש כמורה הוראה בווילנא ונפטר בשנת‬
‫בניחושים בכדי להינצל מידי גואל הדם שלא ידלוק‬ ‫תר"ץ]‪ ,‬כתב בסוגיא זו דבר חידוש המהווה מפנה‬
‫אחריהם לנקום את נקמת דם הנרצח‪ ,‬ובאבן עזרא‬ ‫מחשבתי בגישה לאיסור ניחוש‪ ,‬ולפי דבריו רוב‬
‫שם מסביר שכך היה דרכם של אנשי ארץ כנען ולכן‬ ‫סוגי הניחושים המצויים אינם ענין כלל וכלל לאיסור‬
‫התורה שם מזהירה שכשתבואו לארץ אל תעשו‬ ‫ניחוש‪ ,‬ולפי דבריו אף לא היה כל סרך איסור במעשיו‬

‫כמעשי אנשי ארץ כנען שהיו רגילים בניחוש‪.‬‬ ‫של יואב‪.‬‬

‫וגם הרמב"ן בפירושו לתורה (דברים פרק‬ ‫את חידושו מבסס הגאון רבי מנחם קרקובסקי‬
‫י"ט פסוק ט') כתב על המנחשים "שיקבלו אותם‬ ‫זצ"ל מלשונו של הרמב"ם שכתב בהלכות עבודה‬
‫מן הכוכבים או מן השפלים בשרי מעלה שאין כל‬ ‫זרה (פרק י"א הלכה ד') "אין מנחשין כגוים שנאמר‬
‫(ויקרא י"ט כ"ו) ''לא תנחשו''‪ ,‬ונתקשה הגאון רבי‬
‫דבריהם אמת ולא יודיעו בכל הצריך"‪.‬‬ ‫מנחם קרקובסקי זצ"ל מפני מה מדגיש לנו הרמב"ם‬
‫בלשונו שלא מנחשים כגויים‪ ,‬וכי כיהודים מותר‬
‫וכל זה כמו שביאר הגאון רבי מנחם קרקובסקי‬ ‫לנחש‪ ,‬ומה הוא המיוחד בנחש של הגויים‪ ,‬ומזה הוא‬
‫זצ"ל שנחש הגויים היה באמצעות כוחות מיסטיים‬ ‫לומד שהאיסור לנחש זה אך ורק כאשר המנחש חושב‬
‫שונים‪ ,‬ורק סוג כזה של ניחוש התורה אסרה‪ ,‬אבל‬ ‫שהנחש עצמו יש בו כוח מיסטי המעניק לו את היכולת‬
‫התולה עיניו לשמים ומבקש לקבל אות וסימן‬ ‫לפעול ולקבוע את העתידות אזי רק באופן כזה יש‬
‫בנחש איסור‪ ,‬אבל אם המנחש רואה בנחש רק שדר‬
‫משמים על העתידות אין זה נכלל באיסור ניחוש‪.‬‬
‫ואיתות משמים אין זה כלל בכלל איסור ניחוש‪.‬‬
‫אליעזר ויהונתן ליבם לשמים‬
‫ולכן הרמב"ם מדגיש לנו שאיסור נחש הוא רק‬
‫ועל פי הדברים הללו הוא מיישב גם את‬ ‫כאשר מנחשים כגויים‪ ,‬וזאת מפני שכך היה דרכם‬
‫קושיית הראב"ד על הרמב"ם שהרי הראב"ד תמה‬ ‫של הגויים לעשות ניחושים בחשבם שבדרך זאת‬
‫על הרמב"ם שלא יתכן שצדיקים גדולים כאליעזר‬ ‫יש להם את הכוח והיכולת להשפיע על העתידות‬
‫ויהונתן נכשלו באיסור ניחוש‪ ,‬אך למבואר הרי ודאי‬
‫לא היה כל איסור במעשיהם של אליעזר ויהונתן כי‬ ‫באמצעות שידוד מערכות הכוכבים והמזלות‪.‬‬
‫הרי הם פנו לשמים וביקשו שינתן להם משמים אות‬
‫וסימן‪ ,‬והם כלל לא ניסו לפעול באמצעות כוחות‬ ‫כוחות מיסטיים‬
‫מיסטיים‪ ,‬ואם כן אין זה נכלל באיסור ניחוש‪ ,‬כי הרי‬
‫כמבואר איסור ניחוש הוא רק כאשר הנחש נעשה‬ ‫וכמו שכתב הספורנו בפירושו לתורה על הפסוק‬
‫באמצעות כוחות מיסטיים ולא כמייחל ומצפה‬ ‫"לא תנחשו" (ויקרא י"ט כ"ו) "כל אלה היו דרכים‬
‫אצלם בהגדת עתידות בסורם מדרכי רוח טהרה‬
‫לאיתות משמים לדעת כיצד לפעול‪.‬‬