Page 95 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 95
מתנת שחנ אל יכ משה צה
הוא מחמת המחשבה שהנחש עצמו הוא המטיב ורב שאמר כל נחש שאינו נחש כאליעזר עבד
והמריע ,ומדבריו יש סעד ויסוד לדברי הגאון רבי אברהם וכיהונתן בן שאול אינו נחש ,אין כוונתו
מנחם קרקובסקי זצ"ל שמתיר לעסוק בניחוש באם לומר שצדיקים אלו נכשלו חלילה באיסור ניחוש,
אלא כוונתו לומר שהעושה נחש הדומה לנחש של
המנחש ליבו לשמים. אליעזר ויהונתן אלא שהוא מתכוון בניחוש לפעול
באמצעים מיסטיים ,בשונה מאליעזר ויהונתן
ולפי הדברים האלו יימצא שיואב לא נכשל שעיניהם היו לשמים ,אזי דבר זה הוא בכלל איסור
כלל באיסור ניחוש מכיון שבודאי יואב לא כיוון
כלל להיעזר בכוחות מיסטיים אלא הוא ייחל ניחוש.
וציפה לקבל משמים אות וסימן האם להישאר
באשקלון או לעלות לירושלים ,ולדברי הגאון להלכה ולמעשה
רבי מנחם קרקובסקי זצ"ל העושה כך אינו בכלל
אלא שקשה לקבל את דבריו של הגאון רבי
איסור ניחוש. מנחם קרקובסקי זצ"ל להלכה ולמעשה ,מאחר
שכפי שראינו באריכות הראשונים והאחרונים הרבו
וכמו כן רוב עניני הניחוש המצויים כלל וכלל להתפלפל בסוגיא זו ולא מצינו מי שיאמר שלא היה
אין כוונת המנחש להתעסק עם כוחות מיסטיים, במעשיהם של אליעזר ויהונתן משום ניחוש מחמת
אלא עיניו וליבו מייחלות לשמים. שליבם היה לשמים.
וגם לפי זה מתבארת סיבת ההיתר לניחושים אך כדבריו מתפרש מתוך דברי הרד"ק (שמואל
שהוזכרו בהוריות (דף י"ב עמוד א') כי גם שם א' ,י"ד ט') "כי הנה אלו המנחשים בחולדה ובעופות
כוונת הגמרא היא שבעשרת ימי תשובה האדם אינו כנחש אליעזר וכיהונתן ,והוא היה אסור כמו
יכול לקבל שדר משמים באמצעות ניחושים אלו. שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה 'לא תנחשו אלו
המנחשים בחולדה ובעופות ובכוכבים והאומר
ואין צריך לומר שרבי יהושע בן לוי( ,עבודה פתו נפלה מפיו מקלו נפל מידו צבי הפסיקו עורב
זרה דף ד' עמוד ב') ראה בעיכוב מלקלל את קורא לו שועל מימינו ונחש משמאלו אל תתחיל
האפיקורס כאות משמים ,וכן החתם סופר נמנע בי שחרית הוא ראש חודש הוא מוצאי שבת הוא'
מלהשתתף בהיתר העגונה מחמת שהוא ראה הנה אלו הדברים וכיוצא בהן שנהגו בהן בעלי
בטרדותיו איתות משמים ,וכל זאת אינו נכלל הדעות הרעות וקבעום חוק ומנהג עליהם ,וחושבים
באיסור ניחוש לפי דבריו של הגאון רבי מנחם כי הם המטיבים והמריעים זה הוא שאסרה התורה
אבל אם ירצה אדם לעשות מעשה ויעשה דבר
קרקובסקי זצ"ל. אחד לאות וסימן למעשה ההוא כדי לחזק לבו
ולעורר לבו לדבר ההוא ,זה הדבר מותר כי אילו היו
אך כמובן מזה שרבותינו נשאו ונתנו בכל זאת עושים רע בדבר הזה אליעזר ויהונתן לא היה עונה
ולא ביארו כן מוכרח שהם לא סברו את סברתו אותן הקדוש ברוך הוא כהוגן ומסייע את מעשיהם
של הגאון רבי מנחם קרקובסקי זצ"ל ,אלא העיקר ועוזרם" ,הרי מפורש בדבריו שעיקר האיסור
הוא שגם כאשר המנחש מצפה לאיתות משמים
הרי זה בכלל איסור ניחוש ,אך רק באם הניחוש
יעמוד בקריטריונים של איסור ניחוש שנתבארו
בהרחבה בשריג זה.