Page 95 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 95

‫מתנת שחנ אל יכ משה צה‬

‫הוא מחמת המחשבה שהנחש עצמו הוא המטיב‬          ‫ורב שאמר כל נחש שאינו נחש כאליעזר עבד‬
‫והמריע‪ ,‬ומדבריו יש סעד ויסוד לדברי הגאון רבי‬  ‫אברהם וכיהונתן בן שאול אינו נחש‪ ,‬אין כוונתו‬
‫מנחם קרקובסקי זצ"ל שמתיר לעסוק בניחוש באם‬     ‫לומר שצדיקים אלו נכשלו חלילה באיסור ניחוש‪,‬‬
                                              ‫אלא כוונתו לומר שהעושה נחש הדומה לנחש של‬
                          ‫המנחש ליבו לשמים‪.‬‬   ‫אליעזר ויהונתן אלא שהוא מתכוון בניחוש לפעול‬
                                              ‫באמצעים מיסטיים‪ ,‬בשונה מאליעזר ויהונתן‬
‫ולפי הדברים האלו יימצא שיואב לא נכשל‬          ‫שעיניהם היו לשמים‪ ,‬אזי דבר זה הוא בכלל איסור‬
‫כלל באיסור ניחוש מכיון שבודאי יואב לא כיוון‬
‫כלל להיעזר בכוחות מיסטיים אלא הוא ייחל‬                                               ‫ניחוש‪.‬‬
‫וציפה לקבל משמים אות וסימן האם להישאר‬
‫באשקלון או לעלות לירושלים‪ ,‬ולדברי הגאון‬                  ‫להלכה ולמעשה‬
‫רבי מנחם קרקובסקי זצ"ל העושה כך אינו בכלל‬
                                              ‫אלא שקשה לקבל את דבריו של הגאון רבי‬
                              ‫איסור ניחוש‪.‬‬    ‫מנחם קרקובסקי זצ"ל להלכה ולמעשה‪ ,‬מאחר‬
                                              ‫שכפי שראינו באריכות הראשונים והאחרונים הרבו‬
‫וכמו כן רוב עניני הניחוש המצויים כלל וכלל‬     ‫להתפלפל בסוגיא זו ולא מצינו מי שיאמר שלא היה‬
‫אין כוונת המנחש להתעסק עם כוחות מיסטיים‪,‬‬      ‫במעשיהם של אליעזר ויהונתן משום ניחוש מחמת‬

             ‫אלא עיניו וליבו מייחלות לשמים‪.‬‬                              ‫שליבם היה לשמים‪.‬‬

‫וגם לפי זה מתבארת סיבת ההיתר לניחושים‬         ‫אך כדבריו מתפרש מתוך דברי הרד"ק (שמואל‬
‫שהוזכרו בהוריות (דף י"ב עמוד א') כי גם שם‬     ‫א'‪ ,‬י"ד ט') "כי הנה אלו המנחשים בחולדה ובעופות‬
‫כוונת הגמרא היא שבעשרת ימי תשובה האדם‬         ‫אינו כנחש אליעזר וכיהונתן‪ ,‬והוא היה אסור כמו‬
‫יכול לקבל שדר משמים באמצעות ניחושים אלו‪.‬‬      ‫שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה 'לא תנחשו אלו‬
                                              ‫המנחשים בחולדה ובעופות ובכוכבים והאומר‬
‫ואין צריך לומר שרבי יהושע בן לוי‪( ,‬עבודה‬      ‫פתו נפלה מפיו מקלו נפל מידו צבי הפסיקו עורב‬
‫זרה דף ד' עמוד ב') ראה בעיכוב מלקלל את‬        ‫קורא לו שועל מימינו ונחש משמאלו אל תתחיל‬
‫האפיקורס כאות משמים‪ ,‬וכן החתם סופר נמנע‬       ‫בי שחרית הוא ראש חודש הוא מוצאי שבת הוא'‬
‫מלהשתתף בהיתר העגונה מחמת שהוא ראה‬            ‫הנה אלו הדברים וכיוצא בהן שנהגו בהן בעלי‬
‫בטרדותיו איתות משמים‪ ,‬וכל זאת אינו נכלל‬       ‫הדעות הרעות וקבעום חוק ומנהג עליהם‪ ,‬וחושבים‬
‫באיסור ניחוש לפי דבריו של הגאון רבי מנחם‬      ‫כי הם המטיבים והמריעים זה הוא שאסרה התורה‬
                                              ‫אבל אם ירצה אדם לעשות מעשה ויעשה דבר‬
                           ‫קרקובסקי זצ"ל‪.‬‬     ‫אחד לאות וסימן למעשה ההוא כדי לחזק לבו‬
                                              ‫ולעורר לבו לדבר ההוא‪ ,‬זה הדבר מותר כי אילו היו‬
‫אך כמובן מזה שרבותינו נשאו ונתנו בכל זאת‬      ‫עושים רע בדבר הזה אליעזר ויהונתן לא היה עונה‬
‫ולא ביארו כן מוכרח שהם לא סברו את סברתו‬       ‫אותן הקדוש ברוך הוא כהוגן ומסייע את מעשיהם‬
‫של הגאון רבי מנחם קרקובסקי זצ"ל‪ ,‬אלא העיקר‬    ‫ועוזרם"‪ ,‬הרי מפורש בדבריו שעיקר האיסור‬
‫הוא שגם כאשר המנחש מצפה לאיתות משמים‬
‫הרי זה בכלל איסור ניחוש‪ ,‬אך רק באם הניחוש‬
‫יעמוד בקריטריונים של איסור ניחוש שנתבארו‬

                         ‫בהרחבה בשריג זה‪.‬‬
   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100