Page 100 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ח ףנע ‪' -‬ד גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫ק‬

‫שקודם לכ"ב‪ ,‬ולכן הוצרך הרמ"א לאסור מחמת‬ ‫בחסרונה‪ ,‬ומה שכתבו השולחן ערוך (יורה דעה‬
‫ימי בין המצרים ולא משום ימי סוף החודש‪ .‬וכן‬ ‫סימן קע"ט סעיף ב') והרמ"א (אבן העזר סימן ס"ד‬
‫מובא בספר הליכות שלמה (מועדים‪ ,‬חלק שני‬ ‫סעיף ה') שנהגו שלא לישא אשה בעת שהלבנה‬
‫פרק א' דבר הלכה ל"ח ובהערות שם) שמרן הגאון‬ ‫בחסרונה‪ ,‬אין כוונתם להורות שחייבים לקיים מנהג‬
‫רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל היה מורה שעדיף‬ ‫זה‪ ,‬אלא עיקר כוונתם הוא להורות שאין חשש‬
‫להימנע מלקבוע את מועד הנישואין בחציו השני‬ ‫איסור מעונן בקיום מנהג זה‪ ,‬וממילא אין כל מניעה‬
‫של החודש‪ ,‬והיה תמה על המתעלמים ממנהג זה‬ ‫לקיים מנהג זה‪ ,‬אך מאידך גם אין חובה לקיים מנהג‬
‫שהוזכר שני פעמים בשולחן ערוך הן ביורה דעה והן‬ ‫זה והמעוניין לישא אשה בחציו השני של החודש‬
‫ברמ"א באבן העזר‪ .‬ועיין בזה עוד באריכות בשו"ת‬
‫רשאי לעשות זאת‪.‬‬
‫דברי יציב (חלק יורה דעה סימן נ"ח)‪.‬‬
‫ראוי שלא לעשות כן‬
‫כך שלכאורה הדבר ברור שמשפחת צ‪.‬‬
‫יכולה להיענות לבקשתה של משפחת נ‪ .‬שלא‬ ‫אמנם יש רבים החולקים על הגאון רבי יהודה‬
‫לקבוע את מועד הנישואין לשלהי החודש‪ ,‬והם‬ ‫אסאד זצ"ל והם סבורים שדברי השולחן ערוך‬
‫אינם צריכים לחשוש שיש סרך איסור בכך‬ ‫ביורה דעה ודברי הרמ"א באבן העזר מתפרשים‬
‫שהם נמנעים מלקבוע את מועד הנישואין בעת‬ ‫כפשוטם שמן הראוי שלא לישא אשה בעת‬
‫שהלבנה בחסרונה‪ ,‬כי הרי המנהג לישא אשה רק‬ ‫שהלבנה בחסרונה‪ ,‬ועיין בזה אריכות דברים בספר‬
‫בעת שהלבנה במילואה הוזכר בשולחן ערוך‪ ,‬ולא‬ ‫שלחן העזר (סימן ד' סעיף ה')‪ ,‬ומסקנתו היא שהזמן‬
‫נחלקו האחרונים רק אם זה מנהג רשות או חובה‪,‬‬ ‫שיש לחוש למיעוט הלבנה היינו מכ"ב לחודש שאז‬
‫אך לכל הדעות אין כל סרך איסור בקיום מנהג זה‪.‬‬ ‫זה ניכר‪ ,‬ולפי זה מיושבים שתי הראיות שהביא‬
‫הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל לדבריו‪ ,‬כי חול המועד‬
‫אמנם יתכן שבמקרה של משפחת נ‪ .‬אכן‬ ‫חל קודם לכ"ב לחודש‪ ,‬וכן בבין המצרים ישנם ימים‬
‫יהיה חשש לאיסור מעונן‪ ,‬וכדלהלן עלה ב'‪.‬‬

‫עלה ב'‬

‫טעם ההיתר‬

‫נ‪ .‬שלא לקבוע את מועד הנישואין לכ"ז בסיוון‪ ,‬אך‬ ‫בעלה א' העלנו שהמנהג שלא לקבוע את‬
‫בעיון היטב ימצא שיתכן שבמקרה זה לא יהיה את‬ ‫מועד הנישואין בעת שהלבנה בחסרונה יסודו‬
‫ההיתר לקיים את המנהג שלא להינשא בשלהי‬ ‫בהררי קודש ויש לו שורשים איתנים בקדמונים‬
‫והוא אף הובא בשולחן ערוך יורה דעה וברמ"א‬
‫החודש‪.‬‬ ‫בשולחן ערוך אבן העזר‪ ,‬ועל פי זה הסקנו שאין כל‬
‫מניעה שמשפחת צ‪ .‬תיענה לבקשתה של משפחת‬
‫ובראשית עלינו להעמיק חקר ולנסות לתהות‬
‫ולהבין מפני מה אין בקיום מנהג זה משום איסור‬