Page 104 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ח ףנע ‪' -‬ד גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫קד‬

‫ורביעי‪ ,‬וביאר שם בט"ז (ס"ק א') שהכוכבים‬ ‫הזהירות מהטבע הרוחני‬
‫הצומחים בימים אלו הם קשים‪ ,‬ועל פי דבריו של‬
‫הרשב"א יובן מפני מה אין חשש איסור מעונן‬ ‫ומוסיף הרשב"א ואומר שכשם שצריך להישמר‬
‫במנהג זה‪ ,‬וזאת מכיון שהסיבה שנמנעים מלהתחיל‬ ‫מפגעי הטבע הגשמי כך גם צריך להיות זהיר מנזקי‬
‫במלאכה בימים אלו הינה מחמת הזהירות ממה‬ ‫הטבע הרוחני‪ ,‬והוא מביא דוגמה לדבריו משבת (דף‬
‫שמוטבע בטבע הרוחני שימים אלו אינם טובים‬ ‫קכ"ט עמוד ב') ששם אומר שמואל שאין להקיז דם‬
‫להתחיל בהם במלאכה‪ ,‬וכן ביאר בחכמת אדם‬ ‫אלא ביום ראשון רביעי ושישי‪ ,‬ומבואר שם בגמרא‬
‫(שער איסור והיתר כלל פ"ט סעיף ה') "איזהו מעונן‬ ‫שטעם האיסור הוא מחמת שביום שני וחמישי‬
‫אלו נותני עיתים שאומרים יום פלוני טוב למלאכה‬ ‫מידת הדין מתוחה‪ ,‬וביום שלישי אסור מכיון‬
‫ויום פלוני רע‪ ...‬ומכל מקום נוהגים שאין מתחילים‬ ‫"דקיימא ליה מאדים בזווי" [שמזל מאדים הממונה‬
‫בשני וברביעי כיון שידוע שהכוכבים המושלים בהם‬ ‫על החרב ועל הדבר ועל הפורעניות משמש בו‬
‫הם מורין על לא טוב ואין לאדם לעשות נגד המזל‬ ‫בשעות זוגיות‪ ,‬והזוגות קשים הם מחמת שהן רשות‬
‫ולסמוך על נס‪ ...‬אבל אסור לחקור אחר זה ואפילו‬ ‫לשדים‪( ,‬רש"י)]‪ ,‬הרי ששמואל הורה לנו להיזהר‬
‫לשאול בחוזי כוכבים שנאמר (דברים י"ח‪ ,‬י"ג)‬ ‫מעונות ושעות והוא לא חשש מאיסור מעונן‪ ,‬ואלא‬
‫שמאחר ומזל מאדים שולט ביום רביעית בשעות‬
‫תמים תהיה עם ה'"‪.‬‬ ‫זוגיות לכן יום זה מסוכן הוא על פי הטבע הרוחני‪,‬‬
‫ולכן צריך להיזהר ולהישמר מלהכניס את עצמו‬
‫סיכום‬ ‫לסכנה ביום זה‪ ,‬כי כמו שצריך להיזהר ולהישמר‬
‫מהטבע הגשמי כן צריך להתרחק מסכנה הנובעת‬
‫למדנו שישנם בראשונים ג' טעמים מפני מה אין‬ ‫מהטבע הרוחני‪ ,‬אך מסייג הרשב"א את דבריו ואומר‬
‫איסור מעונן במנהג לקבוע את מועד הנישואין בעת‬ ‫שלמרות שצריך להיזהר מהטבע הרוחני אבל אסור‬
‫לחקור אחריו אלא צריך לילך בתמימות ולבטוח‬
‫שהלבנה במילואה‪:‬‬ ‫בבורא עולם שיציל אותנו מכל פגע רע‪ ,‬אך אם נודע‬
‫לו על זמן מסוים או פעולה מסוימת שהיא מסוכנת‬
‫א‪ .‬הנימוקי יוסף ביאר שאיסור מעונן הוא רק‬ ‫מחמת הטבע הרוחני עליו להיזהר ולהישמר מזה‬
‫כאשר העושה כן משוכנע שכל עתידו תלוי במזל זה‪,‬‬
‫אך הנוהגים שלא להינשא בעת שהלבנה בחסרונה‬ ‫ולא להסתמך על הנס‪.‬‬
‫אינם מתייחסים לכך כדבר מוחלט‪ ,‬ולדברי הנימוקי‬
‫יוסף צידדנו שמאחר ומתוך הוויכוח שבין משפחת‬ ‫ודבריו אלו נפסקו ברמ"א (יורה דעה סימן‬
‫נ‪ .‬למשפחת צ‪ .‬הוכח שמשפחת נ‪ .‬חוששת מאד‬ ‫קע"ט סעיף ב') "במה שאדם יודע שהוא כנגד המזל‬
‫לעתידם של הזוג הצעיר במקרה שהנישואין יערכו‬ ‫לא יעשה ולא יסמוך על הנס אלא שאין לחקור אחר‬
‫בשלהי החודש‪ ,‬אם כן הוכח שהם מתייחסים‬
‫בצורה החלטית לאפקטיביות של המנהג ולפי זה‬ ‫זה משום 'תמים תהיה' כמו שנתבאר"‪.‬‬

‫יתכן ויהיה אסור להם לנהוג כן‪.‬‬ ‫תחילת מעשיך‬

‫ב‪ .‬וברשב"א מבואר טעם ההיתר מחמת שאין‬ ‫ובשולחן ערוך (יורה דעה סימן קע"ט סעיף‬
‫עושים כן בדרך נחש אלא כסימן טוב‪ ,‬והתבארו‬ ‫ב') כתב שנהגו שלא להתחיל במלאכה בימי שני‬
‫דבריו על פי דברי המאירי שכתב שמשיחת‬