Page 102 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ח ףנע ‪' -‬ד גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫קב‬

‫לשלהי החודש‪ ,‬הוי אומר שאף המנהג להינשא בעת‬ ‫מה בין סימן טוב למזל טוב‬
‫שהלבנה במילואה אין התכלית בזה לנסות בדרך‬
‫זו לפעול באמצעיים מיסטיים על העתידות‪ ,‬אלא‬ ‫אך הרשב"א סתם ולא פירש לנו מה ההבדל בין‬
‫המכוון בזה הוא להעביר מסר לזוג הנישא שיראו‬ ‫המעונן לבין העושה לסימן טוב שמפני כן הקובע‬
‫לכלכל את צעדיהם בתבונה בכדי שנישואיהם יהיו‬ ‫עיתים ושעות לסימן טוב אינו בכלל מעונן‪ ,‬והרי‬
‫מאושרים ותהיה האהבה שביניהם מוספת והולכת‬ ‫כשם שהמעונן קובע את השעה הנבחרת מחמת‬
‫כדוגמת זריחת הלבנה‪ ,‬ולפי זה מובן היטב שאין כל‬ ‫שהוא מבין ששעה זו הינה שעה טובה ומוצלחת‬
‫זיקה לאיסור מעונן עם המנהג לערוך את הנישואין‬ ‫בעבורו‪ ,‬כך גם הקובע את מועד הנישואין בעת‬
‫בעת שהלבנה במילואה‪ ,‬כי איסור מעונן נאמר על‬ ‫שהלבנה במילואה עושה זאת מחמת שדבר זה‬
‫המנסה לקבוע את העתידות באמצעים מיסטיים בכך‬ ‫מהווה סימן טוב על שעה מוצלחת שתועיל לזיווג‬
‫שהוא מתחשב בעיתים ובשעות ואיננו עושה את‬
‫פעולותיו רק בשעה שכפי הבנתו הינה שעה טובה‪,‬‬ ‫ומדוע שלא יהיה בכך איסור מעונן‪.‬‬
‫אבל עריכת הנישואין בעת מילוי הלבנה איננה כלל‬
‫בכדי לפעול על העתידות באמצעיים מיסטיים‪ ,‬אלא‬ ‫לעורר הלב‬
‫כל עניינה אינו אלא רק להעביר מסר לזוג הנישא‪ ,‬כמו‬
‫שמטרת המנהג לקיים את טקס הכתרה למלך על‬ ‫ואמנם אף שהרשב"א לא פירש לנו מפני מה‬
‫יד המעיין אינו אלא בכדי להעביר מסר למלך בכדי‬ ‫העושה לסימן טוב אינו בכלל איסור מעונן‪ ,‬אך‬
‫ננסה להבין את הדברים מזה שהרשב"א דימה‬
‫שתתקיים מלכותו‪.‬‬ ‫את המנהג שלא להינשא בעת שהלבנה בחסרונה‬
‫למנהג המובא בהוריות (דף י"ב עמוד א') לערוך‬
‫כסימני ראש השנה‬ ‫את טקס ההכתרה למלך בסמוך למעיין והמטרה‬
‫במנהג זה הוא לסימן טוב שתמשך מלכותו של‬
‫ובביאור הגר"א (יורה דעה סימן קע"ט ס"ק ו')‬ ‫המלך‪ ,‬ובחידושי המאירי (הוריות דף י"ב עמוד א')‬
‫דימה את המנהג להינשא בעת שהלבנה במילואה‬ ‫ביאר את הטעם שבמשיחת המלך על יד המעיין‬
‫למנהג המבואר (בהוריות דף י"ב עמוד א') לאכול‬ ‫אין בזה חלילה איסור נחש‪ ,‬כי העניין בטקס זה הינו‬
‫סימנים בליל ראש השנה לסימנא טבא לשנה הבאה‪,‬‬ ‫לעורר את ליבו של המלך שינהיג את ממלכתו כדרך‬
‫ואכן גם את עניין אכילת הסימנים בליל ראש השנה‬ ‫המעיין אשר לא יכזבו מימיו‪ ,‬ולא יתנהג בדרך שיהיה‬
‫ביאר שם המאירי שאין זה חלילה בדרך נחש ומתוך‬ ‫ענינו כאפיק נחלים העובר לשעתו‪ ,‬והיינו שאין‬
‫ניסיון להשפיע על העתיד באמצעיים מיסטיים‪,‬‬ ‫המכוון בעריכת טקס ההכתרה על יד המעיין בכדי‬
‫אלא העניין בכל זאת הוא לעורר את הלבבות לשוב‬ ‫לנסות ולהשפיע באמצעיים מיסטיים על העתידות‪,‬‬
‫בתשובה ולהרבות בזכויות‪ ,‬ולכן אומרים בעת‬ ‫שהיא פעולה האסורה מחמת איסור מנחש ומעונן‪,‬‬
‫האכילה יהי רצון וכו'‪ ,‬בכדי להראות שאין מטרת‬ ‫אלא מטרת עריכת הטקס על יד המעיין אינה אלא‬
‫האכילה לפעול באמצעיים מיסטיים אלא עיקר הכל‬ ‫להעביר מסר למלך שיפעל בחכמה ובתבונה בכדי‬

‫הוא לכוון את הלבבות לשמים‪.‬‬ ‫שמלכותו תתקיים לעד‪.‬‬

‫ובמרדכי ביומא (סימן תשכ"ג) כתב בשם‬ ‫ומאחר והרשב"א דימה את מנהג משיחת המלך‬
‫תשובות הגאונים שהעניין של סימני ראש השנה‬ ‫על יד המעיין למנהג שלא לקבוע את מועד הנישואין‬