Page 80 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 80

‫משה‬  ‫'ח ףנע ‪' -‬ג גשרי‬                             ‫מתנת‬  ‫פ‬

‫בהחלטיות לשני צדדיו כמו שאליעזר ויהונתן הסתמכו‬    ‫הר"ן אינו תואם את שיטת התוספות‪ ,‬וכמו שנתבאר‬
‫על הנחש בהחלטיות לצד אחד‪ ,‬וביאורו של המאירי‬       ‫בעלה ז' שלדברי הר"ן רב למד מהניחוש של אליעזר‬
‫שניחוש זה רק כאשר הוחלט עליו מלכתחילה לפני‬        ‫ויהונתן שרק כאשר מסתמכים על הנחש באופן מוחלט‬
‫שהנחש התרחש‪[ ,‬ודבריהם הובאו בעלה ז']‪ ,‬וגם ביאור‬   ‫הדבר אסור‪ ,‬ואילו לשיטת התוספות אליעזר ויהונתן לא‬
‫זה של המהרש"א [שנתבאר בעלה ח'] שלומדים‬            ‫הסתמכו על הנחש שעשו באופן מוחלט [וכמו שנתבאר‬
‫מאליעזר ויהונתן שרק ניחוש שנעשה הן לצד החיובי‬     ‫בעלה ה']‪ ,‬אך נתבארו שלושה אופנים שמתאימים גם‬
‫והן לצד השלישי הינו נחש האסור‪ ,‬גם פירוש זה‬        ‫עם שיטת התוספות‪ ,‬והם ביאורו של הב"ח שלומדים‬
                                                  ‫מהנחש של אליעזר ויהונתן שצריך להסתמך על הנחש‬
                     ‫משתלב עם שיטת התוספות‪.‬‬

                                    ‫עלה ט'‬

‫סיכום שיטות הראשונים‬

‫ב‪ .‬הר"ן ביאר שאין כל זיקה בין מעשיהם של‬             ‫תמצית הדברים שהתבארו עד כאן‪:‬‬
‫אליעזר ויהונתן ובין ניחוש‪ ,‬וזאת מאחר שאליעזר‬
‫ויהונתן הציבו לעצמם סימנים שמחמתם היה‬             ‫חולין דף צ"ה עמוד ב'‪",‬אמר רב כל נחש שאינו‬
                                                   ‫כאליעזר עבד אברהם וכיהונתן בן שאול אינו נחש"‪.‬‬
    ‫ביכולתם להכריע בהיגיון כיצד לפעול‪( ,‬עלה ו')‪.‬‬
                                                  ‫ומדברי הרמב"ם (הלכות עבודת כוכבים פרק‬
‫ג‪ .‬הספורנו ביאר שאליעזר ויהונתן כלל לא‬            ‫י"א הלכה ד') נראה שרב מביא את שתי המעשיות‬
‫עסקו בנחש אלא הם עשו זאת בדרך תפילה ובקשה‬         ‫הללו כדוגמא לאופנים שעליהם נאמר האיסור‬
                                                  ‫לנחש‪ ,‬וכשיטת הרמב"ם סבורים גם התוספות‬
   ‫מהבורא שיעזור להם בקבלת ההכרעה‪( ,‬עלה ו')‪.‬‬      ‫בחולין (דף צ"ה עמוד ב')‪ ,‬וכן הסמ"ג (מצוות לא‬
                                                  ‫תעשה נ"א)‪ ,‬וכעין זה שיטת הר"ן (חולין דף צ"ה‬
‫ד‪ .‬והב"ח ביאר שאליעזר ויהונתן שרוח הקודש‬
‫חפפה עליהם תדיר ממילא הם לא עסקו כלל בניחוש‬                     ‫עמוד ב'‪ ,‬ובדרשות הר"ן דרוש י"ב)‪.‬‬
‫שהינו כאמצעי בין האדם לשמים‪ ,‬אלא היה להם קשר‬
‫ישיר לבורא עולם שהורה להם כיצד לנהוג‪( ,‬עלה ו')‪.‬‬          ‫אליעזר ויהונתן לא חטאו‬

   ‫המיוחד בנחש של אליעזר ויהונתן‬                  ‫ותמה הראב"ד על הרמב"'ם שלא יתכן שצדיקים‬
                                                   ‫כאליעזר ויהונתן יעברו על איסור ניחוש‪( ,‬עלה ד')‪.‬‬
‫ולכל הביאורים צריך לומר כדברי הר"ן שרב‬
‫לא הביא את המאורעות עם אליעזר ויהונתן לומר‬               ‫ונתבאר בארבעה דרכים‪:‬‬
‫שבמקרים הללו היה איסור ניחוש‪ ,‬כי הרי נתבאר‬
‫שאליעזר ויהונתן לא עברו על איסור ניחוש‪ ,‬ואלא‬      ‫א‪ .‬לפירוש התוספות אליעזר ויהונתן לא עברו על‬
‫שהמקרים הללו התאפיינו בנתון ספציפי המשמש‬          ‫איסור לא תנחשו מחמת שהם לא ביצעו את הניחוש‬
‫כמוטיב מרכזי באיסור ניחוש‪ ,‬כך שלמרות שאליעזר‬      ‫מתוך כוונה להסתמך עליו ולפעול על פיו הלכה‬
‫ויהונתן לא עברו על איסור ניחוש ניתן להשתמש‬
                                                                               ‫למעשה‪( ,‬עלה ה')‪.‬‬
   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85