Page 76 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ח ףנע ‪' -‬ג גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫עו‬

‫סתירה מיניה וביה כי אמנם הם לא הסתמכו על‬ ‫זרוע (הובא בשלטי גיבורים סנהדרין דף ט"ז עמוד‬
‫הנחש באופן מוחלט לשני הצדדים של הניחוש‪,‬‬ ‫ב' מדפי הרי"ף)‪ ,‬והכסף משנה (הלכות עבודה זרה‬
‫אך הם הסתמכו על הנחש בהחלטיות וכסוף פסוק‬
‫לצד אחד של הניחוש‪ ,‬כלומר שאם רבקה לא‬ ‫פרק י"א הלכה ד')‪.‬‬
‫היתה אומרת לאליעזר שתה וגם לגמלך אשקה אז‬
‫אליעזר היה רואה בזה אות ברור ומוחלט שרבקה‬ ‫בשיטת התוספות‬
‫איננה הנערה המיועדת ליצחק‪ ,‬והוא היה ממשיך‬
‫בניסיונותיו לאתר נערה אחרת עבור יצחק‪ ,‬אבל‬ ‫אך הב"ח תמה שביאור זה אינו משתלב עם‬
‫כשהיא אמרה לו שתה וגם לגמלך אשקה אז‬ ‫ההבנה של תוספות בסוגיא‪ ,‬כי הרי תוספות ביארו‬
‫הוא לא הסתמך על הניחוש באופן החלטי לקבוע‬ ‫שהסיבה שאליעזר ויהונתן לא עברו על איסור ניחוש‬
‫סופית שרבקה היא המיועדת ליצחק‪ ,‬אלא הוא‬ ‫מחמת שהם לא פעלו בהחלטיות על פי הניחוש‪,‬‬
‫המשיך לבדוק ולברר אודותיה בכדי לקבל הכרעה‬ ‫וזה היפך הסברו של הר"ן שביאר שאליעזר ויהונתן‬
‫שכלתנית שאכן רבקה היא המיועדת ליצחק‪ ,‬וכן‬ ‫פעלו בהחלטיות על פי הנחש‪ ,‬ומחמת זאת אמר רב‬
‫ביהונתן אילו היו אומרים לו הפלישתים שיעמוד‬ ‫שכל נחש שאינו מתבצע בנחישות והחלטיות כנחש‬
‫במקומו והם יגיעו אליו אז הוא היה רואה בזה‬ ‫של אליעזר ויהונתן אינו נחש‪ ,‬עובדה שהיא איננה‬
‫אות ברור ומוחלט לסגת ולא לעלות להילחם‬ ‫נכונה לפירוש התוספות‪ ,‬כך שלפירוש התוספות‬
‫בפלישתים‪ ,‬אבל כשהפלישתים אמרו לו 'עלו‬ ‫אנו צריכים למצוא מאפיין אחר לנחש של אליעזר‬
‫עלינו' אז הוא הותיר לשיקול דעתו להחליט האם‬ ‫ויהונתן שמחמת זאת רב הציג את המאורעות הללו‬
‫לעלות או לחזור למחנה ישראל‪ ,‬והוא לא הסתמך‬
‫על הנחש כגורם מכריע וכסוף פסוק‪[ ,‬וביאורו‬ ‫כדגם קלסי לאיסור ניחוש‪.‬‬
‫של הב"ח מוקשה כי הרי מפורש בתוספות שגם‬
‫אם הפלישתים היו אומרים ליהונתן ונערו 'דומו‬ ‫וישנם במפרשים ג' פירושים לבאר את דברי רב‬
‫עד הגיענו אליכם' הם גם היו עולים ונלחמים‬ ‫לשיטת התוספות‪:‬‬
‫בפלישתים‪ ,‬כך שיהונתן כלל לא הסתמך על‬
‫הנחש אלא היה מוחלט אצלו מלכתחילה לעלות‬ ‫א‪ .‬פירושו של הב"ח (יורה דעה סימן קע"ט אות‬
‫ולהילחם‪ ,‬והנחש לא נעשה אלא רק בכדי לזרז את‬ ‫ה')‪.‬‬

‫הנער שהלך עמו]‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פירושו של המאירי (סנהדרין דף ס"ח עמוד‬
‫א')‪.‬‬
‫כך שלמרות שהתוספות פירשו שהסיבה שלא‬
‫היה במעשיהם של אליעזר ויהונתן משום איסור‬ ‫ג‪ .‬פירוש המהרש"א (חולין דף צ"ה עמוד ב')‪.‬‬
‫ניחוש מחמת שהם לא הסתמכו בהחלטיות על‬
‫הניחוש‪ ,‬היינו שהם לא הסתמכו בהחלטיות על‬ ‫נחש חד צדדי‬
‫הניחוש לב' צדדי תוצאותיו של הנחש‪ ,‬ולכן אין‬
‫זה בכלל הנחש האסור‪ ,‬אך רב הביא את מעשיהם‬ ‫הב"ח כתב בכדי ליישב את קושייתו על שיטת‬
‫התוספות‪ ,‬שאמנם התוספות כתבו שאליעזר‬
‫ויהונתן לא הסתמכו בהחלטיות על הנחש ומפני‬
‫כן לא היה במעשיהם משום איסור ניחוש‪ ,‬אך‬
‫עדיין ניתן להביא את האות והסימן שהם הציבו‬
‫כדוגמא להסתמכות מוחלטת על הניחוש‪ ,‬ואין בזה‬