Page 74 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ח ףנע ‪' -‬ג גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫עד‬

‫אין לו קשר ישיר עם בורא העולם‪ ,‬ולכן כאשר הוא‬ ‫ועוד מורך ורפיון רוח‪ ,‬כך שהוא ונערו יוכלו להכניע‬
‫עומד בפרשת דרכים והוא נלאה למצוא את הדרך‬ ‫ולמגר את הפלישתים‪.‬‬
‫אז הוא מנסה לקבל הכרעה באמצעות כלים שונים‬
‫המהווים תיווך בינו לבין הבורא‪ ,‬ואחד מהאמצעים‬ ‫אשר לפי זה נמצא שלא היה במעשיהם של‬
‫זה העיסוק בנחש‪ ,‬ואת תופעה זאת אסרה התורה‪,‬‬ ‫אליעזר ויהונתן משום נחש אלא היה זה אות וסימן‬
‫אבל צדיקים גדולים כאליעזר ויהונתן שכל מעשיהם‬ ‫שעזר להם לקבל הכרעה על פי עיון עמוק והגיון‬
‫היו בהשגחה מיוחדת מהבורא ואת כל ספקותיהם‬ ‫צרוף‪ ,‬ורב לא ציין את מאורעות אלו כמאורעות‬
‫הם פשטו על ידי שדר ישיר מבורא העולם כאשר‬ ‫שהיה בהם איסור ניחוש אלא רב אמר שאם אדם‬
‫השכילו להבין הדברים ברוח הקודש שחפפה‬ ‫יעשה כעין זה אך בהתניה חסרת תוכן והיגיון אז‬
‫עליהם תמיד‪ ,‬אם כן לא היה במעשיהם כלל נחש‬ ‫יהיה במעשיו משום ניחוש‪ ,‬וכעין ביאורו של הר"ן‬
‫אלא היה זה קבלת תשדורת ישירה מהבורא עולם‬ ‫ביאר גם רבי אלעזר ממי"ץ (ספר היראים סימן‬
‫מה שהם ראו וחזו ברוח קודשם‪ ,‬ודבר זה בודאי‬
‫אינו בכלל איסור ניחוש‪ ,‬ורב לא הביא מאורעות‬ ‫של"ד)‪.‬‬
‫אלו כמאורעות שהיה בהם איסור ניחוש אלא רב‬
‫אמר זאת בכדי ללמדנו שאם אדם סטנדרטי שאיננו‬ ‫ספורנו ‪ -‬בדרך תפילה‬
‫במדרגת רוח הקודש פועל בדרך זו הרי יש במעשיו‬
‫בכלל נחש‪ ,‬אבל בודאי כאשר צדיקים גדולים‬ ‫ביאור נוסף מדוע אליעזר ויהונתן לא עברו‬
‫פועלים כן אין לזה כל ענין עם ניחוש אלא הרי זה‬ ‫על איסור ניחוש ביאר הספורנו בפירושו לתורה‬
‫כשואל באורים ותומים ומקבל תשובה האם לעשות‬ ‫(בראשית כ"ד י')‪" ,‬שאליעזר התפלל שיהיה כך‪,‬‬
‫לא שסמך על נחש וכן היה ביהונתן בן שאול‪ ,‬ומה‬
‫או לחדול‪.‬‬ ‫שאמרו 'כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם‬
‫ויהונתן בן שאול אינו נחש'‪ ,‬הכוונה היא שיאמר‬
‫השימוש בבת קול‬ ‫המנחש כדבריהם‪ ,‬אבל יאמר זה שלא בדרך תפלה‬
‫אלא דרך נחש שאם יקרה כן יעשה כך וכך"‪,‬‬
‫ובמגילה (דף ל"ב עמוד א') "ואמר ר' שפטיה‬ ‫והיינו שאליעזר ויהונתן לא עשו זאת כניחוש אלא‬
‫אמר ר' יוחנן מנין שמשתמשים בבת קול שנאמר‬ ‫שהם התפללו על כך‪ ,‬ורב לא הביא מאורעות אלו‬
‫(ישעיה ל' כ"א) ואזניך תשמענה דבר מאחריך‬ ‫כמאורעות שהיה בהם איסור ניחוש אלא רב רק‬
‫לאמר"‪ ,‬ופרש רש"י "אם בלבול התחיל דבר‪ ,‬ושמע‬ ‫הביא את המעשים הללו כדוגמא לכך שמי שיאמר‬
‫קול או הין או לא והולך אחריו‪ ,‬ואין כאן משום‬ ‫כן שלא בדרך תפילה אלא כניחוש אז הוא יעבור על‬
‫ניחוש"‪ ,‬מבואר שהזוכה לשמוע הוראות שמימיות‬
‫כיצד לפעול הוא רשאי לפעול על פיהם ואין בזה‬ ‫איסור ניחוש‪.‬‬
‫כל זיקה לניחוש‪ ,‬וזה כמבואר שניחוש הוא רק על‬
‫ידי אמצעים אבל כל שזוכה לקשר ישיר לבורא אין‬ ‫ב"ח ‪ -‬כשואל באורים ותומים‬
‫כל סרך איסור לפעול על פי זה‪ ,‬ולכן אין כל זיקה‬
‫בין איסור ניחוש לבין מעשיהם של אליעזר ויהונתן‬ ‫והב"ח (טור יורה דעה סימן קע"ט אות ה'‪,‬‬
‫ובתוספת ביאור בסוף אות ו') כתב בזה ביאור נוסף‬
‫שפעלו על פי הוראות ישירות שקיבלו משמים‪.‬‬ ‫מדוע לא היה במעשיהם של אליעזר ויהונתן משום‬
‫ניחוש‪ ,‬וזאת מאחר וניחוש שייך רק כאשר אדם‬