Page 79 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 79

‫מתנת שחנ אל יכ משה עט‬

‫אשר שלחו ה' באמת"‪( ,‬ירמיהו כ"ח‪ ,‬ז'‪-‬ט') והיינו‬    ‫שנתו‪ ,‬והגמרא מתעלמת מהצד השלילי של‬
‫שירמיהו אמר לחנניה שאף אם לא תמומש נבואתי‬        ‫הניחוש‪ ,‬כלומר שאם הנר יכבה יהיה זה אות מבשר‬
‫שתבוא רעה על ירושלים לא יהיה מזה ראיה שאני‬       ‫רע‪ ,‬וכן לגבי המתלבט אם לבצע עסקה מסוימת‬
‫נביא שקר כי הרי גזר דין לרעה יכול להשתנות‬        ‫או לענין המתלבט אם לצאת לדרך‪ ,‬שבכל אלו‬
‫לטובה‪ ,‬אבל אם לא יעמדו דבריך שהתנבאת טוב על‬      ‫הגמרא שמה דגש על האפשרות לתוצאה חיובית‬
‫ישראל הרי זה אות שאתה נביא שקר‪ ,‬כי הרי נבואה‬     ‫של הנחש ואילו מהאפשרות לתוצאה שלילית של‬
‫לרעה אינה משתנה‪ ,‬וכמפורש בשבת (דף נ"ה עמוד‬       ‫הנחש הגמרא מתעלמת‪ ,‬וזאת כדברי המהרש"א‬
‫א') "אמר רבי אחא בר חנינא מעולם לא יצאת מדה‬      ‫שכל ההיתר לעשיית הניחוש אינו אלא בכדי לוודא‬
                                                 ‫את התוצאה החיובית מתוך התעלמות מהתוצאה‬
         ‫טובה מפי הקדוש ברוך הוא וחזרה לרע"‪.‬‬
                                                                                     ‫השלילית‪.‬‬
            ‫ניחוש לטובה‬
                                                             ‫גזר דין לטובה‬
‫ולאור דברים אלו מבאר המהרש"א (בהוריות‬
‫דף י"ב עמוד א') שמפני כן לא אסרה תורה אלא‬        ‫ומוסיף המהרש"א תוספת עומק בכדי לבאר‬
‫ניחוש לרעה‪ ,‬כי המנחש מאמין שמאחר והנחש‬           ‫מדוע איסור הניחוש הינו רק על הצד השלילי‬
‫מראה תוצאה שלילית אות הוא שאכן כך יהיה‪ ,‬והרי‬     ‫של הנחש ואילו המנחש רק בכדי לוודא את הצד‬
‫גזר דין לרעה יכול להשתנות‪ ,‬אבל בניחוש לטובה‬      ‫החיובי אין במעשיו משום איסור ניחוש‪ ,‬ומבאר זאת‬
‫אין בזה פגם כי אכן אמת הדבר שאם נגזר על האדם‬     ‫המהרש"א על פי יסוד מפורסם שכבר הוזכר ברמב"ם‬
‫גזר דין חיובי בהכרח שגזר הדין אכן יתממש‪ ,‬כי גזר‬  ‫(הלכות יסודי התורה פרק י' הלכה ד') שיש חילוק‬
‫דין לטובה לא משתנה‪ ,‬ולכן איסור נחש הוא רק‬        ‫מהותי בין גזר דין לטובה ובין גזר דין לרעה‪ ,‬שגזר דין‬
‫כאשר מנחשים את צד הרע‪ ,‬אבל לנחש את צד‬            ‫לטובה אינו יכול להשתנות ואילו גזר דין לרעה יכול‬
                                                 ‫להשתנות‪ ,‬ומפני כן כותב הרמב"ם שאם נביא אומר‬
               ‫הטוב אין בזה משום איסור ניחוש‪.‬‬    ‫שעתיד להיות דבר טוב ולא ארע כן אות הוא שהוא‬
                                                 ‫נביא שקר‪ ,‬אבל נביא שאומר שעתידה לבוא פורענות‬
      ‫הניחוש של אליעזר ויהונתן‬                   ‫ולבסוף לא התממשה נבואתו אין מזה הטלת דופי‬
                                                 ‫בנאמנותו של הנביא‪ ,‬וכמו יונה הנביא שאמר על נינוה‬
‫והמהרש"א בחולין (דף צ"ה עמוד ב') מביא‬            ‫שהיא מתעדת להתהפך בעוד ארבעים יום ולבסוף‬
‫בקצרה את תורף דבריו בפירושו על הוריות‪,‬‬           ‫מאחר והם שבו בתשובה נינוה לא התהפכה‪ ,‬וזאת‬
‫וממשיך ומבאר שאת זאת מלמדינו רב בזה שהוא‬
‫מביא את אליעזר ויהונתן כדוגמאות קלסיות של‬                     ‫מאחר וגזר דין לרעה יכול להשתנות‪.‬‬
‫הניחוש האסור‪ ,‬כי אליעזר ויהונתן עשו את הנחש‬
‫לשני הצדדים הן לצד החיובי והן לצד השלילי‪ ,‬ורק‬    ‫ומפני כן כאשר ירמיהו התנבא לרעה ונביא‬
‫נחש מסוג זה נכלל באיסור נחש‪ ,‬אבל נחש הנעשה‬       ‫השקר חנניה בן עזור עמד כנגדו והתנבא על ישראל‬
                                                 ‫לטובה‪ ,‬אמר ירמיהו לחנניה‪":‬אך שמע נא את הדבר‬
      ‫רק על הצד החיובי אינו נכלל באיסור ניחוש‪.‬‬   ‫הזה אשר אנכי דובר באזניך ובאזני כל העם‪ ...‬הנביא‬
                                                 ‫אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע הנביא‬
‫וביאורו של המהרש"א משתלב היטב גם לפי‬
‫פירוש התוספות בסוגיא‪ ,‬כך שלמרות שביאורו של‬
   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84