Page 79 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 79
מתנת שחנ אל יכ משה עט
אשר שלחו ה' באמת"( ,ירמיהו כ"ח ,ז'-ט') והיינו שנתו ,והגמרא מתעלמת מהצד השלילי של
שירמיהו אמר לחנניה שאף אם לא תמומש נבואתי הניחוש ,כלומר שאם הנר יכבה יהיה זה אות מבשר
שתבוא רעה על ירושלים לא יהיה מזה ראיה שאני רע ,וכן לגבי המתלבט אם לבצע עסקה מסוימת
נביא שקר כי הרי גזר דין לרעה יכול להשתנות או לענין המתלבט אם לצאת לדרך ,שבכל אלו
לטובה ,אבל אם לא יעמדו דבריך שהתנבאת טוב על הגמרא שמה דגש על האפשרות לתוצאה חיובית
ישראל הרי זה אות שאתה נביא שקר ,כי הרי נבואה של הנחש ואילו מהאפשרות לתוצאה שלילית של
לרעה אינה משתנה ,וכמפורש בשבת (דף נ"ה עמוד הנחש הגמרא מתעלמת ,וזאת כדברי המהרש"א
א') "אמר רבי אחא בר חנינא מעולם לא יצאת מדה שכל ההיתר לעשיית הניחוש אינו אלא בכדי לוודא
את התוצאה החיובית מתוך התעלמות מהתוצאה
טובה מפי הקדוש ברוך הוא וחזרה לרע".
השלילית.
ניחוש לטובה
גזר דין לטובה
ולאור דברים אלו מבאר המהרש"א (בהוריות
דף י"ב עמוד א') שמפני כן לא אסרה תורה אלא ומוסיף המהרש"א תוספת עומק בכדי לבאר
ניחוש לרעה ,כי המנחש מאמין שמאחר והנחש מדוע איסור הניחוש הינו רק על הצד השלילי
מראה תוצאה שלילית אות הוא שאכן כך יהיה ,והרי של הנחש ואילו המנחש רק בכדי לוודא את הצד
גזר דין לרעה יכול להשתנות ,אבל בניחוש לטובה החיובי אין במעשיו משום איסור ניחוש ,ומבאר זאת
אין בזה פגם כי אכן אמת הדבר שאם נגזר על האדם המהרש"א על פי יסוד מפורסם שכבר הוזכר ברמב"ם
גזר דין חיובי בהכרח שגזר הדין אכן יתממש ,כי גזר (הלכות יסודי התורה פרק י' הלכה ד') שיש חילוק
דין לטובה לא משתנה ,ולכן איסור נחש הוא רק מהותי בין גזר דין לטובה ובין גזר דין לרעה ,שגזר דין
כאשר מנחשים את צד הרע ,אבל לנחש את צד לטובה אינו יכול להשתנות ואילו גזר דין לרעה יכול
להשתנות ,ומפני כן כותב הרמב"ם שאם נביא אומר
הטוב אין בזה משום איסור ניחוש. שעתיד להיות דבר טוב ולא ארע כן אות הוא שהוא
נביא שקר ,אבל נביא שאומר שעתידה לבוא פורענות
הניחוש של אליעזר ויהונתן ולבסוף לא התממשה נבואתו אין מזה הטלת דופי
בנאמנותו של הנביא ,וכמו יונה הנביא שאמר על נינוה
והמהרש"א בחולין (דף צ"ה עמוד ב') מביא שהיא מתעדת להתהפך בעוד ארבעים יום ולבסוף
בקצרה את תורף דבריו בפירושו על הוריות, מאחר והם שבו בתשובה נינוה לא התהפכה ,וזאת
וממשיך ומבאר שאת זאת מלמדינו רב בזה שהוא
מביא את אליעזר ויהונתן כדוגמאות קלסיות של מאחר וגזר דין לרעה יכול להשתנות.
הניחוש האסור ,כי אליעזר ויהונתן עשו את הנחש
לשני הצדדים הן לצד החיובי והן לצד השלילי ,ורק ומפני כן כאשר ירמיהו התנבא לרעה ונביא
נחש מסוג זה נכלל באיסור נחש ,אבל נחש הנעשה השקר חנניה בן עזור עמד כנגדו והתנבא על ישראל
לטובה ,אמר ירמיהו לחנניה":אך שמע נא את הדבר
רק על הצד החיובי אינו נכלל באיסור ניחוש. הזה אשר אנכי דובר באזניך ובאזני כל העם ...הנביא
אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע הנביא
וביאורו של המהרש"א משתלב היטב גם לפי
פירוש התוספות בסוגיא ,כך שלמרות שביאורו של