Page 68 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 68

‫משה‬  ‫'ח ףנע ‪' -‬ג גשרי‬                          ‫מתנת‬  ‫סח‬

‫שארע הנחש ראה בזה המנחש אות על העתיד‪ ,‬אין‬      ‫אם ירצה אדם לעשות מעשה ויעשה דבר אחד לאותו‬
   ‫זה אלא ניחוש מפוקפק ולא ניתן להסתמך עליו‪.‬‬   ‫סימן למעשה ההוא כדי לחזק לבו ולעורר לבו לדבר‬
                                               ‫ההוא‪ ,‬זה הדבר מותר כי אילו היו עושים רע בדבר הזה‬
        ‫הניחושים המקצועיים‬                     ‫אליעזר ויהונתן לא היה עונה אותן הקדוש ברוך הוא‬
                                               ‫כהוגן‪ ,‬ומסייע את מעשיהם ועוזרם"‪ ,‬והיינו ששיטתם‬
‫אך הרי בגמרא בסנהדרין (דף ס"ה עמוד ב')‬         ‫היא שאין כל שמץ איסור בנחש מיקרי שהאדם‬
‫ישנם כמה אופנים של נחש שכלל לא הוחלט‬           ‫קובע לעצמו‪ ,‬ואיסור הניחוש אינו אלא בסוגי‬
‫מלכתחילה שהם יהוו אות וסימן ולמרות זאת‬         ‫ניחושים כלליים שהיו ידועים לאומות הקדמוניות‬
‫הגמרא אוסרת להסתמך עליהם מחמת איסור‬            ‫והם עסקו בהם מתוך אמונה שיש ביכולת אותם‬
‫ניחוש‪ ,‬וכגון 'צבי הפסיקו בדרך' שהוא נחש המורה‬
‫שלא להמשיך בדרך‪ ,‬והרי בנחש זה הוא כלל לא‬                                 ‫ניחושים להועיל להם‪.‬‬
‫העלה על דעתו לפגוש צבי על אם הדרך‪ ,‬אלא‬
‫שלאחר שצבי הפסיקו אז הוא ראה בזה אות וסימן‬        ‫המיוחד בנחש של אליעזר ויהונתן‬
‫לסוב על עקבותיו‪ ,‬ואם כדברי המאירי והרד"ק‬
‫והלחם משנה שהמסר של רב הוא שנחש שלא‬            ‫ובחולין דף צ"ה עמוד ב' "אמר רב‪ ,‬כל נחש‬
‫הוחלט עליו מלכתחילה אינו נחש אמין‪ ,‬אם כן מפני‬  ‫שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו‬
‫מה באופני הניחוש הנזכרים בגמרא בסנהדרין יש‬     ‫נחש"‪ ,‬ולשיטת הראב"ד מתפרשים דברי רב כהצגת‬
                                               ‫דוגמה לניחוש אמין שניתן להסתמך עליו‪ ,‬וצריך‬
                              ‫בהם משום נחש‪.‬‬    ‫לבאר מה ראה רב במקרים אלו שמפני כן הוא אמר‬

‫ויתכן שאכן באופנים אלו הנחש אינו אמין ולא‬                    ‫שניתן להציגם כדוגמא לנחש אמין‪.‬‬
‫נזכרו נחשים אלו בגמרא בכדי להורות לנו שניתן‬
‫להסתמך על נחשים אלו‪ ,‬אלא הגמרא מורה לנו‬                      ‫נחש אמין‬
‫שלמרות שאין אמינות לנחשים אלו עם זאת העוסק‬
‫בהם יעבור על איסור ניחוש‪ ,‬וזאת מפני שסוגי‬      ‫וביארו בזה המאירי (סנהדרין דף ס"ח עמוד‬
‫ניחושים אלו הינם ניחושים כלליים שהאומות‬        ‫א')‪ ,‬והרד"ק (שמואל א' י"ד ט')‪ ,‬והלחם משנה‬
‫הקדמוניות היו משתמשים בהם כניחוש‪ ,‬ולכן‬         ‫(הלכות עבודה זרה פרק י"א הלכה ד')‪ ,‬שההדגש‬
‫התורה אסרה להתעסק בזה למרות שבאמת נחשים‬        ‫של רב הוא שנחש אמין זה רק כאשר מלכתחילה‬
‫אלו אינם נחשים אמינים מכיוון שלא הוחלט עליהם‬   ‫בטרם התרחש הנחש נקבע כי תוצאותיו של הנחש‬
‫מלכתחילה‪ ,‬אך ביאור זה הינו דחוק כי קשה לומר‬    ‫יהוו כאות על העתידות‪ ,‬וכאליעזר שקבע שהנערה‬
                                               ‫שתאמר לו 'שתה וגם לגמלך אשקה' היא הנערה‬
          ‫שהניחושים המקצועיים לא היו אמינים‪.‬‬   ‫המיועדת ליצחק‪ ,‬וכיהונתן שבטרם הופיע בפני‬
                                               ‫הפלישתים הוא החליט שאם הם יאמרו לו 'עלו‬
‫אלא נראה שביאור הדברים הוא שאדרבה‬              ‫עלינו' אז הוא יראה בזה אות שעליהם להילחם‬
‫המגבלה של רב שרק כאשר הוחלט מלכתחילה‬           ‫מידית בפלישתים‪ ,‬ובמקרים מסוג זה שאדם הציב‬
‫על הנחש אז הנחש אמין‪ ,‬התניה זו היא רק בנחשים‬   ‫את האות בטרם הוא התרחש‪ ,‬רק אז נחש זה הוא‬
‫שאדם ממציא לעצמו באופן אקראי כי נחשים אלו‬      ‫ניחוש אמין שניתן להסתמך עליו‪ ,‬אבל אם רק אחר‬
‫אינם אמינים אלא כאשר הוחלט עליהם מראש‪,‬‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73