Page 67 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת שחנ אל יכ משה סז‬

‫הרמ"א שלא לעשות סוג כזה של נחש אלא לבטוח‬ ‫לעשות לו סימן בדבר שיבא לעתיד כמו שעשה‬
‫בבורא עולם שיאיר את עיניו ויכוונו בדרך הראויה‪,‬‬ ‫אליעזר עבד אברהם או יהונתן‪ ,‬ויש אוסרים‪ ,‬וההולך‬
‫ובזכות הביטחון בה' יתקיים בו הפסוק "והבוטח בה'‬ ‫בתום ובוטח בה' חסד יסובבנו"‪ ,‬כלומר שמאחר‬
‫ודבר זה שנוי במחלוקת בין הראשונים לכן ממליץ‬
‫חסד יסובבנו" (תהילים ל"ב י')‪.‬‬

‫שיטת הראב"ד‬ ‫עלה ג'‬

‫בך‪ ...‬ומנחש"‪ ,‬מעתה יתכן שרק הרמב"ם ושאר‬ ‫בעלה ב' הובאה שיטתו של הראב"ד [ושאר‬
‫הראשונים העומדים בשיטתו סבורים ששני סוגי‬ ‫הראשונים העומדים בשיטתו] החולקים על הרמב"ם‬
‫הנחש האמורים כלולים באיסור ניחוש‪ ,‬אבל הראב"ד‬ ‫וסוברים שלא היה כל איסור בנחש שעשו אליעזר‬
‫ושאר הראשונים העומדים בשיטתו סבורים שרק‬ ‫ויהונתן‪ ,‬ורב שאמר שכל נחש שאינו כנחש של‬
‫הנחשים המקצועיים כלולים באיסור ניחוש‪ ,‬אבל‬ ‫אליעזר ויהונתן אינו נחש (חולין דף צ"ה עמוד ב')‬
‫נחש מיקרי שהאדם קובע לעצמו אינו כלול באיסור‬ ‫אין כוונתו להביא את המקרים הללו כדוגמא לאיסור‬
‫נחש‪ ,‬ולכן סבור הראב"ד שהנחש שאליעזר ויהונתן‬ ‫נחש‪ ,‬מאחר שרב כלל איננו עוסק בשאלת האסור‬
‫עשו לא נכלל באיסור ניחוש‪ ,‬כי הרי לא היה זה‬ ‫והמותר בניחוש‪ ,‬אלא רב מביא את המקרים הללו‬
‫נחש מקצועי‪ ,‬אלא שהם קבעו לעצמם אות וסימן‬ ‫כדוגמאות לניחוש שמההיבט המקצועי הם אמינים‬
‫בכדי לקבל הכרעה בהתלבטותם‪ ,‬שאליעזר שם‬
‫לעצמו אות וסימן שהנערה שתאמר לו 'שתה וגם‬ ‫ואפשר להסתמך עליהם‪.‬‬
‫לגמלך אשקה' היא הנערה הראויה ליצחק‪ ,‬ויהונתן‬
‫הציב לעצמו לסימן שאם הפלישתים יאמרו לו 'עלו‬ ‫אך לא התבאר בדברי הראב"ד במה שונים‬
‫עלינו' יהיה זה אות לעלות ולהילחם עמם‪ ,‬ומאחר‬ ‫ניחושים אלו שאינם כלולים באיסור ניחוש משאר‬
‫וניחושים אלו הינם ניחושים מקריים שהאדם הוגה‬ ‫הניחושים שנאסרו‪ ,‬ומפרשי הרמב"ם לא טרחו‬
‫לעצמו לכן לא היה במעשיהם משום איסור ניחוש‪.‬‬ ‫להסביר זאת פרט ללחם משנה שכתב "שודאי לענין‬
‫איסורא אינו אסור אלא כמו פיתי נפלה מפי וכיוצא‬
‫והדברים מבוארים במאירי (סנהדרין דף ס"ח‬ ‫בדברים הנזכרים בברייתא‪ ,‬אבל אלו מותרים"‪ ,‬אך‬
‫עמוד א') שכתב "כללו של דבר כל שהוא סימן‬ ‫הוא לא ביאר במה השתנו אלו מאלו‪ ,‬וננסה לבאר‬
‫שהוא מניחו לעצמו ואינו נחש קדום וכללי לכל‪ ,‬אף‬
‫על פי שעושה או נמנע מעשות על פי אותו הנחש‬ ‫את שיטתם‪.‬‬
‫הרי זה מותר וזהו נחש אליעזר עבד אברהם ויונתן בן‬
‫שאול"‪ ,‬וכעין זה ברד"ק (שמואל א' י"ד ט') "הנה‬ ‫בעלה א' התבאר שישנם שני סוגי ניחוש‪,‬‬
‫אלו הדברים וכיוצא בהן שנהגו בהן בעלי הדעות‬ ‫נחש שהאדם קובע לעצמו באופן מיקרי‪ ,‬ונחשים‬
‫הרעות וקבעום חוקו מנהג עליהם וחושבים כיהם‬ ‫מקצועיים שהיו בקיאים בהם המומחים בתחום‬
‫המטיבים והמריעים זה הוא שאסרה התורה‪ ,‬אבל‬ ‫הנחש‪ ,‬וראינו שהרמב"ם אוסר את שני סוגי הנחש‪,‬‬
‫וכביאור הערוך לנר שהנחש שהאדם קובע לעצמו‬
‫נלמד מהפסוק "לא תנחשו"‪ ,‬ואילו הנחש המקצועי‬
‫נלמד מהפסוקים של נביאי המיסטיקה "לא יהיה‬