Page 62 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 62
משה 'ח ףנע ' -ג גשרי מתנת סב
את השעה הראויה ,אמר רבי יהושע בן לוי שמה והחתם סופר קיבל שדר משמים שהוא הבין ממנו
שהוא נמנם ומחמת זאת הוא הפסיד את השעה למשוך את ידו מההיתר לכן הוא לא מעוניין לשאת
הראויה לקלל ,אין זה אלא אות מן השמים שלא באחריות על הפסיקה ,וכמבואר בסנהדרין (דף
ינסה לקלל את האפיקורס בכדי שיענישו אותו ז' עמוד ב') שכל השותפים להיתר נושאים יחדיו
משמים ,אלא שיניח לבית דין של מעלה להחליט באחריות על ההיתר ,וממילא הם מפחיתים זה מזה
בעונש אם חלילה יורו שלא כדין ,והרי זה 'כשיבא
אימתי להעניש את האפיקורס. מכשורא' כלומר כמו קורה שנטחנת לנסורת דקה
ומתחלקת בין כולם ,כך גם העונש על הכישלון
גם ממקרה זה אנו למדים שיש אופנים שבהם בפסיקה מתחלק בין כולם ,ולכן ביקש החתם סופר
מותר להסתמך על איתות משמים ולראות בזה
סיבה לביטול תכניות ,וכמו רבי יהושע בן לוי שלא שלא ימנו אותו בין המתירים]".
הוציא את מחשבתו לקלל את האפיקורס לפועל
מחמת האות והשדר שקיבל משמים שיחדל מזה, רואים אנו מדבריו של החתם סופר שהוא
הסתמך על השדר שקיבל משמים להחליט שלא
וננסה להתחקות אחר הלכה זו משורשה. להיות שותף בהיתר העגונה ,ומכיוון שאנו רואים
שהחתם סופר עשה כן אם כן בוודאי שאין זה
גכג בכלל איסור התורה "לא תנחשו" ,אלא שעלינו
להעמיק חקר בסוגיא בכדי להבין מה נכלל באיסור
כי לא נחש ביעקב לא תנחשו ומה לא נכלל בזה ,והאם ניתן להקיש
וללמוד מהמקרה של החתם סופר למקרה שארע
ובטרם נצטט את המקורות לאיסור ניחוש
נקדים לראות את מעלותיו הגדולות של מי שאינו עם משפחתו של ר' יואב.
מנחש וכמו שכתוב בתורה שאף בלעם ראה לנכון
לשבח בזה את עם ישראל באומרו "כי לא נחש בגמרא בעבודה זרה (דף ד' עמוד ב') מסופר
ביעקב" (במדבר כ"ג כ"ג) ,וכפי שפירש שם רש"י על אחד מהאפיקורסים שהיה מטריד את רבי
שמפני כן הם ראויים לברכה ולא לקללה ,ובספורנו יהושע בן לוי בשאלותיו ,ורבי יהושע בן לוי
על אתר הוסיף ודייק מפסוקי התורה שמפני מעלה רצה להיפטר ממנו ולכן הוא רצה לקללו בשעה
זו אף זכו ישראל להיגאל משעבוד מצרים ,וכה שמידת הדין שולטת בעולם ובכך יהיה תוקף
גדולה מעלתם של ישראל מפני זאת ,עד שבאבן לקללתו והאפיקורס יבוא על עונשו ,ורבי יהושע
עזרא שם כתב שלאחר שבלעם נתוודע למעלתם בן לוי קיבל מרבותיו שכאשר הכרבולת של
של ישראל שהם אינם מתעסקים עם ניחושים הוא התרנגולת מחווירה אות היא שעתה הוא הזמן
שמידת הדין שלטת בעולם ,ולכן בכדי לכוון את
נלאה מלנסות עוד לקלל את ישראל. השעה הראויה הוא שם על יד מיטתו תרנגולת
והוא ישב והתבונן בתרנגולת אימתי כרבולתה
ובנדרים (דף ל"ב עמוד א') "תניא הבה בריה תחוויר ואז הוא יקלל את האפיקורס ,אך בעוד
דרבי זירא כל אדם שאינו מנח שמכניסים אותו שרבי יהושע בן לוי יושב ועוקב אחר הכרבולת
במחיצה שאפילו מלאכי השרת אין יכולים להיכנס של התרנגולת לפתע הוא נמנם ,ובכך הוא הפסיד
בתוכה שנאמר כי לא נחש ביעקב" ,הוי אומר שכל
מי שאינו מתעסק עם ניחוש מעלתו כה גדולה שהיא
יתירה על מעלתם של מלאכי השרת ,ולכן לעתיד