Page 61 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 61

‫מתנת שחנ אל יכ משה סא‬

            ‫התורה "לא תנחשו" (ויקרא י"ט כ"ו)‪ ,‬והרב הבטיח לר'‬
            ‫יואב שהלילה הוא יעיין בסוגיא בכדי לוודא האם אכן ר'‬

                                   ‫יואב נכשל ועבר על איסור תורה‪.‬‬

‫מקרה זה שאירע עם ר' יואב ומשפחתו אינה סיטואציה נדירה‪ ,‬וישנם אנשים רבים‬
‫שכאשר הם מצויים בלבטים וקשה להם לקבל הכרעה‪ ,‬הם שמים לעצמם איזה אות‬
‫וסימן שאם יארע כך הם יראו בזה הוראה שמימית להוציא את מחשבתם לפועל‪ ,‬ואם‬
‫לאו הם ימשכו את ידיהם מזה‪ ,‬ויש אנשים שאם לאחר שהם התחילו להתעסק עם‬
‫דבר מסוים כגון לרכוש דירה או בעסקי שידוכים ויש להם בזה איזה קושי או עיכוב‬
‫הם רואים בכך איתות משמים לחדול מעיסוקם‪ ,‬ופעמים שאמנם המניע להחלטה‬
‫למשוך את ידם מעיסוקם לא היתה רק בגלל האיתות שקיבלו משמים אך לקבלת‬
‫השדר משמים היה משקל רב להחלטתם‪ ,‬ובדברים דלהלן ננסה לבחון מהמקורות‬

                                                ‫את צדדי האיסור וההיתר שבכגון זאת‪.‬‬

‫דלא מסתייעא מילתא‪[ ,‬כלומר יש דברים בגו שאין‬       ‫מעשה שהובא לפני החתם סופר שאלה‬
‫לי סיוע ממרומים בכתיבת הפסיקה ההלכתית]‪ ,‬על‬        ‫אודות היתר עגונה ומיד כאשר הוצגה לפניו‬
‫כן קיבלתי עלי בקבלה גמורה שלא לסמוך בענין זה‬      ‫השאלה עלתה במחשבתו להתיר העגונה מכמה‬
‫עלי דידי‪[ ,‬ומפני כן החליט החתם סופר שהוא לא‬       ‫טעמים‪ ,‬אך כאשר הוא התיישב לכתוב את פסק‬
‫יהיה שותף בקבלת ההחלטה להתיר את העגונה]‪,‬‬          ‫ההלכה אירעו לו כמה טרדות והוא נאלץ לדחות‬
‫וכאילו לא נאמרו הדברים הנ"ל מפי כלל‪ ,‬ואינני מונע‬  ‫את כתיבת הנימוקים לפסיקה להזדמנות אחרת‪,‬‬
‫דברי תורה ואני שולח למעלתכם יראו ויעיין דרוש‬      ‫וכאשר התיישב שוב לכתוב חזרו וצצו לו טרדות‬
‫וקבל שכר‪ ,‬אבל למעשה יעשו הם לפי הכרעתם או‬         ‫ועיכובים שונים עד שחלפו למעלה מעשרה‬
‫מטעמא דידי או משארי טעמא‪[ ,‬ושליחת הנימוקים‬        ‫שבועות עד להשלמת מלאכת כתיבת הפסיקה‬
‫להיתר אינם בכדי שהם יצרפו את החתם סופר‬            ‫ההלכתית‪ ,‬עיכובים אלו הדליקו אצל החתם‬
‫לרשימת המתירים‪ ,‬אלא מטרת שליחת הנימוקים‬           ‫סופר נורה אדומה שמא מן השמים מעכבים‬
‫להיתר היתה רק בכדי ששאר הרבנים יעיינו בתוכן‬       ‫אותו מלהתיר את העגונה‪ ,‬ולכן בסיום תשובתו‬
‫הדברים וילמדו מזה את צדדי ההיתר‪ ,‬ויחליטו כפי‬      ‫ההלכתית [שהודפסה בשו"ת חתם סופר אבן‬

         ‫הבנתם האם להתיר את העגונה או לאו]‪.‬‬            ‫העזר חלק א' תשובה פ'] הוא הוסיף וכתב‪:‬‬

‫[ומסיים החתם סופר את דבריו ומבקש]אך‬               ‫"אך היות כי כל הדברים האלה וכל החיזיון הזה‬
‫לא יסמכו עלי כלל ואפילו שיבא מכשורי לא בעינא‪,‬‬     ‫כבר עלה על רעיוני משעה ראשונה‪ ,‬ומשמים עיכבוני‬
‫[כלומר שלא ימנו כלל את החתם סופר בכלל‬             ‫בכתיבת תשובה זו יותר מערך עשר שבועות‪ ,‬וכתבתי‬
‫המתירים אלא אם הם יחליטו להתיר יעשו זאת‬           ‫מעט שוב הקיפוני טרדין ונתעכב יום וימים ועשרה‬
‫מדעתם ועליהם בלבד תוטל האחריות‪ ,‬כי מאחר‬           ‫ימים וכן כמה פעמים עד שאמרתי הלא דבר הוא‬
   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66