Page 61 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 61
מתנת שחנ אל יכ משה סא
התורה "לא תנחשו" (ויקרא י"ט כ"ו) ,והרב הבטיח לר'
יואב שהלילה הוא יעיין בסוגיא בכדי לוודא האם אכן ר'
יואב נכשל ועבר על איסור תורה.
מקרה זה שאירע עם ר' יואב ומשפחתו אינה סיטואציה נדירה ,וישנם אנשים רבים
שכאשר הם מצויים בלבטים וקשה להם לקבל הכרעה ,הם שמים לעצמם איזה אות
וסימן שאם יארע כך הם יראו בזה הוראה שמימית להוציא את מחשבתם לפועל ,ואם
לאו הם ימשכו את ידיהם מזה ,ויש אנשים שאם לאחר שהם התחילו להתעסק עם
דבר מסוים כגון לרכוש דירה או בעסקי שידוכים ויש להם בזה איזה קושי או עיכוב
הם רואים בכך איתות משמים לחדול מעיסוקם ,ופעמים שאמנם המניע להחלטה
למשוך את ידם מעיסוקם לא היתה רק בגלל האיתות שקיבלו משמים אך לקבלת
השדר משמים היה משקל רב להחלטתם ,ובדברים דלהלן ננסה לבחון מהמקורות
את צדדי האיסור וההיתר שבכגון זאת.
דלא מסתייעא מילתא[ ,כלומר יש דברים בגו שאין מעשה שהובא לפני החתם סופר שאלה
לי סיוע ממרומים בכתיבת הפסיקה ההלכתית] ,על אודות היתר עגונה ומיד כאשר הוצגה לפניו
כן קיבלתי עלי בקבלה גמורה שלא לסמוך בענין זה השאלה עלתה במחשבתו להתיר העגונה מכמה
עלי דידי[ ,ומפני כן החליט החתם סופר שהוא לא טעמים ,אך כאשר הוא התיישב לכתוב את פסק
יהיה שותף בקבלת ההחלטה להתיר את העגונה], ההלכה אירעו לו כמה טרדות והוא נאלץ לדחות
וכאילו לא נאמרו הדברים הנ"ל מפי כלל ,ואינני מונע את כתיבת הנימוקים לפסיקה להזדמנות אחרת,
דברי תורה ואני שולח למעלתכם יראו ויעיין דרוש וכאשר התיישב שוב לכתוב חזרו וצצו לו טרדות
וקבל שכר ,אבל למעשה יעשו הם לפי הכרעתם או ועיכובים שונים עד שחלפו למעלה מעשרה
מטעמא דידי או משארי טעמא[ ,ושליחת הנימוקים שבועות עד להשלמת מלאכת כתיבת הפסיקה
להיתר אינם בכדי שהם יצרפו את החתם סופר ההלכתית ,עיכובים אלו הדליקו אצל החתם
לרשימת המתירים ,אלא מטרת שליחת הנימוקים סופר נורה אדומה שמא מן השמים מעכבים
להיתר היתה רק בכדי ששאר הרבנים יעיינו בתוכן אותו מלהתיר את העגונה ,ולכן בסיום תשובתו
הדברים וילמדו מזה את צדדי ההיתר ,ויחליטו כפי ההלכתית [שהודפסה בשו"ת חתם סופר אבן
הבנתם האם להתיר את העגונה או לאו]. העזר חלק א' תשובה פ'] הוא הוסיף וכתב:
[ומסיים החתם סופר את דבריו ומבקש]אך "אך היות כי כל הדברים האלה וכל החיזיון הזה
לא יסמכו עלי כלל ואפילו שיבא מכשורי לא בעינא, כבר עלה על רעיוני משעה ראשונה ,ומשמים עיכבוני
[כלומר שלא ימנו כלל את החתם סופר בכלל בכתיבת תשובה זו יותר מערך עשר שבועות ,וכתבתי
המתירים אלא אם הם יחליטו להתיר יעשו זאת מעט שוב הקיפוני טרדין ונתעכב יום וימים ועשרה
מדעתם ועליהם בלבד תוטל האחריות ,כי מאחר ימים וכן כמה פעמים עד שאמרתי הלא דבר הוא