Page 38 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ח ףנע ‪' -‬א גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫לח‬

‫שונה‪ ,‬מה שאומר שאין בדבריהם סרך אמת אלא‬ ‫שהם עושים לצורך כך]‪ ,‬והנה מהם מי שיכה במטה‬
‫הכול זה רק דמיון פורה]"‪.‬‬ ‫אשר בידו בארץ הכאות תכופות ויזעק זעקות משונות‬
‫ויעזוב מחשבות ויביט לארץ זמן ארוך עד שימצאהו‬
‫ההפסד המגיע מזה גדול מאד‬ ‫כמו עניני חולי הנופל ויספר מה שעתיד להיות‪ ,‬וכבר‬
‫ראיתי זה פעמים בסוף המערב‪ ,‬ומהם מי שישטח‬
‫ובמצות לא תעשה ל"ב הוסיף הרמב"ם וכתב‬ ‫החול ויעמיד בו תמונות‪ ,‬וזה הרבה מפורסם במערב‪,‬‬
‫אודות המעוננים "וההפסד המגיע מזה גדול‪ ,‬כי כן‬ ‫ומהם מי שישליך אבנים דקות ביריעה מעור ויאריך‬
‫ציור העניינים הנמנעים תכלית המניעה אפשרית אצל‬ ‫לעיין בהם ואחר כך יספר דברים‪ ,‬וזה ידוע ומפורסם‬
‫הסכלים והנשים והקטנים רע מאד‪ ,‬ויפסיד שכלם‬ ‫בכל מקום שהלכתי בו‪ ,‬ומהם מי שישליך אזור עור‬
‫וישיבם להאמין הנמנע והיותו אפשר שיהיה‪,‬והבן זה"‪,‬‬
‫כלומר שהנזק הגדול מנבואותיהם של המיסטיקאים‬ ‫ארוך בארץ ויסתכל בו ויודיע הנסתרות‪.‬‬
‫הוא מחמת שפשוטי העם והנשים והילדים עלולים‬
‫לילך שבי אחר כזביהם ולתת אימון בחזיונותיהם‪,‬‬ ‫והכוונה בכל זה היא להניע את כוח הדמיוני בו‪,‬‬
‫ותופעה זו הינה גרועה מאד ועלול להיגרר ממנה‬ ‫לא שאותו הפועל בעצמותו יעשה דבר או יורה על‬
‫דבר זה‪[ ,‬כלומר כל כוחם של הקוסמים למיניהם‬
‫נזקים גדולים‪.‬‬ ‫אינו אלא לנחש מה העתיד‪ ,‬ואין להם כל יכולת‬
‫ממשית לשלוט על ההתרחשויות]‪ ,‬ובזה טעו ההמון‬
‫ולשיטת הרמב"ם הדבר ברור ופשוט שאין כל‬ ‫כי הם בעבור שיצדקו להם קצת הספורים יחשבו‬
‫סיבה להתיר זאת בימינו‪ ,‬כי אמנם בימינו אין כל כוח‬ ‫שפעולות האלו יורו על מה שיהיה [דהיינו שלמרות‬
‫למכשפים אך כך גם היה מאז ומקדם והכל היה דמיון‬ ‫שאין כל ממשיות בתעלוליהם של הקוסמים אבל‬
‫פורה‪ ,‬ולמרות זאת התורה אסרה זאת מפני הטעות‬ ‫מאחר ולפעמים שפר מזלם והם הצליחו באמצעות‬
‫של חלשי הדעת‪ ,‬ואם כן מצד המכשפים הרי אין כל‬ ‫דמיונותיהם לחזות את העתידות לכן אנשים‬
‫חילוק בין הימים הקדמונים לימינו‪ ,‬ומצד האנשים‬ ‫רדודים טועים וחושבים שיש למדמיינים הללו כוח‬
‫שעלולים לטעות בהם הרי מאז ולתמיד ישנם אנשים‬ ‫נבואי]‪ ,‬והגיע בהם הענין בזה הטעות עד שיחשבו‬
‫חלשי הדעת הממהרים להתפתות אחרי כל דבר‬ ‫שקצת אותן הפעולות סבת מה שיהיה‪[ ,‬וטעות‬
‫הנודף ממנו ריח של מיסטיקה‪ ,‬ואדרבה ככל שיש‬ ‫גוררת טעות עד שהאנשים טועים לחשוב שיש‬
‫ירידת הדורות מסתבר שתופעה זו הולכת ומעצימה‪,‬‬ ‫לקוסמים הללו שליטה על כוחות הטבע‪ ,‬ויש להם‬
‫כך שלשיטת הרמב"ם אין כל סיבה לחדש ולומר‬ ‫את היכולת לשלוט על העתיד ולעצב אותו כפי‬

‫שבימינו יהיה מותר לשאול במכשפים‪.‬‬ ‫רצונם]‪...‬‬

‫מכחישים פמליא של מעלה‬ ‫ולכן לא ישתוו שני בני אדם באמיתת הודעת‬
‫הנסתר ואם השתוו בידיעה במשפט‪[ ,‬והרמב"ם‬
‫אמנם הסוברים שבזמנינו מותר להישאל‬ ‫מביא ראיה חותכת לגישתו שכל החזיונות הללו‬
‫במכשפים מפני שכיום אין כישוף בעולם אלא‬ ‫הם רק דמיון פורה ותו לא‪ ,‬כי הרי בדברים שכליים‬
‫הכל הבל‪ ,‬דבריהם תואמים את השיטה הרווחת‬ ‫יימצא פעמים רבות ששנים יגיעו לאותה מסקנה‪,‬‬
‫בקדמונים שאכן הקדוש ברוך הוא טבע בעולם‬ ‫ואילו בהקשר לחיזוי העתיד לכל אחד יש תחזית‬
‫כוחות מיסטיים שביכולתם לחזות את העתידות‬