Page 34 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 34

‫משה‬  ‫'ח ףנע ‪' -‬א גשרי‬                          ‫מתנת‬  ‫לד‬

‫כשפים)‪ ,‬ששם מבאר רש"י את הצורך שיש לחכמי‬       ‫והתעטפו בהן ונכנסו‪ ,‬ואחז כל אחד את אחת מהן‬
‫הסנהדרין להיות בקיאים בכישוף בכדי "להמית‬                 ‫והגביהה‪ ,‬ויכלו להם והוציאום ותלאום‪.‬‬
‫מכשפים הבוטחים בכשפיהם להינצל מידי בית‬
‫דין"‪ ,‬והיינו שהמכשפים בוטחים בכישופיהם ואינם‬   ‫ורואים אנו ממעשה זה שבכדי להצליח ללכוד‬
‫מפחדים כלל מבית הדין באומרם שהם יצליחו‬         ‫את המכשפים ולעשות בהם דין יש צורך להיות בקי‬
‫להתגונן מהבית דין באמצעות הכשפים‪ ,‬אך כאשר‬      ‫בכשפים‪ ,‬ורק כך הצליח שמעון בן שטח ללכוד את‬
‫חכמי הסנהדרין יהיו בקיאים בכשפים יהיה להם את‬   ‫שמונים המכשפות‪ ,‬ומפני כן כחלק מהקריטריונים‬
‫היכולת לשלוט עליהם ולנטרל את כישופיהם‪ ,‬ובכך‬    ‫להיות מבין חכמי הסנהדרין צריך גם להיות בקי‬
‫יוכלו למצות עמם את הדין‪ ,‬וביאורו של רש"י תואם‬
                                                                                    ‫בכשפים‪.‬‬
                             ‫לדברי המהרש"ל‪.‬‬
                                                        ‫לדון את המכשפים‬
          ‫אכילת ירק קשור‬
                                               ‫אמנם ברמב"ם (הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה‬
‫והמהרש"ל מציין הוכחה נוספת לדבריו שאין‬         ‫א') נראה שהסנהדרין היו צריכים להיות בקיאים‬
‫איסור להתעסק עם כשפים כנגד כשפים מדברי‬         ‫בכשפים בכדי שיהיה להם את היכולת לשפוט‬
‫הגמרא בחולין (דף ק"ה עמוד ב') "ואמר אביי מריש‬  ‫את מעשיהם של המכשפים‪ ,‬כי הרי אם הם לא היו‬
‫הוה אמינא האי דלא אכלי ירקא מכישא דאסר גינאה‪,‬‬  ‫בקיאים בכישוף אם כן הם לא ידעו לקבוע האם‬
‫משום דמיחזי כרעבתנותא‪[ ,‬אביי אומר שבתחילה‬      ‫האדם שהובא לפניהם לדין אכן מכשף הוא או‬
‫הוא סבר שאם יש ירק הנמצא בתוך חבילת ירקות‬      ‫שהוא כלל לא עסק בכשפים‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ם‬
‫שקשרה הירקן‪ ,‬הטעם שאין ראוי ליטול מחבילה‬       ‫"אין מעמידים בסנהדרין בין בגדולה בין בקטנה אלא‬
‫זו ירק בשביל לאוכלו‪ ,‬מחמת שהעושה כן נראה‬       ‫אנשים חכמים ונבונים מופלגים בחכמת התורה‬
‫כרעבתן שאין לו את הסבלנות להמתין עד שהירקן‬     ‫בעלי דעה מרובה‪ ,‬ויודעים קצת משאר חכמות כגון‬
‫יפתח את החבילה של הירקות‪ ,‬ולכן הוא חוטף ירק‬    ‫רפואות וחשבון ותקופות ומזלות ואצטגנינות ודרכי‬
‫מהחבילה בעודה קשורה]‪ ,‬אמר לי מר משום דקשי‬      ‫המעוננים והקוסמים והמכשפים והבלי עבודה‬
‫לכשפים‪[ ,‬אבל רבה הסביר לו שאין זאת הסיבה‬       ‫זרה וכיוצא באלו‪ ,‬כדי שיהיו יודעים לדון אותם"‪,‬‬
‫לכך אלא שהטעם שראוי להימנע מכך הוא מחמת‬        ‫ולדברי הרמב"ם אין כל מקור מדין זה לקביעתו של‬
                                               ‫המהרש"ל שמותר לעשות כישוף כנגד כישוף‪ ,‬כי‬
       ‫שהעושה כן יש כוח למכשפים לשלוט בו]‪.‬‬     ‫הרי הסנהדרין כלל לא השתמשו בפועל בכשפים‬
                                               ‫אלא רק היה להם צורך להבין בכשפים בכדי שיהיה‬
‫רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו קאזלי בארבא‪,‬‬       ‫להם את היכולת לשפוט את החשודים על הכשפים‬
‫[ובהקשר להסברו של רבה מספרת הגמרא על‬
‫רב חסדא ורבה בר רב הונא שהיו שטים בספינה]‪,‬‬                              ‫האם אכן מכשפים הם‪.‬‬
‫אמרה להו ההיא מטרוניתא אותבן בהדייכו‪[ ,‬ואשה‬
‫נוכריה חשובה אחת בקשה מהם להצטרף עמהם]‪,‬‬                     ‫דברי רש"י‬
‫לא אותבוה‪[ ,‬והם לא הסכימו שהיא תעלה לספינה]‪,‬‬
‫אמרה מלתא אסרתה לארבא‪[ ,‬וכשראתה זאת‬            ‫אך בפירוש הרמ"ך על דברי הרמב"ם ציין‬
                                               ‫לדברי רש"י בסנהדרין (דף י"ז עמוד א' ד"ה ובעלי‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39