Page 36 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 36
משה 'ח ףנע ' -א גשרי מתנת לו
כי כישוף כנגד כישוף איננו נכלל באיסור התורה, בה באדם שחלה מחמת הכשפים ,ובזה מותר
ומוכיח מכאן המהרש"ל כדבריו שאין איסור להתעסק עם כשפים כשאינם אלא ככשפים כנגד
להתעסק עם כשפים כשהם אינם אלא כשפים נגד כשפים ,ובאופן כזה מותר לא רק לשאול את
המכשפים אלא אף להתעסק עם הכשפים עצמם,
כשפים.
סוף דבר ,המהרש"ל מייסד ב' סברות להקל להתעסק עם כשפים כנגד כשפים:
א .מאחר והמכשפים מצליחים בדרך כלל לרפאות חולי שנהיה מחמת כשפים ,לכן לשיטת
הרמב"ן הסבור שאין איסור מוחלט להישאל אצל המכשפים ולדבריו מותר במקום הצורך
להישאל למכשפים ,אם כן ממילא יהיה מותר להישאל למכשפים בכדי למצוא מזור לחולי
שנהיה מחמת כשפים.
אך חידוש זה לא יועיל לשיטת הרמב"ם הסבור שיש איסור מוחלט להישאל למכשפים ,כי
לשיטתו אף אם יש תועלת בעיסוק עמם אין לזה כל היתר.
וכן היתר זה לא נצרך לפי הבית יוסף והב"ח שהכריעו להלכה כשיטת התרומת הדשן שיש
היתר בכל מקרה להישאל אצל המכשפים בעבור חולה.
ב .עוד מחדש המהרש"ל שאין כל איסור בעיסוק בכשפים כנגד כשפים ,וזאת מחמת שבמקרה זה
לא היהודי יזם את הדיאלוג עם המכשפים אלא להיפך כל מטרתו אינה אלא לנטרל את הנזק
שנגרם לו מחמתם.
וחידוש דין זה הינו אף לשיטת הרמב"ם שיש איסור מוחלט להישאל אצל המכשפים.
וכן חידוש זה הינו לא רק בהקשר להישאל אצל המכשפים אלא מחמת חידוש זה מותר אף
ליהודי בעצמו להתעסק בכשפים כשמטרתו אינה אלא לנטרל נזק שנעשה מחמת כשפים ,כך
שיהיה לחידוש זה השלכה מעשית אף לאלו הסבורים להלכה שמותר בכל מקרה להישאל אצל
המכשפים עבור חולה ,כי מחמת היתר זה יהיה מותר אף ליהודי עצמו להתעסק עם הכשפים
כשמטרתו היא רק בכדי לנטרל כשפים.
וכיסוד דברי המהרש"ל כבר כתב כן הרשב"א (תשובות הרשב"א חלק א' סימן תי"ג).
