Page 33 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 33
מתנת שחנ אל יכ משה לג
כל מטרתו אינה אלא לנטרל את ההיזק שהסבו לו מוחלט להתעסק עם כשפים וקסמים ושאר עיסוקי
הכשפים ,בכשפים נגד כשפים אין כל איסור. המיסטיקה הדומים להם ,אם כן אין כל היתר לעבור
על איסור התורה אם לא כשנשקפת סכנה לחולה,
ומפני כן חכמי הסנהדרין היו צריכים להיות והמתירים לא הורו היתר אלא כאשר המתעסק
בקיאים בכשפים ,בכדי שיהיה להם את היכולת במיסטיקה איננו יהודי והיהודי רק נעזר בו ,שבזה
למצות את הדין עם המכשפים באמצעות נטרול מאחר ולגוי אין איסור להתעסק עם מיסטיקה לכן
הכשפים שלהם ,והרי אין כל איסור להתעסק עם סבור התרומת הדשן שמותר להיעזר בגוי לצורך
הכשפים כשהמטרה בזה היא לנטרל את הכשפים. חולה ,אבל אף לשיטת התרומת הדשן אין כל היתר
שמונים מכשפות ליהודי עצמו להתעסק עם הכשפים.
ובהקשר לזה מן הראוי להביא מעשה מופלא אמנם לאחר שהמהרש"ל חידש שהעיסוק
שמוכיח את הצורך שיש לסנהדרין להיות בקיאים בכשפים בכדי לנטרל כשפים אינו נכלל באיסור
בכשפים בכדי להצליח ללכוד את המכשפים התורה להתעסק בכשפים ,אם כן אם יש אדם
ולעשות בהם דין ,מעשה המובא ברש"י (סנהדרין שנחלה מחמת כשפים יהיה מותר בכדי לרפאות
דף מ"ד עמוד ב') אודות אחד מן החכמים שנפטר אותו לא רק להישאל אצל המכשפים ,אלא אף יהיה
ולאחר פטירתו הוא התגלה בחלום לתלמידו ואמר מותר ליהודי לעשות בעצמו כשפים בכדי לנטרל
לו שבשמים יש תביעה גדולה כנגד שמעון בן שטח את הכשפים ,כי הרי המהרש"ל הסביר לנו שבמקרה
שאיננו עושה דין בשמונים נשים יהודיות שעושות שהיהודי לא יזם את הקשר עם המכשפים ,אלא כל
כשפים באשקלון ,למחר סיפר אותו תלמיד את מגמתו היא רק להסיר את הכשפים שדבקו בו בכגון
הדברים לשמעון בן שטח ,מיד כינס שמעון בן שטח
שמונים בחורים בעלי קומה והיה אותו היום יום זאת אין כל איסור להתעסק עם כשפים.
גשמים ,ונתן כד גדולה ביד כל אחד ואחד ,וקיפל
טלית בתוכם ,ואמר לתלמידיו היזהרו במכשפות כך שאמנם לשיטתם אין צורך בהיתרו של
שהן שמונים מכשפות ,ובשעה שתכנסו יגביה כל המהרש"ל לאופן שנשאלים למכשפים בעבור חולה
אחד מכם אחת מהן מן הארץ ומכיון שהגביהו אותן כי הרי בזה הם מתירים להישאל למכשפים בכל
מהארץ שוב אין להם את היכולת לעשות כשפים מקרה מחמת שיטת התרומת הדשן המתיר להישאל
וממילא הן לא ישלטו בכם ,ואם לאו לא נוכל להם, אצל המכשפים לצורך חולה ,אך מכיון שהיתרו של
הלך לו שמעון בן שטח לטרקלין שלהם והניח התרומת הדשן אינו אלא להישאל אצל המכשפים
הבחורים מבחוץ ,אמרו לו המכשפות מי אתה ,אמר אך לא להתעסק בעצמו בכשפים שהוא איסור
להן מכשף אני ולנסותכם בכשפים באתי ,אמרו מוחלט ,אם כן בכגון זאת שיש צורך להתעסק עם
לו ומה כשפים בידך ,אמר להן יכולני להביא לכם הכשפים לצורך חולה לא נוכל להתיר זאת מחמת
שמונים בחורים עטופים בטליתות מנוגבות וזאת דברי התרומת הדשן ,אך בזה נוכל להסתמך על דברי
למרות שהיום הוא יום גשמים ,אמרו לו הנראה, המהרש"ל שמתיר את העיסוק בכשפים באם מטרתו
יצא לחוץ ורמז להם ,הוציאו הטליתות מן הכדים היא לנטרל כשפים ,כי התורה לא אסרה להשתמש
בכשפים אלא כשהיהודי הוא היוזם של הדיאלוג עם
המכשפים ,אבל כאשר הם רדפוהו והשיגוהו והוא