Page 32 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 32
משה 'ח ףנע ' -א גשרי מתנת לב
להסיר ממנו את הנזק שהם עשו לו ,אזי באופן כזה הרוח הרעה והכשפים שדבקו בו ,ולכן יש להתיר
שלא היהודי היה היוזם של הדיאלוג עם המכשפים באופן כזה להיעזר במכשפים לצורך הריפוי ,כי הרי
כפי שנתבאר דעת המהרש"ל היא שהציווי תמים
לא יהיה בזה איסור אף לשיטת הרמב"ם. תהיה עם ה' אלקיך איננו ציווי מוחלט ולכן במקום
הצורך יש להתיר זאת ,אלא שמאחר וכל ענייני
נמצא שהמהרש"ל מנמק את ההיתר להישאל המכשפים הינם הבל ולא יועילו לכן אין כל עילה
במכשפים לצורך חולה שנחלה באמצעות כשפים להתיר להישאל אצל המכשפים ואפילו בעבור
בשני אופנים ,א .כי באופן כזה יש ביד המכשפים חולה כי הרי אין ביכולתם להועיל לו ,אך כל זאת
היכולת לעזור ,וכשיש צורך הרי לשיטת הרמב"ן דוקא בחולי קונבנציונלי ,שבזה לא תהיה כל תועלת
ניתן להתיר להישאל אצל המכשפים ,ב .זאת ועוד לשאול את המכשפים ,אבל בחולי שנוצר באמצעות
שכל איסור התורה להתעסק עם כשפים אינו אלא כישוף שבזה יש בכוחם של המכשפים לבטלו ,אם
כשהיהודי הוא היוזם של הדיאלוג עם המכשפים,
אבל אם הזיקה למכשפים היא רק בכדי לסלק נזק כן אין לאסור להישאל למכשפים אודותיו.
שנעשה באמצעות הכשפים ,אזי באופן כזה התורה
קשר בלתי רציונלי
לא אסרה את העיסוק בכשפים.
ומוסיף המהרש"ל ואומר שאף לדעת הרמב"ם
להלכה ולמעשה הסבור שמלבד הציווי של תמים תהיה עם ה' אלקיך
ישנו גם איסור לא תעשה להישאל למכשפים
ואמנם לשיטת הבית יוסף והב"ח הפוסקים והדומים להם ,ואם כן לדבריו לא יהיה כל היתר
שלא כמהרש"ל אלא כשיטת התרומת הדשן להישאל למכשפים אפילו בכדי למצוא מזור לחולי
המתיר בכל מקרה להישאל אצל המכשפים לצורך שנוצר באמצעות כישוף ,כי הרי יש כאן איסור לא
חולה ,אם כן לכאורה אין להם שימוש מעשי תעשה ואין כל עילה להתיר לעבור על איסור התורה
בהיתרו של המהרש"ל ,כי הרי הם פוסקים כתרומת אפילו במקום הצורך ,עם זאת טוען המהרש"ל שיש
הדשן שמתיר בכל מקרה להישאל לצורך חולה ולא להתיר להישאל למכשפים לצורך חולה שנחלה
רק בכישוף כנגד כישוף ,אבל האמת שבשימת לב באמצעות כשפים אף לשיטת הרמב"ם ,וזאת
נבין שבדברי המהרש"ל הללו כלול היתר שיהיה בו מחמת שההיגיון אומר שמאחר והטעם שהתורה
אסרה את העיסוק עם המכשפים הוא בכדי
שימוש לכל השיטות. שהיהודי יהיה דבוק בבוראו ולא יחפש מזור ותעלה
למצוקותיו על ידי כוחות מיסטיים זרים ,וכמפורש
וזאת מאחר וכל המחלוקת בין התרומת הדשן כן בתורה שהסבירה את האיסור להתעסק עם אישי
למהרש"ל היא רק כאשר הולכים להישאל אצל המיסטיקה בכדי ש"תמים תהיה עם ה' אלקיך",
מכשפים גויים בכדי שהמכשפים הגויים ימצאו על כן כל זאת דוקא אם היהודי הוא זה שיוזם את
מזור לחולי ,אבל לכל הדעות אין כל היתר שהיהודי הקשר עם המכשפים ודומיהם ,אבל אם היהודי לא
בעצמו יתעסק בכשפים ואפילו אם עושה כן לצורך היה מעוניין בכל קשר עמהם ואלא שהם רדפו אותו
חולה ,וזאת מאחר ולכל השיטות ישנו איסור מוחלט והשיגוהו והזיקו אותו ,והוא נצרך להם רק בכדי
להתעסק עם הכשפים ,וכמו שנאמר בחומש במדבר
"לא ימצא בך ...קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף",
(דברים י"ח י') ,ומכיון שהתורה אסרה באיסור