Page 27 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת שחנ אל יכ משה כז‬

‫על הרמב"ם (מצוה ח' ששכחה הרב) הוסיף וצירף‬ ‫הדשן שהתיר לחולה להישאל אצל המכשפים‪,‬‬
‫למניין המצוות גם את הציווי הזה‪ ,‬כך שאף שלשיטת‬ ‫והמהרש"ל משיג על דבריו וממוטט את יסודות‬
‫הרמב"ן אין כאן איסור לא תעשה אך הרי יש כאן‬ ‫ההיתר בהתבסס על דברי הרמב"ם (הלכות עבודה‬
‫ביטול מצות עשה‪ ,‬ואם כן גם בהסתמך על שיטת‬ ‫זרה פרק י"א הלכה ז') שמפורש שם שהשואל את‬
‫הרמב"ן לא ניתן להעניק היתר להישאל למכשפים‪,‬‬ ‫הקוסם עובר באיסור לא תעשה‪ ,‬ואם כן בוודאי‬
‫ומדוע התעלם המהרש"ל מדברי הרמב"ן בספר‬ ‫שאין כל היתר לחולה להישאל אצל המכשפים‪,‬‬
‫אלא אם כן הינו חולה שיש בו סכנה כי אז גם איסור‬
‫המצוות בהשגותיו על הרמב"ם‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫זה יהיה מותר מחמת פיקוח נפש‪ ,‬אבל בחולה שאין‬
‫בו סכנה אין כל היתר לעבור על איסור לא תעשה‬
‫הבל הבלים‬
‫לצורך ריפויו‪.‬‬
‫ואמנם המהרש"ל מסייג את דבריו וכותב‪ ,‬שאף‬
‫לשיטת הרמב"ן שאין בזה איסור מוחלט אין מן‬ ‫אך שוב מצא המהרש"ל שבתשובות הרמב"ן‬
‫הראוי להישאל אף לחולה‪ ,‬כי הרי הסיבה שהתורה‬ ‫(בתשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן תשובה‬
‫הורתה לנו שלא להישאל אצל המכשפים והדומים‬ ‫רפ"ג) כתוב כדברי התרומת הדשן שאין כל איסור‬
‫להם אלא “תמים תהיה עם ה’ אלקיך”‪ ,‬זאת מחמת‬ ‫להישאל אצל המכשפים‪ ,‬ואף שיש מצוות עשה‬
‫שדבריהם דברי הבלים וכזבים ודברי תעתועים‪,‬‬ ‫“תמים תהיה עם ה’ אלקיך”‪ ,‬אך מכיון שמצווה זאת‬
‫וכפי שכתב הרמב"ם (הלכות עבודה זרה סוף פרק‬ ‫איננה ציווי מוחלט וכמו שמוכח מזה שמצווה זו לא‬
‫י"א) "ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן‪ ...‬ומפני‬ ‫נמנתה במניין המצוות‪ ,‬על כן רק אדם בריא צריך‬
‫זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים‬ ‫לחוש לזה‪ ,‬אבל אינו מן הדין לאסור דבר שאינו‬
‫איסור מוחלט לנשאל אצל המכשפים מחמת חוליו‪.‬‬
‫תהיה עם ה' אלהיך''‪.‬‬
‫נמצא שביחס לאיסור לא תעשה המהרש"ל‬
‫ומאחר וכל דבריהם שקר וכזב ותוכנם תוהו‬ ‫הציג את ב' שיטות הראשונים שיטת הרמב"ם‬
‫והבל‪ ,‬אם כן אין ראוי להישאל ולחקור אצלם אחר‬ ‫שיש איסור לא תעשה גם לנשאל אצל שאר נביאי‬
‫המיסטיקה‪ ,‬ואילו הרמב"ן סבור שהאיסור הוא‬
‫העתידות אף בעבור חולה‪.‬‬ ‫רק לשאול באוב וידעוני‪ ,‬אך מאידך ביחס לביטול‬
‫מצוות עשה “תמים תהיה עם ה’ אלקיך” הציג‬
‫ענין רע הוא‬ ‫המהרש"ל רק את גישתו של הרמב"ם שלא מנה את‬
‫מצווה זו במניין המצוות‪ ,‬הווה אומר שציווי זה איננו‬
‫והגם שהרמב"ן (בתשובות הרשב"א המיוחסות‬ ‫ציווי מוחלט אלא דרש‪ ,‬ולכן מסקנתו של המהרש"ל‬
‫לרמב"ן תשובה רפ"ג) השיג בזה על הרמב"ם והוא‬ ‫הוא שבהסתמך על שיטתו של הרמב"ן ניתן להתיר‬
‫סבור שיש אמיתות בחכמת האצטגנינות "אלא‬
‫שהתורה אסרה את זה מחמת שפעמים הקדוש ברוך‬ ‫לשאול את המכשפים בשביל חולה‪.‬‬
‫הוא עושה נס ליראיו לבטל מהם גזירת הכוכבים‪ ,‬והם‬
‫מן הניסים הנסתרים שהם בדרך תשמישו של עולם‬ ‫ודברי המהרש"ל תמוהים לכאורה‪ ,‬כי אמנם‬
‫שכל התורה תלויה בהם‪ ,‬ולפיכך אין נשאלים בהם‬ ‫הרמב"ם לא מנה במניין המצוות את הציווי “תמים‬
‫אלא מהלך בתמימות שנאמר תמים תהיה עם ה'‬ ‫תהיה עם ה’ אלקיך”‪ ,‬אבל הרי הרמב"ן בהשגותיו‬
‫אלקיך‪ ,‬ואם רואה בהם דבר שלא כרצונו עושה מצוות‬