Page 27 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 27
מתנת שחנ אל יכ משה כז
על הרמב"ם (מצוה ח' ששכחה הרב) הוסיף וצירף הדשן שהתיר לחולה להישאל אצל המכשפים,
למניין המצוות גם את הציווי הזה ,כך שאף שלשיטת והמהרש"ל משיג על דבריו וממוטט את יסודות
הרמב"ן אין כאן איסור לא תעשה אך הרי יש כאן ההיתר בהתבסס על דברי הרמב"ם (הלכות עבודה
ביטול מצות עשה ,ואם כן גם בהסתמך על שיטת זרה פרק י"א הלכה ז') שמפורש שם שהשואל את
הרמב"ן לא ניתן להעניק היתר להישאל למכשפים, הקוסם עובר באיסור לא תעשה ,ואם כן בוודאי
ומדוע התעלם המהרש"ל מדברי הרמב"ן בספר שאין כל היתר לחולה להישאל אצל המכשפים,
אלא אם כן הינו חולה שיש בו סכנה כי אז גם איסור
המצוות בהשגותיו על הרמב"ם ,וצ"ע. זה יהיה מותר מחמת פיקוח נפש ,אבל בחולה שאין
בו סכנה אין כל היתר לעבור על איסור לא תעשה
הבל הבלים
לצורך ריפויו.
ואמנם המהרש"ל מסייג את דבריו וכותב ,שאף
לשיטת הרמב"ן שאין בזה איסור מוחלט אין מן אך שוב מצא המהרש"ל שבתשובות הרמב"ן
הראוי להישאל אף לחולה ,כי הרי הסיבה שהתורה (בתשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן תשובה
הורתה לנו שלא להישאל אצל המכשפים והדומים רפ"ג) כתוב כדברי התרומת הדשן שאין כל איסור
להם אלא “תמים תהיה עם ה’ אלקיך” ,זאת מחמת להישאל אצל המכשפים ,ואף שיש מצוות עשה
שדבריהם דברי הבלים וכזבים ודברי תעתועים, “תמים תהיה עם ה’ אלקיך” ,אך מכיון שמצווה זאת
וכפי שכתב הרמב"ם (הלכות עבודה זרה סוף פרק איננה ציווי מוחלט וכמו שמוכח מזה שמצווה זו לא
י"א) "ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן ...ומפני נמנתה במניין המצוות ,על כן רק אדם בריא צריך
זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים לחוש לזה ,אבל אינו מן הדין לאסור דבר שאינו
איסור מוחלט לנשאל אצל המכשפים מחמת חוליו.
תהיה עם ה' אלהיך''.
נמצא שביחס לאיסור לא תעשה המהרש"ל
ומאחר וכל דבריהם שקר וכזב ותוכנם תוהו הציג את ב' שיטות הראשונים שיטת הרמב"ם
והבל ,אם כן אין ראוי להישאל ולחקור אצלם אחר שיש איסור לא תעשה גם לנשאל אצל שאר נביאי
המיסטיקה ,ואילו הרמב"ן סבור שהאיסור הוא
העתידות אף בעבור חולה. רק לשאול באוב וידעוני ,אך מאידך ביחס לביטול
מצוות עשה “תמים תהיה עם ה’ אלקיך” הציג
ענין רע הוא המהרש"ל רק את גישתו של הרמב"ם שלא מנה את
מצווה זו במניין המצוות ,הווה אומר שציווי זה איננו
והגם שהרמב"ן (בתשובות הרשב"א המיוחסות ציווי מוחלט אלא דרש ,ולכן מסקנתו של המהרש"ל
לרמב"ן תשובה רפ"ג) השיג בזה על הרמב"ם והוא הוא שבהסתמך על שיטתו של הרמב"ן ניתן להתיר
סבור שיש אמיתות בחכמת האצטגנינות "אלא
שהתורה אסרה את זה מחמת שפעמים הקדוש ברוך לשאול את המכשפים בשביל חולה.
הוא עושה נס ליראיו לבטל מהם גזירת הכוכבים ,והם
מן הניסים הנסתרים שהם בדרך תשמישו של עולם ודברי המהרש"ל תמוהים לכאורה ,כי אמנם
שכל התורה תלויה בהם ,ולפיכך אין נשאלים בהם הרמב"ם לא מנה במניין המצוות את הציווי “תמים
אלא מהלך בתמימות שנאמר תמים תהיה עם ה' תהיה עם ה’ אלקיך” ,אבל הרי הרמב"ן בהשגותיו
אלקיך ,ואם רואה בהם דבר שלא כרצונו עושה מצוות