Page 26 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 26

‫משה‬  ‫'ח ףנע ‪' -‬א גשרי‬                           ‫מתנת‬  ‫כו‬

‫סוף דבר מסתבר שיהיה מותר להישאל אצל‬             ‫הוא באמצעות כשפים‪ ,‬לא יהיה כל היתר לעשות‬
‫המכשפים עבור חולה שיש בו סכנה‪ ,‬אבל יהיה אסור‬    ‫זאת כי הרי מחויבים למסור את הנפש על אביזרייהו‬
‫להישאל אצל המכשפים עבור חולה שאין נשקפת‬         ‫של עבודה זרה מחמת שיש לדבר זה זיקה לאיסור‬
‫לחייו כל סכנה‪ ,‬הן לשיטת הרמב"ם מחמת שיש בזה‬
‫איסור לא תעשה‪ ,‬והן לשיטת הרמב"ן מחמת שהוא‬                                ‫החמור של עבודה זרה‪.‬‬
‫מבטל בזה את ציווי התורה תמים תהיה עם ה' אלקיך‪.‬‬
                                                            ‫צדדי ההיתר‬
         ‫שיטת תרומת הדשן‬
                                                ‫אמנם דברים אלו אינם מוחלטים‪ ,‬ראשית כי‬
‫אך בספר תרומת הדשן (חלק ב' סימן צ"ו)‬            ‫אמנם בספר החינוך כתב שהעיסוק בכשפים יש בו‬
‫נשאל הגאון רבי ישראל איסרלאן האם מותר‬           ‫ניצוץ מעבודה זרה אך לא נמצא לדבר זה רמז בשאר‬
‫לחולה לדרוש במכשפים ובקסמים‪ ,‬ומסקנתו היא‬        ‫ספרי הראשונים והפוסקים‪ ,‬ומלבד זאת אין הדבר‬
‫להתיר זאת‪ ,‬כי אין בזה לא איסור לא תעשה ולא‬      ‫ברור שניצוץ עבודה זרה מוגדר כאביזרייהו של‬
‫ביטול מצוות עשה‪ ,‬והוא מבאר שאין בזה איסור לא‬    ‫עבודה זרה וכדבר שיש לו זיקה ושייכות לעבודה‬
‫תעשה כי איסור זה נאמר רק על הנשאל אצל בעלי‬      ‫זרה‪ ,‬כי יתכן ולא נתכוון החינוך להורות שהעיסוק‬
‫האוב והידעוני ולא על הנשאל אצל שאר האישיים‬      ‫בכישוף הוא מהדברים שיש להם שייכות לעבודה‬
‫הנזכרים שם בפרשה‪ ,‬ואף אין בזה ביטול לציווי‬      ‫זרה‪ ,‬אלא עיקר כוונתו לומר שיש בדבר סרך ופגם‬
‫התורה “תמים תהיה עם ה’ אלקיך” מכיון שמדברי‬      ‫של חיסרון באמונה‪ ,‬ולזה הוא מתכוון במטבע‬
‫הרמב"ם נראה שאין זה אלא דרש‪ ,‬ולכן יש להתיר‬
                                                                                  ‫הלשון ניצוץ‪.‬‬
                              ‫זאת במקום חולי‪.‬‬
                                                ‫ועוד שאף אם נחליט שאכן העיסוק בכשפים‬
‫כלומר שלענין איסור הלא תעשה סבר התרומת‬          ‫הינו בר זיקה לעבודה זרה ועל כן הוא נכלל‬
‫הדשן כשיטת הרמב"ן שהאיסור נאמר רק על‬            ‫באביזרייהו של עבודה זרה‪ ,‬אך הרי גם ההנחה‬
‫שואל אוב וידעוני ולא על המכשפים והמעוננים‬       ‫הזאת שמחויבים ליהרג ולא לעבור על כל דבר שיש‬
‫ושאר האישיים הנזכרים שם בתורה‪ ,‬ומאידך‬           ‫בו זיקה ושייכות לעבודה זרה איננה דבר מוסכם‪,‬‬
‫ביחס למצוות העשה סבר התרומת הדשן כשיטת‬          ‫אלא דבר זה שנוי במחלוקת גדולה בין הראשונים‪,‬‬
‫הרמב"ם שאין זה ציווי מוחלט‪ ,‬ושלא כשיטת‬          ‫[ובמנחת חינוך מצוה רצ"ו אות ט"ו האריך בשיטות‬

         ‫הרמב"ן שמנאה בכלל שאר מצוות עשה‪.‬‬                                      ‫הראשונים בזה]‪.‬‬

‫ולכן מסקנתו של התרומת הדשן היא להתיר‬            ‫ואכן להלן יובאו דבריהם של הפוסקים שדנו‬
      ‫לחולה להישאל אצל המכשפים והקוסמים‪.‬‬        ‫האם מותר לחולה להישאל אצל המכשפים‬
                                                ‫והדומים להם‪ ,‬אבל זאת היה מוסכם על דעת הכל‬
          ‫שיטת המהרש"ל‬                          ‫שאם מדובר בחולה שנשקפת סכנה לחייו לא‬
                                                ‫יהיה בזה איסור‪ ,‬והם לא שייכו כלל את ענין זה‬
‫אבל הגאון רבי שלמה לוריא (מהרש"ל) בספרו‬         ‫לאביזרייהו של עבודה זרה‪ ,‬ולא קבעו שההתעסקות‬
‫ים של שלמה (חולין פרק ח' סימן י"ג)‪ ,‬ובספרו‬      ‫עם המכשפים הינה בכלל העבירות שנצטווינו‬
‫שו"ת מהרש"ל (סימן ג') מביא את דברי התרומת‬
                                                                             ‫ליהרג ולא לעבור‪.‬‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31