Page 31 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 31

‫מתנת שחנ אל יכ משה לא‬

‫כישוף נגד כישוף‬                                  ‫עלה ה'‬

‫ולכן היה מותר לחכמי הסנהדרין לעשות כשפים‬         ‫בגמרא במנחות (דף ס"ה עמוד א') התפרשו‬
         ‫בכדי לנטרל את כשפיהם של המכשפים‪.‬‬        ‫הקריטריונים לבחירת חכמי הסנהדרין "אמר רבי‬
                                                 ‫יוחנן אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי חכמה‬
         ‫חולה מחמת כשפים‬                         ‫בעלי מראה בעלי קומה בעלי זקנה בעלי כשפים‬
                                                 ‫ויודעים שבעים לשון"‪ ,‬ההנמקה לקריטריונים אלו‬
‫ובדברינו לעיל (עלה ד') הובאה שיטתו של‬            ‫הינה מאד ברורה כי הרי חכמי הסנהדרין שהם‬
‫המהרש"ל האוסר להישאל למכשפים ואפילו‬              ‫הסמכות התורנית הגבוהה הינם האחראים הן‬
‫לצורך חולה‪ ,‬אם לא לחולה שיש בו סכנה שמשום‬        ‫על קבלת ההכרעות התורניות החשובות והן על‬
‫פיקוח נפש מותר להישאל עבורו אצל המכשפים‪,‬‬         ‫יישומם‪ ,‬ולכן בוודאי שיש צורך שחברי הסנהדרין‬
‫ונתבאר ששיטתו מבוססת על ב' הנחות‪ ,‬א‪ .‬שיטת‬        ‫יהיו אנשי חכמה ובעלי זקנה‪ ,‬ובכדי שדבריהם‬
‫הרמב"ם שיש בדבר זה איסור לא תעשה‪ .‬ב‪ .‬אף‬          ‫יהיו נשמעים הם צריכים גם להיות בעלי מראה‬
‫לשיטת הרמב"ן שאין בזה איסור לא תעשה‪ ,‬אך הרי‬      ‫סמכותי שחתתם מוטלת על הכל‪ ,‬אך דבר פלא‬
‫הנשאל למכשפים והדומים להם הוא מבטל את‬            ‫הוא בגין מה הם צריכים להיות בעלי כשפים‪ ,‬ומה‬
‫ציווי התורה "תמים תהיה עם ה’ אלקיך"‪ ,‬ואף שאין‬    ‫ענין כשפים לסנהדרין‪ ,‬ובפרט שמאחר והתורה‬
‫זה ציווי מוחלט‪ ,‬אך מכיון שבדרך כלל אין תועלת‬     ‫אוסרת את השימוש בכשפים אם כן מה תועלת‬
‫מהמכשפים וכל דבריהם הבל ורעות רוח‪ ,‬אם כן אין‬     ‫יש בכך שחכמי הסנהדרין יהיו בקיאים בכשפים‪.‬‬
‫כל עילה להישאל אצל המכשפים‪ ,‬ורק לצורך ריפוי‬
‫חולה שיש בו סכנה מותר להישאל אצל המכשפים‬         ‫ומבאר המהרש"ל שחכמי הסנהדרין היו‬
‫וזאת מכיון שבזה אפילו אם יש רק צד רחוק שימצא‬     ‫מוכרחים להיות בקיאים בכשפים כי הרי מחובתם‬
‫מזור לחוליו ניתן לעבור על איסור תורה בכדי להציל‬  ‫של הסנהדרין לדון את המכשפים‪ ,‬והרי אין ספק‬
                                                 ‫שכאשר ירצו הסנהדרין לדון את המכשפים ינסו‬
                                      ‫את חייו‪.‬‬   ‫המכשפים באמצעות כשפים למנוע מהסנהדרין‬
                                                 ‫לדון אותם‪ ,‬ולכן היה צורך שהסנהדרין יהיו‬
         ‫חלה מחמת כשפים‬                          ‫בקיאים בכשפים כך שיהיה להם את היכולת‬
                                                 ‫לנטרל את הכשפים של המכשפים‪ ,‬וכן מבואר‬
‫אמנם ישנו אופן שאף המהרש"ל מצדד להתיר‬
‫להישאל לצורך חולה‪ ,‬וזה אם מדובר בכישוף‬                 ‫בשו"ת הרשב"א (חלק א' תשובה תי"ג)‪.‬‬
‫שנועד לבטל כישוף‪ ,‬כלומר שאם החולי הגיע על‬
‫ידי מכשפים אזי באופן כזה מותר לפעול עם כישוף‬     ‫ומדברי הגמרא הללו מבסס המהרש"ל חידוש‬
‫בשביל להסיר ולבטל את החולי שבא מחמת כישוף‪.‬‬       ‫הלכתי‪ ,‬שאין איסור להתעסק עם כשפים כאשר‬
                                                 ‫העיסוק בכשפים אינו אלא ככשפים נגד כשפים‪,‬‬
‫והמהרש"ל מנמק את ההיתר לכך מחמת‬
‫שחולי שהגיע על ידי כישוף בדרך כלל מכשפים‬
‫יכולים לרפאות אותו על ידי שיסירו מהחולה את‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36