Page 35 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 35
מתנת שחנ אל יכ משה לה
מותר לעשות כשפים בכדי להציל את עצמו ,אלא האשה היא עשתה כישוף ומחמת זאת הספינה
רק כאשר הכשפים נועדו להציל עצמם מהמכשול לא יכלה לנוע] ,אמרו אינהו מילתא שריוה[ ,מיד
רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרו כישוף שהינו
כלומר ממכשול שנעשה באמצעות כשפים. כישוף נגד כישוף והם הצליחו לשחרר את הספינה
מעוגנה] ,אמרה להו מאי איעביד לכו ,דלא מקנח
אך רש"י שם מביא פירוש נוסף "איכא דאמרי לכו בחספא ,ולא קטיל לכו כינה אמנייכו ,ולא אכיל
שאמרו שם" ,והיינו שרב חסדא ורבה בר רב הונא לכו ירקא מכישא דאסר גינאה[ ,אמרה להם האשה
לא התירו הספינה מעיגונה באמצעות כשפים אלא שהיא מבינה שאין בכוחה לפעול כנגדם וזאת
באמצעות שימוש בשמות הקדושים ,ולפירוש זה מחמת שהם זהירים בדברים שמונעים את הכישוף,
אין כל הוכחה מהגמרא לפסיקתו של המהרש"ל א .שהם לא מקנחים את צואתם בחרס ,ב .ושהם לא
המתירה שימוש בכשפים נגד כשפים ,ואדרבה הורגים כינה בעודה על בגדם ,ג .ושאם יש לפניהם
משמע שכל ההיתר הוא רק להשתמש בשמות חבילה שקשרה הירקן ,הם לא לוקחים ממנה ירק
הקודש ,אבל אין כל היתר להתעסק עם כישוף
אף במקרה כגון זאת שהמכשול ארע באמצעות ואוכלים אותו]".
כשפים. ביטול הכשפים
היתר ללימוד כשפים ומתקשה המהרש"ל היאך רב חסדא ורבה
בר רב הונא עשו כישוף בכדי לשחרר את הספינה
ובתשובות רבי מנחם [הובא במהרש"ל] כתב מעוגנה והרי אסור להתעסק עם כשפים ,אלא מוכיח
שמותר ללמוד מן המכשף ענייני כישוף אם מטרתו מזה המהרש"ל שאף שאסור להתעסק עם כשפים,
בלימוד היא בכדי להציל באמצעות הכישופים את אבל כישוף כנגד כישוף ,שכל מטרתו היא רק להסיר
עצמו או את אחרים ,ודבריו מוקשים כי הרי אף כישוף אין בזה איסור ,ולכן לאחר שהאישה מנעה
לשיטת התרומת הדשן שמותר לשאול למכשפים מהספינה לנוע באמצעות הכישוף היה מותר לרב
בכדי למצוא מזור לחולה ,אך כל זאת רק אם חסדא ולרבה בר רב הונא להפעיל כנגדה כישוף נוגד
השואל לא מתעסק בעצמו עם הכישוף אלא רק כישוף ולשחרר את הספינה מעוגנה ,וזאת למרות
שואל למכשף על ענייני הרפואה ,שמכיון שאין שרב חסדא ורבה בר רב הונא לא היו נתונים כלל
בזה אלא ביטול מצות עשה של תמים תהיה עם ה'
אלקיך שמצוה זו איננה ציווי מוחלט אלא רק דרש בסכנה.
לכן מצדד התרומת הדשן להתיר זאת ,אבל לעשות
מעשי כשפים הרי אסור לכל השיטות כי הרי זה ויתכן ולזה נתכוון רש"י שפירש (על דברי הגמרא
איסור מפורש מהתורה "לא ימצא בך ...ומכשף", בחולין דף ק"ה עמוד ב' דיבור המתחיל אמרי אינהו
ואם כן מפני מה יש להתיר זאת לצורך חולה ,ולא מילתא) "אף הן היו בקיאין בדבר ועושין להציל
משמע מדבריו שמדובר רק במקרה של פיקוח עצמם מיד המכשול" ,כלומר שהוקשה לרש"י היאך
היה מותר לרב חסדא ולרבה בר רב הונא להתעסק
נפש. עם כשפים והוא מבאר שהם עשו זאת להציל עצמם
מהמכשול ,ויתכן שאין כוונת רש"י לומר שתמיד
ובהכרח צריך לפרש שהרב מנחם לא התיר
ללמוד את חכמת הכישוף אלא לצורך שימוש